593

ט. אנו עומדים עתה בתוך¹⁶ ימי י"ב וי"ג תמוז, בהם השתחרר הרבי¹⁷ ממאסרו על שהפיץ תורה ומצוות.

למרות כל הקשיים וההפרעות המשיך בעבודתו, ובסופו של דבר ניצח, וגם שוחרר ממאסרו.

דבר זה מהווה הוראה לכל אחד מאתנו, שעלינו להתחזק בלמוד תורה וקיום מצוות. אפילו כשמזדמנות הפרעות שונות – אל להן לעצור – אותנו, ובסופו של דבר ננצח.

י. בין הדברים שסיפר הרבי בהזדמנויות שונות, ישנם רבים הקשורים בילדים, וכמה מהם אזכיר כעת.

המחנה נקרא בשם "גן ישראל". "ישראל" הוא שמם של כל היהודים. כך נקרא גם – בשם פרטי – הראשון שגילה את החסידות בעולם, הוא נקרא ישראל, ושמו יצא אחר־כך לתהלה בצירוף התואר "בעל שם טוב".

וסיפר הרבי¹⁸: כשהיה הבעש"ט ילד בן חמש שנים, ציוה עליו אביו: בני, אל תירא משום דבר, כי אם מן ה' לבדו, אהוב בכל להט נשמתך את כל יהודי, יהיה מי שיהיה ובכל מצב שיימצא.

והבעש"ט – אמר הרבי – עבר את כל חייו בעבודתו הקדושה בשני דברים אלה: יראת השם ואהבת ישראל.

כיון שהרבי סיפר לנו את הדבר – הריהו משמש הוראה לכולנו, ומובן שגם לילדים, ששני דברים אלו צריכים להיות האורות להורות לנו את דרכנו בכל ימי חיינו.

יא. אבל ישנם כאלה, ובכללם ילדים, השואלים: מאחר שאנו קטנים

איך נוכל להביא את עצמנו לידי כך שלא נירא משום דבר (כי אם מה' בלבד)?

כלפי זאת ישנו פתגם¹⁹ של תלמיד הבעש"ט (המגיד ממעזריטש): אב האוהב את ילדו, הרי למרות שהאב הוא פקח יותר ומשכיל יותר מן הבן – הוא מצטמצם, בהתאם למדת הילד, במושגים של קטנות, כדי לבטא את אהבתו בצורה כזו שגם הילד ישיג את האהבה, במושגי הקטנות שלו.

הוא הדבר בבני ישראל, שהם בני של הקב"ה –

הקב"ה משפיל את עצמו, כביכול, אליהם ונותן להם את כל צרכיהם, גם בדברים גשמיים וקטנים, והוא מגין עליהם מכל פגע. לפיכך אין לירא משום דבר בעולם.

יב. כיון שבני ישראל הם בניו של הקב"ה – עלול מישהו להתגאות ולומר: מאחר שאני בנו של א־ל גדול, מותר לי לעשות ככל העולה על רוחי, והקב"ה יסלח לי?!