74
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
האפשרות להכין את עצמם כפי שהם במציאותם – דירה לעצמות הבורא ית'.
כך הוסרו כל ההגבלות וההפרעות, שכן כאשר מבצעים את הדבר בשליחותו ובכוחו של הקורא "איכה?" שהוא "נמנע הנמנעות"34 ונושא הפכים – ישנה האפשרות להביא גם את בחינת "סתים דאורייתא" לידי גילוי – גילוי המעורר ומגלה אתו את בחינת "סתים שבנשמה" הקשורה בבחינת סתים דקוב"ה"35.
(משיחת י"ט כסלו, תשח"י)
טז. על חודש כסלו נאמר שהוא דומה לחודש סיון. כשם שחודש סיון הנו השלישי לחודש ניסן שגם הוא ראש השנה כמבואר במשנה36, כן חודש כסלו הנו השלישי לראש השנה שבחודש תשרי.
ההבדל הוא שעבודת ה' בחודש ניסן היא בבחינת עבודת הצדיקים, שהרי יציאת מצרים היתה כענין של התגיירות ו"גר שנתגייר – כקטן שנולד דמי",37 כיון שאין עליו כל חטאים וענינים שאינם כדבעי. ובחודש השלישי לניסן – חודש סיון – ניתנה התורה.
לעומתה עבודת ה' בחודש תשרי היא בבחינת עבודת בעלי תשובה, כמובן. בחודש השלישי לתשרי – חודש כסלו – חל "מתן תורה", הגילוי, של פנימיות התורה.
התשובה היא, כידוע, בדרגה נעלית מן התורה38, והראיה: היא מועילה לתקן פגם בתורה. למרות זאת הרי כמקור לענין התשובה משמשת התורה עצמה.
כן גם פנימיות התורה – שגילויה חל בחדש כסלו – מקורה במתן תורה שבחדש סיון, שהרי בשעת מתן תורה בסיון ניתנו כל הענינים שבתורה. אפילו התורה שהמלך המשיח עתיד לגלות וללמד, שהיא הבחינה העמוקה ביותר בתורה, כנאמר במדרש39 שהתורה של עכשיו היא הבל לגבי תורתו של משיח – גם היא ניתנה בשעת מתן תורה בסיון.
אלא שבמתן תורה בסיון היתה פנימיות התורה בהעלם, וגילויה היה בחדש כסלו, השלישי לחודש לתשרי שהוא חודש עבודת התשובה. וגילוי זה של פנימיות התורה, והפצת המעינות חוצה, מהווים הכנה לגילוי המשיח.
יז. כיון שחודש כסלו הוא זמן של גילוי ענין חדש בתורה, פנימיות התורה יש בו גם גילוי ענין חדש בעולם – ענין הנסים.
בתורת החסידות מבואר יפה ענינם של הניסים: לאמתו של דבר גם
הערות
- 34. ראה שו"ת הרשב"א סתי"ח. ס' החקירה להצ"צ ע' 68 ובכ"מ.
- 35. ראה זח"ג עג, א.
- 36. ר"ה ב, א.
- 37. יבמות כב, א.
- 38. לקו"ת בדרושי פ' אחרי (כי ביום הזה), ובדרושי יוהכ"פ.
- 39. קה"ר פ' יא.
ראש השנה ב׳ א - הטקסט מספריא
אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם, בְּאֶחָד בְּנִיסָן — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים.
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים: בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי.
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִיטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לִנְטִיעָה וְלִירָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט — רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן כְּדִבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ.
גְּמָ׳ לַמְּלָכִים, לְמַאי הִלְכְתָא? אָמַר רַב חִסְדָּא: לִשְׁטָרוֹת.
דִּתְנַן: שִׁטְרֵי חוֹב הַמּוּקְדָּמִין — פְּסוּלִין, וְהַמְאוּחָרִין — כְּשֵׁרִין.
