133
וצ"ע ביותר — לאחרי שכתב רש"י בפירוש שהמקרא מסייע לדעת הש"ס, איך סתם אח"כ כדעת הברייתא דמ"ט מדות?!
ברא"ם19 כ' "ורש"י ז"ל תפס הברייתא עיקר והמשיך פירוש המקראות על פי הברייתא אפילו במקום שהכתוב עומד לנגדו". ולכאורה דבריו תמוהים, דאיך יתכן לומר, שרש"י שלא בא אלא לפרש פשוטו של מקרא יתפוס הברייתא עיקר "אפילו במקום שהכתוב עומד לנגדו"?
ג. ולכן נ"ל — בהתאם לכללי רש"י שנתבארו כמה פעמים — דזה שהביא דעת הברייתא דמ"ט מדות, ועוד קודם לדעת הש"ס, ה"ז לפי שהוא הפירוש העיקרי בפשוטו של מקרא, ואדרבה, הסברא הפשוטה מחייבת רק פירוש זה (מצד כמה טעמים, כדלקמן סעיף ד), והטעם המכריחו להביא גם את פירוש הש"ס הוא רק מצד הסיוע20 מהכתוב "ונתת את הפרוכת תחת הקרסים".
וזה גופא הטעם שהביא רש"י סיוע לפירוש הש"ס, אף שברוב המקומות דרכו לפרש המקרא בלי ראיות והוכחות לפירושו (או הקושי שבא ליישב), כי בנדו"ד לכאורה אין מקום לפירוש זה, ולכן צריך לבאר מדוע הביאו.
ויש לומר, שזהו גם דיוק לשון רש"י "והכתוב בפרשה זו מסייענו" — ולא נקט ל' "מוכיח" (וכיו"ב), כלשונו (בכ"מ21) כשכוונתו להביא הוכחה (גמורה) לפירושו — כי אין בכתובים אלה הוכחה להכריע כפירוש זה22, כי הטעמים לפירוש הראשון הם חזקים הרבה יותר מסיוע זה [ובפרט שיש לומר, שהתנא דהברייתא ס"ל שמתאים לומר שהפרוכת היא "תחת הקרסים" גם אם היא משוכה מהם אמה אחת23, כי לפי ערך אורך של שלשים אמה (דהמשכן), הרי גם כשנמצא תחת הקרסים בריחוק אמה, "תחתיהם" ייקרא] — אלא הוא רק טעמו של רש"י שהביאו כפירוש שני.
ד. ביאור הענין:
בנוגע לאופן הנחת היריעות ע"ג רוחב
הערות
- 19. לקמן כו, כו ד"ה והתיכון.
- 20. באחדים מכת"י רש"י שתח"י הגירסא בפרש"י "והכתוב. . מסייעני" (וכן נעתק בחזקוני. ריב"א. גו"א ועוד), ומשמע שזוהי הכרעת רש"י. אבל בדפוסים הנפוצים (וכ"ה בדפוס ראשון ושני ורוב כת"י רש"י שתח"י) "מסייענו" (וקאי על הש"ס. וצע"ק. ובא' מכת"י רש"י שתח"י "מסייען"). ולהעיר מהגירסא בדפוס ראשון דרש"י "ואם בררתי ברייתא זו" (ולא "ואם כדברי הברייתא הזאת").
- 21. ראה רש"י בראשית ב, ה. ג, ז. לך יב, ג. יג, א. ויצא כח, יז. ועוד. — וראה ל' רש"י סוף פרשתנו (נת' בלקו"ש ח"ו שיחה ב' לפ' תרומה).
- 22. להעיר גם מלשון הזהב לשבת שם.
- 23. ראה עד"ז ביאורי מהרא"י הנ"ל (הערה 11). ואולי י"ל, שזהו דיוק ל' רש"י לקמן (כו, לא) גבי הפרוכת: "והפרכת. . פרוסה בשליש של משכן שיהא הימנה ולפנים עשר אמות. . ונתת את הפרכת תחת הקרסים. . ורוחב החוברת כ' אמה וכשפרשם על גג המשכן מן הפתח למערב כלתה בשני שלישי המשכן והחוברת השני' כסתה שלישו של משכן" — ולא פירט האמה המדוייקת (כפי שפירט שם גבי הפרוכת), כי לדעת הברייתא לא הי' "שני שלישי. . שלישו" בדיוק, אלא משוכה אמה. ודוחק.
