71

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ברגליהם, כלומר, החמור שימש רק את הענינים המהווים סיוע לאדם אבל לא את האדם עצמו.

משה השתמש בחמור להרכיב עליו את אשתו ובניו. אשתו ובניו של אדם קרובים לו, כמובן, הרבה יותר מעצים ומאכלת, שהרי אשתו היא עזר כנגדו23, וכגופו דמיא24, וברא – כרעא דאבוה25, החלק מן האדם עצמו.

ואילו המשיח ישתמש בחמור לרכיבתו הוא.

י. השימוש ורכיבה בחמור הוא – להבאת אדם או חפץ אל מקום אשר אין באפשרותם מבלעדי החמור להגיע משום גובהו או ריחוקו.

וכן הדבר ב"רכיבה" רוחנית על ה"חמור"

– חמור במובן של "חומר" כפי שידוע פירוש26 הבעש"ט על הפסוק כי תראה חמור27 –

ע"י "בירור" וזיכוך החומריות והגשמיות קיימת האפשרות לעלות ולהגיע לדרגה שהנשמה כשלעצמה אינה יכולה להגיע לה, וכמו שנאמר "ורב תבואות בכח שור"28.

יא. בימי אברהם אבינו, התחלת שני אלפים תורה, לא היה עדיין בכח הגשמי והחומר להעלות את האדם עצמו לקדושה, משום שהקדושה לא שרתה אז בגשמיות, כפי המוסבר במספר מקומות שאז היתה עדיין בתוקפה הגזירה של "בני רומי לא ירדו לסוריה וכו'"29, העבודה בבירור הגשמיות הועילה, איפוא, לדברים המסייעים בלבד, שישמשו כסיוע לקדושה באותה שעה,

בימי משה רבנו היתה האפשרות להעלות, באמצעות החומר, לקדושה גם את עניניו הנחותים של האדם עצמו, משום שאחר גלות מצרים ומתן תורה הורגש זיכוך בחומריות העולם, כך שניתנה לגשמיות האפשרות להתעלות לקדושה ע"י קיום מצוה.

זה השוני בין עבודת ה' קודם מתן תורה לבין העבודה לאחר מתן התורה: קודם מתן תורה לא היו הענינים הגשמיים "כלים" לרוחניות, ולכן התבטאה העבודה בהשתדלות שאוירת העולם לא תפריע להשראת הקדושה, או אף תסייע לה, אך לא שהגשמיות עצמו, בפנימיותה, תהפוך לקדושה.

לדוגמא: המקלות והרהטים של יעקב אבינו שעל ידם נמשך אור רוחני כבמצות תפלין של עתה30 – בכל זאת לא נמשך בהם האור בבחינת קליטה פנימית והתאחדות, שהרי לאחר ביצוע העבודה בהם לא היו הללו כתשמישי קדושה שיש בהם הארת קדושה.

ואילו לאחר מתן תורה – כשמתקיימת מצוה באיזה חפץ גשמי

הערות

  1. 23. בראשית ב, יח.
  2. 24. ברכות כד, א.
  3. 25. ראה עירובין ע, ב.
  4. 26. מובא בהיום יום – כ"ח שבט ולעיל ע' 28.
  5. 27. שמות כג, ה.
  6. 28. משלי יד, ד. ראה לקו"ת האזינו עה, ב.
  7. 29. ראה לעיל ע' 35.
  8. 30. ראה זח"א קסא, ב, ואילך. סד"ה ויצג את המקלות – להצ"צ – באור התורה ו יצא (רכג, ב).

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1
  1. כרך לא ‹ שמות ‹ שיחה ג ‹ 21 לקו"ש ח"א ע' 71

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.

  1. לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה א מאותו ספר עירובין ע,ב
  2. תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א עירובין ע, ב
  3. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י עירובין ע, ריש ע"ב
  4. תורת מנחם שיחת* ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה עירובין ע, ריש ע"ב
  5. תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות עירובין ע, ריש ע"ב
  6. תורת מנחם ש"פ מקץ, זאת חנוכה, ה'תשכ"ג עירובין ע, ב
  7. תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ג עירובין ע, ב
  8. תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד עירובין ע, ריש ע"ב
  9. מאמרי אדה"ז תקס"ט עולת תמיד עירובין ע, ב
  10. ספר השיחות פורים, תרפ"ח עירובין ע, ב
  11. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנח דין איזה מקומות נקראים מוקפים לדירה שם דף ע
  12. תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ח עירובין ע, ריש ע"ב
  13. תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ט עירובין ע, ריש ע"ב
  14. תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א עירובין ע, ריש ע"ב
  15. תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב עירובין ע, ריש ע"ב
  16. תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב עירובין ע, ריש ע"ב
  17. תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב עירובין ע, ריש ע"ב
  18. תורת מנחם ש"פ בא, יו"ד שבט (מאמר א), ה'תשל"ג עירובין ע, ב
  19. תורת מנחם מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשל"ג עירובין ע, ב
  20. תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג עירובין ע, ריש ע"ב