521

משה, הורו (באצבע) ואמרו: "זה א־לי ואנוהו".

ביחס לכך נאמר בגמרא ובמדרש, והתרגום הירושלמי מביא זאת בחומש, שהראשונים שהכירו את הקב"ה היו הילדים. הם הכירו את הקב"ה עוד לפני הוריהם ועוד לפני כל ישראל שהיו אתם.

ו. הלימוד וההוראה מן האמור – הם לכל הדורות, גם לדורנו. ע"י כך שתלכו אחר הוראותיו של משה, תצייתו להוריכם ומוריכם, תקיימו כל אשר ילמדו אתכם בישיבות ובחדרים – יהיו לכם עינים מאירות לראות אלקות, להכיר את הקב"ה בתוך כל הנעשה בכם ובהוריכם ובכל המאורעות שמסביבכם. ע"י לימוד ושמירת סדרי הישיבה בשמחה, בהתמדה ובשקידה, ע"י קיום מצוות הקב"ה באופן הקיום שבו רוצה הקב"ה – יהיה טוב לכם בהיותכם בישיבה, וגם לאחר מכן בכל ימי חייכם, שיהיו לכם חיים מאושרים, וההורים ירוו מכם נחת. תגדלו אנשים טובים, יהודים טובים, יראי שמים ולומדים.

ז. סעו צלחה. דרשו בשלום חבריכם לכתות, וכתבו בשורות טובות, שהנכם מצליחים בלימוד ובהתנהגות טובה. שהוריכם יצליחו בעניניהם. כל אחד מכם ומהוריכם בגשמיות וברוחניות.

(משיחת י"א שבט, תש"כ,

לצעירי תלמידי תו"ת דמונטריאל)

ח. עתה מוצאי שבת קדש פרשת בשלח, שבת שירה. ידועה שיחת כ"ק מו"ח אדמו"ר בעל ההילולא, בענין שבת שירה¹¹.

הרבי בעל ההילולא סיפר שמהר"ל מפראג¹² – שאדמו"ר הזקן (בעל התניא), והרבי בעל ההילולא הם מצאצאיו – קבע מנהג אשר בשבוע פ' בשלח היה מצוה שכל מלמדי הדרדקי וההורים לילדים קטנים יאספו בשבת שירה את הילדים בחצר בית־הכנסת והיה מורה למלמדים לספר לילדים את ספור קריעת ים־סוף, איך שהצפרים¹³ שרו ורקדו בשעה שמשה וכל ישראל, אנשים ונשים, שרו את שירת "אז ישיר", והילדים הקטנים קטפו פירות מאילנות הים¹⁴ וכלכלו בהם את הצפרים השרות ורוקדות.

המהר"ל היה מורה לתת לתינוקות דיסה להשליך לפני התרנגולים והצפרים¹⁵, זכר לפירות הים בהם כלכלו התינוקות את הצפרים. לאחר מכן היה מברך המהר"ל את כל הילדים, גם את ההורים שיחנכו את ילדיהם לתורה ולחופה ולמעשים טובים.

ט. כפי שדובר פעמים רבות: