195
וקוב"ה היא ע"י שבחי' גליא שבישראל מתקשרת בגליא דקב"ה וסתים דישראל מתקשרת בסתים דקוב"ה.
ועד"ז הוא בנוגע ל"ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם", שיש בו ב' דרגות אלו: א) "ושכנתי בתוכם" — בגליא דישראל, שהוא הקשר בין גליא דישראל עם גליא דקוב"ה, ב) "ושכנתי בתוכם" — סתים דקוב"ה בסתים דישראל.
והחילוק ביניהם הוא: הקשר הגלוי שבין גליא דישראל עם גליא דקוב"ה הוא דבר הנעשה על ידי פעולתם ועבודתם של ישראל, "ועשו לי מקדש", בלשון הרמב"ם25 "לעבודה בו יהי' ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהי' ההליכה והעלי' לרגל והקבוץ בכל שנה והוא אמרו ית' ועשו לי מקדש"; ואילו הקשר הסתום בין סתים דקוב"ה וסתים דישראל נעשה על ידי המשכן והמקדש עצמו, והיינו שגם מי שלא בא למקדש להקריב ולא עלה לרגל — הרי בעצם היות המשכן והמקדש בתוך בני ישראל נעשה "ושכנתי בתוכם", בתוך בני ישראל.
ויש לומר, שהם ב' הגדרים הנ"ל בהשראת השכינה בהמשכן: הרמב"ם קאי בענין "ועשו לי מקדש שכנתי בתוכם" כפי שהוא בגלוי, דהיינו הקשר דישראל וקוב"ה הבא על ידי עבודתם, הקרבת קרבנות ועלי' לרגל, והשראת השכינה (ושכנתי בתוכם) הקשורה בזה היא בבחי' גילוי שהרי באה על ידי מעשיהם ופעולתם של ישראל — והוא הקשר דגליא שבישראל עם גליא דקוב"ה;
ואילו הרמב"ן שכולל בפירושו "דברים נעימים לשומעים וליודעים חן"26, שמבאר סודות התורה, קאי ע"ד "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" בבחי' סתים — הקשר שבין סתים דישראל לסתים דקוב"ה, וקשר זה לא נעשה על ידי מעשיהם ופעולתם של ישראל, אלא בעצם הקמת המשכן והמקדש בתוך בני ישראל.
ויש לומר, שב' פרטים אלה קשורים עם שני מקומות שונים במשכן עצמו: הקשר הגלוי שייך למקום הגלוי שבמקדש, מקום העבודה — העזרה וההיכל; והקשר הסתום שייך למקום הסתום במקדש, קדש הקדשים, שאינו מקום עבודה ואין נכנסים שם כל השנה כולה (רק כה"ג ביום הכפורים בלבד)27, ובו גופא — בארון, שלא הי' בו עבודה28, וכל ענינו הוא מקום מנוחת השכינה.
ה. ע"פ הנ"ל יש לבאר עוד פרט לפי דעת הרמב"ן בנוגע לבית שני, דלכאורה צ"ע: מאחר שלא הי' בו ארון, הרי חסר בעיקר החפץ שבמקדש, מקום מנוחת שכינה, שהוא הארון?
זאת ועוד: ארז"ל29 דמ"ש30 "גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון", פירושו, שבית המקדש השני הי' גדול יותר בבנין ובשנים מבית הראשון. ואינו מובן, כיון שבבית שני הי' חסרים בו ה' דברים31, ובראשם הי' חסר הארון שבו הוא "עיקר החפץ" של המקדש, איך שייך להשוות בית שני לבית ראשון בבחי' המקדש שבו שענינו "ושכנתי בתוכם", וכ"ש
הערות
- 25. סהמ"צ מ"ע כ.
- 26. ל' הרמב"ן בפתיחתו לפירושו עה"ת (בסופה).
- 27. כלים ספ"א. רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ז הכ"ב.
- 28. ראה לקו"ש ח"ד ע' 71346 בהערות. וראה צפע"נ עה"ת (ר"פ תרומה. פרשתנו (ויקהל) לז, א) דהארון לא הי' בגדר כלי שרת.
- 29. ב"ב ג, סע"א ואילך.
- 30. חגי ב, ט.
- 31. יומא כא, ב. ירושלמי תענית פ"ב ה"א. ובכ"מ.
ספר המצוות, מצוות עשה כ׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה. והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש. ולשון ספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה הכלל כולל מינים רבים שהם המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש, וכבר ייחד הצווי בכל חלק וחלק. אמנם אמרו במזבח מזבח אדמה תעשה לי שיחשב בזה שהיא מצוה בפני עצמה חוץ ממצות מקדש. הענין בו כמו שאספר לך אמנם פשטיה דקרא הנה הוא מבואר כי הוא מדבר בשעת היתר הבמות שהיה מותר לנו בזמן ההוא שנעשה מזבח אדמה בכל מקום ונקריב בו. וכבר אמרו כי ענין זה הוא שצוה לבנות מזבח שיהא מחובר בארץ ושלא יהיה נעתק ומטלטל כמו שהיה במדבר. והוא אמרם במכילתא דרבי ישמעאל בפירוש זה הפסוק כשתכנס לארץ עשה לי מזבח מחובר באדמה. וכאשר היה הדבר כן הנה זה הצווי נוהג לדורות ויהיה מחלקי המקדש, רוצה לומר שיבנה מזבח אבנים בהכרח. ובמכילתא אמרו בפירוש ואם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה האחד מהם ואם מזבח אבנים, אמרו ואם מזבח אבנים חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בכללה כלומר בנין בית המקדש ותארו ובנין המזבח והיא מסכת מחוברת לזו והיא מסכת מדות. וכן התבאר תבנית המנורה והשלחן ומזבח הזהב ומקום הנחתם מן ההיכל בגמרא מנחות ויומא. (תרומה, עבודה, בית הבחירה פ"א):
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ז׳:כ״ב - הטקסט מספריא
בית קדש הקדשים מקודש ממנו שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- לז - שנת תשכ"ג - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ג לקו"ש חל"ו ע' 195
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