רש"י על בראשית ב׳:ה׳ - הטקסט מספריא
טרם יהיה בארץ. כָּל טֶרֶם שֶׁבַּמִּקְרָא לְשׁוֹן עַד לֹא הוּא, וְאֵינוֹ לְשׁוֹן קֹדֶם, וְאֵינוֹ נִפְעָל לוֹמַר הִטְרִים, כַּאֲשֶׁר יֹאמַר הִקְדִים וְזֶה מוֹכִיחַ, וְעוֹד אַחֵר כִּי טֶרֶם תִּירְאוּן (שמות ט) עֲדַיִן לֹא תִירְאוּן, וְאַף זֶה תְפָרֵשׁ עֲדַיִן לֹא הָיָה בָאָרֶץ, כְּשֶׁנִּגְמְרָה בְרִיאַת הָעוֹלָם בַּשִּׁשִּׁי קֹדֶם שֶׁנִבְרָא אָדָם, וְכָל עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה טֶרֶם יִצְמַח, עֲדַיִן לֹא צָמַח, וּבְג' שֶׁכָּתוּב תּוֹצֵא הָאָרֶץ, לֹא יָצְאוּ, אֶלָּא עַל פֶּתַח קַרְקַע עָמְדוּ עַד יוֹם שִׁשִּׁי:
כי לא המטיר. וּמַ"טַ לֹא הִמְטִיר? לְפִי שֶׁאָדָם אַיִן לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה, וְאֵין מַכִּיר בְּטוֹבָתָם שֶׁל גְּשָׁמִים, וּכְשֶׁבָּא אָדָם וְיָדַע שֶׁהֵם צֹרֶךְ לָעוֹלָם, הִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם וְיָרְדוּ וְצָמְחוּ הָאִילָנוֹת וְהַדְּשָׁאִים:
ה' אלהים. ה' הוּא שְׁמוֹ, אֱלֹהִים שֶׁהוּא שַׁלִּיט וְשׁוֹפֵט עַל כֹּל, וְכֵן פֵּרוּש זֶה בְּכָל מָקוֹם לְפִי פְּשׁוּטוֹ, ה' שֶׁהוּא אֱלֹהִים:
טרם יהיה בארץ WAS NOT YET IN THE EARTH — Wherever טרם occurs in the Scriptures it means “not yet” and does not mean “before”. It cannot be made into a verbal form, saying הטרים as one says הקדים (verbal form of קדם) and this passage proves that this is the meaning and not "before" as well as another (Exodus 9:30), כי טרם תראון “that ye do not yet fear the Lord”. Therefore you must explain this verse also thus: “No plant of the field was yet in the earth” at the time when the creation of the world was completed on the sixth day before man was created, and וכל עשב השדה טרם יצמח means “and every herb of the field had not yet grown”. But as regards the third day of creation about which it is written “The earth brought forth etc.” this does not signify that they came forth above the ground but that they remained at the opening of the ground (i. e. just below the surface) until the sixth day (Chullin 60a).
כי לא המטיר BECAUSE GOD HAD NOT CAUSED IT TO RAIN — And what is the reason that God had not caused it to rain? כי אדם אין לעבוד את האדמה BECAUSE THERE WAS NO MAN TO TILL THE GROUND, and there was, therefore, no one to recognize the utility of rain. When Adam came (was created), however, and he realised that it was necessary for the world, he prayed for it and it fell, so that trees and verdure sprang forth.
ה' אלהים THE LORD GOD — The Lord (יהוה) is His Name, whereas אלהים signifies that He is Ruler and Judge over all. This, too, is its meaning, according to the plain sense, wherever it occurs: The Lord who is God (Ruler and Judge).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.