271

הקודמת כל מצוה ואין קיימת, איפוא, מציאות זו, אבל לגבי קטן שגדל אין כל שאלה, משום שגם מצוה דרבנן עושה דבר למציאות, "מצותיה אחשביה".

יט. המסקנה: הרי "אחכה לו למשיח – בכל יום שיבוא", הערב, או מחר בבקר, בתוך ימי הספירה.

– ה"צמח צדק" דיבר פעם בדבר ביאת המשיח בזמן כזה שעליו נאמר שאין המשיח בא אז. שאלו מישהו: היתכן? והרי נאמר שאין הוא בא בזמן זה?! השיב ה"צמח צדק": שיבוא, וכאשר יבוא ויתרץ את כל הקושיות – יתרץ גם קושיא זו –

ואם כן אפילו לדעת הפוסקים שמצות ספירת העומר בזמן הזה היא רק מדרבנן³⁹, יהיה אפשר לספור אז בברכה, כאמור.

כ. נאמר בדברי רז"ל, והרמב"ן מרחיב בזה את הדבור, שהמצוות המתקיימות עתה אינם אלא ציונים למצוות דלעתיד, כאמור: "ושם נעשה לפניך כו' כמצות רצונך", רק לעתיד יהיה זה "כמצות רצונך", אבל המצוות המתקיימות עתה אינן בתכלית השלמות, והן כעין הכנה למצוות שלעתיד⁴⁰.

עם זאת, אין להמעיט, חס ושלום, את חשיבותן של המצוות של עתה, שכן על ידן אפשר להגיע למצוות שלעתיד, והרי ידוע⁴¹ שגורם לדבר מסוים נעלה מן הדבר.

ובמיוחד נראה הדבר במצות הספירה – שכללה הוא ענין של הכנה למתן תורה – ודוקא ע"י ספירה עתה תהיה אפשרות לעתיד לספור בברכה,

מכאן נראה יתרון ה"עבודה" של עתה, בזמן הגלות, וכמאמר רז"ל⁴²: יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה, מכל חיי העולם הבא.

(משיחת אחש"פ, תשי"ג)