תָּנוּ רַבָּנַן: מֶלֶךְ שֶׁעָמַד בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶחָד בְּנִיסָן — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה. וְאִם לֹא עָמַד אֶלָּא בְּאֶחָד בְּנִיסָן — אֵין מוֹנִין לוֹ שָׁנָה עַד שֶׁיַּגִּיעַ נִיסָן אַחֵר.
אָמַר מָר: מֶלֶךְ שֶׁעָמַד בְּעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה בַּאֲדָר, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ אֶחָד בְּנִיסָן — עָלְתָה לוֹ שָׁנָה. הָא
MISHNA: They are four days in the year that serve as the New Year, each for a different purpose: On the first of Nisan is the New Year for kings; it is from this date that the years of a king’s rule are counted. And the first of Nisan is also the New Year for the order of the Festivals, as it determines which is considered the first Festival of the year and which the last.
On the first of Elul is the New Year for animal tithes; all the animals born prior to that date belong to the previous tithe year and are tithed as a single unit, whereas those born after that date belong to the next tithe year. Rabbi Elazar and Rabbi Shimon say: The New Year for animal tithes is on the first of Tishrei.
On the first of Tishrei is the New Year for counting years, as will be explained in the Gemara; for calculating Sabbatical Years and Jubilee Years, i.e., from the first of Tishrei there is a biblical prohibition to work the land during these years; for planting, for determining the years of orla, the three-year period from when a tree has been planted during which time its fruit is forbidden; and for tithing vegetables, as vegetables picked prior to that date cannot be tithed together with vegetables picked after that date.
On the first of Shevat is the New Year for the tree; the fruit of a tree that was formed prior to that date belong to the previous tithe year and cannot be tithed together with fruit that was formed after that date; this ruling is in accordance with the statement of Beit Shammai. But Beit Hillel say: The New Year for trees is on the fifteenth of Shevat.
GEMARA: The New Year for kings; with regard to what halakha is it mentioned in the mishna? Why is it necessary to set a specific date to count the years of a king’s rule, rather than counting them from the day that he ascends to the throne? Rav Ḥisda said: It is for determining the validity of documents.
It was the common practice to date documents in accordance with the years of the king’s rule; therefore, it was important that these years begin at a fixed time, so that one knows whether a particular document was antedated or postdated, as we learned in a mishna: Antedated promissory notes, i.e., promissory notes dated prior to the date on which the loan actually took place, are invalid because a loan document creates a lien on the borrower’s property. By dating the document earlier than the loan itself, the lender has a fraudulent mortgage on the property, which can be used against any future purchaser. Therefore, the Sages ordained that an antedated promissory note does not establish a lien, even from the true date of the loan. But postdated promissory notes bearing a date that is later than the date when the loan actually took place are valid, as postdating the note presents no opportunity for defrauding a purchaser.
The Sages taught in a baraita: If a king ascended to the throne on the twenty-ninth of Adar, the month preceding Nisan, once the first of Nisan arrives, although he reigned for only one day, a year is counted toward his reign; his first year of rule is completed from the first of Nisan. But if he ascended to the throne only on the first of Nisan, one counts an additional year toward his reign only when the next Nisan arrives.
The Master said, citing the baraita: If a king ascended to the throne on the twenty-ninth of Adar, once the first of Nisan arrives a year is counted toward his reign. The Gemara comments: This
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 11 עמודים.
- אגרות קודש כרך יא ג'תכו ר"ה ב, ע"ב
- לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר שם ב, א
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר ר"ה ב, ב
- תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו ר"ה ב, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשי"ז ר"ה ב, א
- תורת מנחם ש"פ תזריע, פ' החודש, מבה"ח ניסן (מאמר א), ה'תשי"ז ר"ה ב, א
- תורת מנחם ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א ר"ה ב, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו ר"ה ב, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת כ"ט אלול, ה'תשכ"ב, ליל ערב ראש השנה, ה'תשכ"ג ר"ה ב, ריש ע"ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשכ"א ר"ה ב, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל ר"ה ב, א