ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך א וישלח שיחה א

71

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ברגליהם, כלומר, החמור שימש רק את הענינים המהווים סיוע לאדם אבל לא את האדם עצמו.

משה השתמש בחמור להרכיב עליו את אשתו ובניו. אשתו ובניו של אדם קרובים לו, כמובן, הרבה יותר מעצים ומאכלת, שהרי אשתו היא עזר כנגדו²³, וכגופו דמיא²⁴, וברא – כרעא דאבוה²⁵, החלק מן האדם עצמו.

ואילו המשיח ישתמש בחמור לרכיבתו הוא.

י. השימוש ורכיבה בחמור הוא – להבאת אדם או חפץ אל מקום אשר אין באפשרותם מבלעדי החמור להגיע משום גובהו או ריחוקו.

וכן הדבר ב"רכיבה" רוחנית על ה"חמור"

– חמור במובן של "חומר" כפי שידוע פירוש²⁶ הבעש"ט על הפסוק כי תראה חמור²⁷ –

ע"י "בירור" וזיכוך החומריות והגשמיות קיימת האפשרות לעלות ולהגיע לדרגה שהנשמה כשלעצמה אינה יכולה להגיע לה, וכמו שנאמר "ורב תבואות בכח שור"²⁸.

יא. בימי אברהם אבינו, התחלת שני אלפים תורה, לא היה עדיין בכח הגשמי והחומר להעלות את האדם עצמו לקדושה, משום שהקדושה לא שרתה אז בגשמיות, כפי המוסבר במספר מקומות שאז היתה עדיין בתוקפה הגזירה של "בני רומי לא ירדו לסוריה וכו'"²⁹, העבודה בבירור הגשמיות הועילה, איפוא, לדברים המסייעים בלבד, שישמשו כסיוע לקדושה באותה שעה,

בימי משה רבנו היתה האפשרות להעלות, באמצעות החומר, לקדושה גם את עניניו הנחותים של האדם עצמו, משום שאחר גלות מצרים ומתן תורה הורגש זיכוך בחומריות העולם, כך שניתנה לגשמיות האפשרות להתעלות לקדושה ע"י קיום מצוה.

זה השוני בין עבודת ה' קודם מתן תורה לבין העבודה לאחר מתן התורה: קודם מתן תורה לא היו הענינים הגשמיים "כלים" לרוחניות, ולכן התבטאה העבודה בהשתדלות שאוירת העולם לא תפריע להשראת הקדושה, או אף תסייע לה, אך לא שהגשמיות עצמו, בפנימיותה, תהפוך לקדושה.

לדוגמא: המקלות והרהטים של יעקב אבינו שעל ידם נמשך אור רוחני כבמצות תפלין של עתה³⁰ – בכל זאת לא נמשך בהם האור בבחינת קליטה פנימית והתאחדות, שהרי לאחר ביצוע העבודה בהם לא היו הללו כתשמישי קדושה שיש בהם הארת קדושה.

ואילו לאחר מתן תורה – כשמתקיימת מצוה באיזה חפץ גשמי

הערות

23. בראשית ב, יח.
24. ברכות כד, א.
25. ראה עירובין ע, ב.
26. מובא בהיום יום – כ"ח שבט ולעיל ע' 28.
27. שמות כג, ה.
28. משלי יד, ד. ראה לקו"ת האזינו עה, ב.
29. ראה לעיל ע' 35.
30. ראה זח"א קסא, ב, ואילך. סד"ה ויצג את המקלות – להצ"צ – באור התורה ו יצא (רכג, ב).

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך לא ‹ שמות ‹ שיחה ג ‹ 21 לקו"ש ח"א ע' 71

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.