317

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ומדוע, איפוא, נדרש אני לבצע זאת בצורה כזו?"

לכך באה ההוראה: כל אחד יש לו תפקידו, משימתו שנועדה עבורו, מאחר ואדם זה חונן בכוחות ואפשרויות להאיר במקום קדוש יותר, מוכיחה עובדה זו שזה התפקיד שהוטל עליו ע"י הבורא. וכשלא עושה את הדבר כך – פירוש הדבר שלא מילא עדיין תפקידו, שכן לא קיים רצון הבורא.

כידוע, לא ניתן הרצון לחלוקה. זה " ההבדל בין שכל לרצון14. בהשכלה ותבונה, תיתכן גם הבנה חלקית, לא כן ברצון. כשלא מבוצע הרצון לכל פרטיו, אין זה קיום מחציתו של הרצון, כי אם אי־קיום הרצון לגמרי. אדרבה: יש כאן עשיית היפוכו של הרצון.

כשם שקיים הבדל בין איש לאיש, שכל אחד יש לו תפקידו הוא, ואין ללמוד ממנו על חברו, כך קיים גם הבדל בין דור לדור: אף על פי שבדורות הראשונים היו רבים שלא עסקו בפנימיות התורה – בדורות האחרונים, שנתגלתה פנימיות התורה, – הרי התגלות זו עצמה, הוראה, שלימוד פנימיות התורה הוא אחד מתפקידי דורנו. ומכיון שכך – אסור אחרת. שכן, כאמור: אין חלוקה ברצון.

הדלקת המנורה מלמדת אותנו: דרושה בהתעסקות בפנימיות התורה, וכמדובר בענין השלהבת*, שלא די ב"נהורא אוכמא", – גליא דתורה, אלא שיש הכרח גם ב"נהורא חיורא", פנימיות התורה, ולימוד פנימיות התורה יתן כוח ועוז, לשלוט על כל המפריעים, ויוסיף "חיות" גם בלימוד הנגלה של תורה ובקיום המצות.

* * *

ה. אחד הענינים העיקריים בהתנהגות נשי ישראל, המשפיע על בניהן ובנותיהן הוא ענין הצניעות:

כל כבודה בת מלך פנימה"15, וכמובא בגמרא16 בנוגע לצניעותה המיוחדת של "קמחית" (אם לכהנים גדולים בזמן בית המקדש), שכתלי ביתה לא ראו אף פעם שערות ראשה, ובגין כך זכתה לשבעה בנים, כהנים גדולים.

ואל לחשוב: המוכרחת אני במדה כה גדולה של צניעות כדי שיהיו בני כהנים גדולים – ומה אם יהיו כהנים סתם? הרי "כל ישראל קדושים הם"!

לכך, מורה לנו הדלקת המנורה, שהמנורה צריכה להאיר דוקא בהיכל, וכמדובר לעיל17, שאם קיימת אפשרות להאיר במקום מקודש יותר,

ובנוגע לעניננו – אם באפשרותה של האשה לגדל בניה שיהיו כהנים גדולים – הרי דבר זה עצמו מהווה

הערות

  1. 14. ראה לקוטי דיבורים עמוד 1540.
  2. *. באש, יש שני סוגים: נהורא אוכמא, אש כהה, הקרובה לפתילה, ונהורא חיוורא, אש בהירה, וכדוגמתם גם בתורה שנמשלה לאש.
  3. 15. תהלים מה, יד.
  4. 16. יומא מז, א (בשינוי הלשון קצת).
  5. 17. אות ד.

מצוטט בעמוד אחד

תורת מנחם 1
  1. יב - שנת תשי"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשי"ד. לקו"ש ח"ב ע' 317

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך כו ט'תתנב יומא מז, א
  2. לקוטי שיחות כרך א ויחי שיחה א מאותו ספר יומא מז, א
  3. לקוטי שיחות כרך ד ואתחנן שיחה א מאותו ספר יומא מז, א
  4. לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר יומא מז, א
  5. תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח אייר ה'תשט"ז יומא מז, א
  6. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז יומא מז, א
  7. תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשי"ט יומא מז, א
  8. תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ יומא מז, א
  9. תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה יומא מז, א
  10. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג יומא מז, א
  11. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג יומא מז, א
  12. תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד יומא מז, א
  13. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ב יומא מז, א
  14. תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט יומא מז, א
  15. תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשכ"ט יומא מז, א
  16. תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל יומא מז, א
  17. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל יומא מז, א