42
מצורע
א. בדיני טומאת זב (שבסוף פרשתנו) מצינו ג' אופנים — בעל ראי' אחת, בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות: בעל ראי' אחת "הרי הוא כבעל קרי טמא טומאת ערב"1; בעל שתי ראיות2 טמא טומאת שבעה (וטומאתו חמורה שמטמא גם משכב ומושב, וצריך "מים חיים"3); ובעל שלש ראיות2 — נוסף על טומאתו צריך גם להביא קרבן לכשיטהר לכפרה.
ובפשטות נראה שהחילוק בחומר הטומאה בין ג' אופנים אלו תלוי רק בכמות הראיות, דכל ראי' נוספת מוסיפה בחומר הטומאה.
אבל מצינו שיש הבדל ביניהם גם באופן הראיות: בעל ראי' אחת טמא אפילו כשראה באונס4 (כדין טומאת קרי שהיא גם באונס); משא"כ בעל שתי ראיות אינו טמא אלא אם ראה ראי' שני' ברצון, אבל אם ראי' שני' היתה באונס אינו טמא טומאת שבעה5; ובעל שלש ראיות חייב להביא קרבן אפילו אם היתה ראי' שלישית מחמת אונס6.
וטעמא בעי, שדין בעל ראי' אחת ודין בעל שלש ראיות שווים, שהוא אפילו באונס, ודוקא בעל שתי ראיות הוא רק ברצון7.
זאת ועוד: בנוגע לראי' ראשונה גופא יש חילוק בין בעל ראי' אחת, בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות: בעל ראי' אחת טמא אפילו אם היא באונס כנ"ל; וכן בעל שתי ראיות — טמא (בטומאה חמורה) גם אם הראי' הראשונה היתה באונס8 (ורק ראי' שני' צ"ל ברצון);
הערות
- 1. רש"י סוף פרשתנו (טו, לב), מתו"כ שם. נדה לה, אב. ועוד. רמב"ם הל' מחוסרי כפרה פ"ב ה"ו.
- 2. מגילה ח, א. ועוד. תו"כ פרשתנו (טו, ג. שם יג. טו. וראה שם סוף פרשתנו. ועוד). רש"י פרשתנו (טו, ג). רמב"ם שם.
- 3. פרשתנו טו, יג. מקואות פ"א מ"ח. משנה ריש זבים. רמב"ם הל' מקואות פ"א ה"ה [משא"כ בעל ראי' אחת שטמא כבעל קרי א"צ מים חיים (ראה זבים שם. תו"כ סוף פרשתנו. רמב"ם הל' מחוסרי כפרה שם. ועוד)].
- 4. נדה לה, א. רמב"ם שם.
- 5. שלכן בודקין את הזב כו' (זבים פ"ב מ"ב). — וראה נדה שם. תו"כ פרשתנו טו, ג. ועוד. רמב"ם שם ה"ה.
- 6. דעת חכמים במשנה זבים שם (וראה נדה שם). רמב"ם שם.
- 7. אף שבנדה שם הובאו ע"ז לימודים ["מה ש"ז מטמא באונס אף ראי' ראשונה כו'"; ראי' הב' — "מבשרו ולא מחמת אונסו"; ראי' הג' — "אקשי' רחמנא לנקבה" (יש לו דין נקבה שמטמאה באונס — רש"י שם ד"ה זב חדא)] — מ"מ מסתבר שיש גם טעם לדבר. ולהעיר מרש"י נזיר (סה, ב (במשנה). וכ"ה ברע"ב נזיר וזבים שם) דזה שמשנזקק לזיבה גם אונסו מטמא הוא לפי "שרגלים לדבר שלא בא מחמת אונסו אלא מחמת זיבה ממש" (וראה תוי"ט נזיר שם סד"ה שרגלים לדבר). — וראה לקמן הערה 12.
- 8. ראה נדה שם "מאי לאו לטומאה לא לקרבן". רש"י ותוס' שם. רמב"ם שם.
- . ראה שד"ח כרך ט' כללי הפוסקים ס"ח אות ה' — אם הפירוש לנזיר הוא מרש"י.
משנה תורה, הלכות מחוסרי כפרה ב׳:ו׳ - הטקסט מספריא
הרואה ראייה אחת של זוב הרי הוא כבעל קרי ראה שתים הרי זה זוב וצריך ספירת שבעה וביאת מים חיים ואינו חייב בקרבן ראה שלש ראיות הרי זה זב גמור וחייב בקרבן ואין בין זב שראה שתי ראיות לרואה שלש אלא קרבן בלבד ודברים אלו כולן דברי קבלה מפי משה רבינו מסיני:
משנה מקואות א׳:ח׳ - הטקסט מספריא
למעלה מהן מים מוכין שהן מטהרין בזוחלין. למעלה מהן מים חיים שבהן טבילה לזבים והזייה למצורעים. וכשרים לקדש מהן מי חטאת:
משנה תורה, הלכות מקואות א׳:ה׳ - הטקסט מספריא
הזב אין לו טהרה אלא במעיין שהרי נאמר בו במים חיים אבל הזבה ושאר הטמאין בין אדם בין כלים טובלין אף במקוה.
