407
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מה ה"עבודה" הדרושה בימים אלו? – אנו אומרים ב"מחזור": שזהו תשובה, תפלה וצדקה. באמצעות שלושה אלו אפשר להשיג מהקב"ה שיתן מידו המלאה והרחבה.
ל
ו. ממבט שטחי נראה, לכאורה, ששלושה דברים אלו מצויים גם בין לא־יהודים, להבדיל, והם: "רRנטנס§ ¤ ¤ ", "Rרייער§ ¥ ¤ ", "צ'רטי¤ § ¦ ". ברם, לאמתו של דבר, קיים הבדל גדול ויסודי בין שלשת הדברים כפי שהם בבני ישראל לכפי שהם, להבדיל, בעמים. ההבדל מוצא את ביטויו בעצם המלים: תשובה, תפלה צדקה.
ז. תשובה:
התרגום המדויק ללשון הקדש של המושג "רפנטנס" הוא: חרטה. ואילו בישראל אין הדבר נקרא בשם "חרטה" כי אם בשם "תשובה".
ההבדל בין חרטה לתשובה הוא קוטבי:
חרטה מציינת התהוות חדשה. חורה לו על שעשה דבר לא־טוב או על שלא עשה דבר טוב, ורוצה הוא ללכת בדרך חדשה.
תשובה מציינת – שיבה חזרה. יהודי הוא טוב בעצם ורצונו לעשות טוב, אלא שמסיבות שונות, שאינן באשמתו כלל או שהן באשמתו החלקית, עשה דבר לא־טוב, ואילו בעצמותו הוא טוב.
וזו משמעות התשובה: הוא חוזר לשרשו ומקורו, ל"אני" הפנימי שלו, והוא מגלה את ה"אני" הפנימי שלו במדה שזה יהיה השולט בחייו.
לפיכך קייימת תשובה בכל אחד5, גם לצדיק יש מקום לתשובה. פירוש הדבר, שהוא שואף תמיד להגיע
"אני" הפנימי שלו ולגלותו, וגם לרשע יש מקום לתשובה, שכן עד כמה שהגיע לדרגה נחותה יש לו תמיד האפשרות לחזור בתשובה, כיוון שאינו צריך ליצור התהוות חדשה. עליו רק לשוב ל"אני" הפנימי שלו.
ח. תפלה:
התרגום המדויק ללשון הקדש של המושג "Rרייער" הוא: בקשה. ואילו בישראל אין הדבר נקרא בשם "בקשה" כי אם בשם "תפלה".
ההבדל בין בקשה לתפלה אף הוא קוטבי:
משמעות "תפלה" אינה "בקשה" – כי אם – התחברות.
"בקשה" מציינת בקשה מהקב"ה שיתן – מלמעלה למטה – את הדבר החסר, ואילו כשלא חסר הדבר או כשאין רצון להשיגו – אין מקום לבקשה. "תפלה" מציינת – התחברות6 עם הקב"ה, מלמטה למעלה. דבר זה שייך בכל אחד ובכל עת.
לכל יהודי יש נשמה הקשורה עם הקב"ה. אך משום שהנשמה ירדה לגוף וקשורה אתו – מוכרחת הנשמה להזדקק לענינים גופניים כגון אכילה,
הערות
- 5. ראה קונטרס ביקור שיקאגא עמוד 23.
- 6. ראה רש"י בראשית ל, ח. אור התורה להצמח צדק ויחי שפ, א.
רש"י על בראשית ל׳:ח׳ - הטקסט מספריא
נפתולי אלהים. מְנַחֵם בֶּן סָרוּק פֵּרְשׁוֹ בְּמַחְבֶּרֶת צָמִיד פָּתִיל, חִבּוּרִים מֵאֵת הַמָּקוֹם נִתְחַבַּרְתִּי עִם אֲחוֹתִי לִזְכּוֹת לְבָנִים. וַאֲנִי מְפָרְשׁוֹ לְשׁוֹן עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל (דברים ל"ב) – נִתְעַקַּשְׁתִּי וְהִפְצַרְתִּי פְצִירוֹת וְנַפְתּוּלִים הַרְבֵּה לַמָּקוֹם, לִהְיוֹת שָׁוָה לַאֲחוֹתִי:
גם יכלתי. הִסְכִּים עַל יָדִי; וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם לְשׁוֹן תְּפִלָּה, כְּמוֹ נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִתְפַּלְתִּי בַּקָּשׁוֹת הַחֲבִיבוֹת לְפָנָיו; נִתְקַבַּלְתִּי, וְנֶעֱתַרְתִּי כַאֲחוֹתִי:
נפתלתי. נִתְקַבְּלָה תְפִלָּתִי, וּמִ"אַ יֵשׁ רַבִּים בִּלְשׁוֹן נוֹטָרִיקוֹן:
נפתולי אלהים WRESTLINGS OF GOD — Menachem ben Seruk explains in his Machbereth (Dictionary) that the word נפתולי is of the same root as פתיל in (Numbers 19:15) “a covering (פתיל) closely bound upon it”, so that the words here mean: By bonds from God have I been joined to my sister (made equal to her) to merit the privilege of having children. I, however, explain it in the same sense as (Deuteronomy 32:5) “perverse and crooked (עקש ופתלתול)”. I have been persistent and have made many importunities and wrestlings with God that I may become like my sister.
גם יכלתי AND I HAVE PREVAILED — He has yielded to my importunities. Onkelos translated it in the sense of prayer (תפלה), in this way: נפתולי אלהים נפתלתי means prayers that were pleasing to God I offered and I was accepted and was answered like my sister.
נפתלתי means my prayer was accepted. There are many Midrashic explanations in the manner of Notaricon (i.e. making the letters of the word the initial letters of phrases having reference to the matter in question) (Genesis Rabbah 71:8).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.