482
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מה פירוש של "טמאו את השמנים"?
"טמאו" – אין פירושו שחיסרו מן השמן, או ששינו אותו בפנימיותו. היוונים רק נגעו3 בו, ובכך נטמא השמן.
ה. תוכנו הפנימי של הדבר, לפי המוסבר בתורת החסידות, הוא שמלחמת היוונים היתה – חכמות חיצוניות. למרות שאין הם פוגעים בתורה, הם מרשים ללמוד תורה – הרי מאחר שהם מעמידים את התורה ואת החכמות החיצוניות בהיכל אחד, הם משוים חכמה יונית לתורה כאילו התורה מהוה השכלה, כשאר החכמות, – נקרא הדבר בשם "טמא".
כי כל ענינה של טומאה וטהרה הוא, כדברי המדרש שהרמב"ם מבטא אותו בקצרה4: "לא המת מטמא ולא המים מטהרין, אלא – חוקה חקקתי, גזירה גזרתי", הוא ענין של חוקה שלמעלה מן השכל.
וזו המשמעות של "היונים טמאו את השמנים". השמן מהוה, כידוע, סמל לחכמה5. אף כשמרשים לימוד חכמת התורה, אך מכניסים גם את היונים, מכניסים חכמה יוונית להיכל התורה ומעמידים אותן בדרגה אחת ושוה – הרי זה "טמאו את השמנים" ויש צורך במסירת נפש לא להרשות זאת.
ו. ההוראה מן האמור בזמננו היא: ישנם כאלה הטוענים שהתורה היא ענין של הבנה והשגה, "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים"*, ואם כן, מה איכפת אם יערבו בזה גם חכמות אחרות, ללמוד מספר שעות תורה ומספר שעות חכמות אחרות, להבדיל, ולעשותן סמוכות ולענין אחד, מה קלקול יכול לצאת מכך?
זאת מלמדנו נס חנוכה:
בדרך זו הרי לא רק שאין השמן הטהור מטהר את השמן הטמא, כי אם, אדרבה, "טמאו את כל השמנים", השמן הטהור נטמא אף הוא.
והדבר מביא לא רק לחורבן ברוחניות, כי אם גם בגשמיות ר"ל, כפי שהרמב"ם6 מספר בענין חנוכה, שהיוונים פשטו ידם בממונם ובבנותיהם, וכל זה קשור בכך שטמאו את השמנים.
כי לאמתו של דבר אין אינו־יהודי מסוגל לשלוט על יהודי, וכיצד יכולים הם לקבל שלטון? – כשיהודים מתקרבים מעצמם ליונים. "מהרסיך ומחריביך – ממך יצאו"7.
אבל כשלא מכניסים את יון, את החכמה היוונית, להיכל, היכל התורה – השמן הוא שמן טהור.
(משיחת ש"פ וישב, תשט"ז)
הערות
- 3. כפרש"י שם.
- 4. מדרש רבה ריש פרשת חוקת. רמב"ם הלכות מקוואות פרק יא הלכה יב. וראה לקוטי תורה סוף פרשת אחרי.
- 5. ראה מנחות פה, ב.
- *. דברים ד, ו.
- 6. הלכות חנוכה פרק ג הלכה א.
- 7. ישעיה מט, יז.
משנה תורה, הלכות מקואות י״א:י״ב - הטקסט מספריא
דבר ברור וגלוי שהטומאות והטהרות גזירות הכתוב הן ואינן מדברים שדעתו של אדם מכרעתו והרי הן מכלל החוקים וכן הטבילה מן הטומאות מכלל החוקים הוא שאין הטומאה טיט או צואה שתעבור במים אלא גזירת הכתוב היא והדבר תלוי בכוונת הלב ולפיכך אמרו חכמים טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל ואעפ"כ רמז יש בדבר כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור הרי הוא אומר וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גלוליכם אטהר אתכם השם ברחמיו הרבים מכל חטא עון ואשמה יטהרנו אמן:סליקו להו הלכות מקואות בס"ד:נגמר ספר עשירי והוא ספר טהרה הלכותיו שמונה ופרקיו מאה וארבעים וארבעה:
משנה תורה, הלכות מגילה וחנוכה ג׳:א׳ - הטקסט מספריא
בבית שני, כשמלכי יון גזרו גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות; ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל, ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות; וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול. עד שריחם עליהם אלהי אבותינו, והושיעם מידם והצילם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים, והרגום, והושיעו ישראל מידם; והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יתר על מאתים שנים, עד החורבן השני.[עריכה]
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- אגרות קודש כרך א קלב מנחות פה, ב
- לקוטי שיחות כרך לה וישב וישב - חנוכה מאותו ספר מנחות פה, ב
- לקוטי שיחות כרך א ויחי שיחה א מאותו ספר מנחות פה, ב
- לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ד מאותו ספר מנחות פה, רע"א
- לקוטי שיחות כרך טו וישב-חנוכה שיחה א מאותו ספר מנחות פה, ב
- לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ג מאותו ספר מנחות פה, ב
- לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה ב מאותו ספר מנחות פה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז מנחות פה, ב
- תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשח"י מנחות פה, ב
- תורת שמואל תר"ם רני ושמחי כו' מנחות פה, ב
- תורת מנחם שיחת אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל מנחות פה, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בהר, י"ז אייר, ערב ל"ג בעומר, ה'תשל"ג מנחות פה, ב

