368

כי אם אי שם בפרשת דרכים, במקום בו קיימת סכנה לפנות שמאלה ח"ו, ולאחר כל זאת לא הביא כל תועלת – הרי אין לו אמנם במה להתגאות, אך את המוטל עליו – עשה, ושכר מצוה – " מצוה²³ מלשון צוותא, התחברות. "

י. יתר על כן: למרות שהוא חושב שלא הועיל כלום, הוא עייף ויגע בחזרו הביתה יוטחו כלפיו טענות, והחברים ילעגו ממנו – הרי נוסף על כך שהעיקר, כאמור, הוא עצם העשיה – הרי לאמתו של דבר הביא תועלת, אלא שהוא עצמו אינו יודע על כך. מאחר שעשה – ודאי הועיל בפעולתו, כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר אמר מספר פעמים בשם אביו²⁴: חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם.

יא. אחת התוצאות הטובות לפעולתו היא:

נוסף על כך שבהליכה או הריצה בשליחות מצוה מזכך האדם את האבן עליה הוא צועד, ומטהר את האויר במקום זה

– אלא שדבר זה אינו נראה בגלוי, וגם לא יירשם ע"י השליח בדו"ח שיגיש, ואילו רצונו הוא לעשות בשליחות שבה נשלח, לקרב לב בני ישראל לאביהם שבשמים –

הרי לאמתו של דבר הביא תועלת גם במטרת שליחותו:

כאשר יהודי יושב בביתו ורואה דרך החלון צעיר בעל־זקן רץ ברחוב, הוא נזכר שגם אביו נראה כן, ואביו ציוה עליו: בכל יום, עם הקימה, עליך לומר

מודה אני", ובשכבך לישון אמור

שמע ישראל". תוך כדי כך חוזר יהודי זה במחשבתו או בפיו על הפסוק שמע ישראל ומודה אני, והוא בא לידי התעוררות.

כאשר ילד בא הביתה ומספר שפגש צעיר בעל־זקן מפיץ חוברות "טאקס ענד טיילס" ("שיחות לנוער" – אנגלית) שניסה לתקוע לו חוברת ואילו הוא התחמק ממנו – הרי תוך כדי סיפור הדברים לאביו ולאמו נזכרים הם בהוריהם, "ובשעתא חדא ורגעא חדא" וכו'.

יב. אמנם צריך הצעיר להיות בעל לב נשבר ונדכה על כך שאין פעולותיו ניכרות, שכן לו היה זוכה היה מביא לידי פועל פנימי־ממשי, ולא לידי פעולות בדרך "מקיף" בלבד, ברם, אינו יכול לומר שלא הועיל דבר, שהרי עובדה זו עצמה שצעיר בעל־זקן נראה נוסע ממקום למקום לעורר בני ישראל ליהדות – היא עצמו מועילה ודאי, "בדרך מקיף", לפחות.

יג. אברך מן התמימים סיפר לי על ראביי קונסרבטיבי שנוכח כאן בהתועדות חסידית. אמנם לחסיד לא נהפך, אבל הדבר מצא חן בעיניו והחל להתענין בחסידים. ראביי זה הוא מורה או מנהל בית־ספר, ומאחר שהוא צריך