משנה זבים ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
בשבעה דרכים בודקין את הזב. עד שלא נזקק לזיבה. במאכל. במשתה. ובמשא. בקפיצה. בחולי. ובמראה. ובהרהור. הרהר עד שלא ראה. או שראה עד שלא הרהר. רבי יהודה אומר אפילו ראה בהמה חיה ועוף מתעסקין זה עם זה. אפילו ראה בגדי צבע האשה. ר' עקיבא אומר אפילו אכל כל מאכל. בין רע בין יפה. ושתה כל משקה. אמרו לו אין כאן זבין מעתה. אמר להם. אין אחריות זבים עליכם. משנזקק לזיבה. אין בודקין אותו. אונסו. וספיקו. ושכבת זרעו טמאים. שרגלים לדבר. ראה ראיה ראשונה. בודקין אותו. בשניה בודקין אותו. בשלישית. אין בודקין אותו. ר' אליעזר אומר אף בשלישית בודקין אותו. מפני הקרבן:
רש"י על ויקרא ט״ו:ג׳ - הטקסט מספריא
רר. לְשׁוֹן רִיר — שֶׁזָּב בְּשָׂרוֹ אֶת זוֹבוֹ כְּמוֹ רִיר, שֶׁיּוֹצֵא צָלוּל:
או החתים. שֶׁיּוֹצֵא עָב, וְסוֹתֵם אֶת פִּי הָאַמָּה, וְנִסְתָּם בְּשָׂרוֹ מִטִּפַּת זוֹבוֹ, זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ; וּמִדְרָשׁוֹ: מָנָה הַכָּתוּב הָרִאשׁוֹן רְאִיּוֹת שְׁתַּיִם וּקְרָאוֹ טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר זָב מִבְּשָׂרוֹ זוֹבוֹ טָמֵא הוּא, וּמָנָה הַכָּתוּב הַשֵּׁנִי רְאִיּוֹת שָׁלֹשׁ וּקְרָאוֹ טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר טֻמְאָתוֹ בְּזוֹבוֹ רָר בְּשָׂרוֹ אֶת זוֹבוֹ אוֹ הֶחְתִּים בְּשָׂרוֹ מִזּוֹבוֹ טֻמְאָתוֹ הִוא, הָא כֵיצַד? שְׁתַּיִם לְטֻמְאָה, וְהַשְּׁלִישִׁית מַזְקִיקַתּוּ לְקָרְבָּן (נדה מ"ג: מגילה ח.):
רר [WHETHER HIS FLESH] DRIP — This word is connected with ריר "spittle" — the meaning is that his flesh runs with its issue as spittle, i. e. that it (the flow) comes forth clear in appearance (not thick and troubled).
או החתים OR [HIS FLESH] BE STOPPED — it means, that the flow issues thick and closes up the orifice of the membrum, so that his flesh is stopped up by the drop that issued from him. This is its literal meaning. The Halachic explanation is: The first verse (v. 2) enumerates two appearances of the issue and then terms him (the man affected by them) unclean, for it is said, "when there flows from his flesh a flowing he is unclean" and the other verse (v. 3) enumerates three appearances of the issue and only then terms him unclean, as it is said, "his uncleanness through his flow: if his flesh drips through its flow as with spittle, or if his flesh is stopped up through his flowing then only is it his uncleanness!" How can this be reconciled? Two appearances of the flow serve to make him unclean, and the third obligates him also to bring an offering (Niddah 43b; Megillah 8a).
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 14 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לז מצורע מצורע מאותו ספר נדה לה, א
- לקוטי שיחות כרך כב מצורע שיחה א מאותו ספר נדה לה, א
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ה מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ה מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג מאותו ספר מגילה ח, א
- לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות כרך כב מצורע שיחה א מאותו ספר מגילה ח, א
- לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה א מאותו ספר מגילה ח, ב
- לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יד מאותו ספר מגילה ח, ב
- תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב מגילה ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשט"ז מגילה ח, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שלד דיני דליקה בשבת יב מגילה ח, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שלד דיני דליקה בשבת מגילה ח, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"א מגילה ח, א