120
ביד להזות ממנו על כל העם50 (ובפרט שבינתיים "ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם גו'"), וא"כ פשיטא שנתן את הדם בכלי.
ולתרץ שאלות אלו ממשיך רש"י "ומכאן [בוא"ו המוסיף] למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית כו' והזאת דמים", שבזה מדגיש רש"י, שהכניסה לברית היתה ע"י שני סוגי הדם שבשתי האגנות.
ז. ביאור הענין:
החילוק בין "עולה" ו"שלמים" בפשטות הוא, שעולה "היא כולה כליל"51 לה', ושלמים יש בהם חלק לבעלים52. והם שני חלקי ה"ברית" (כדרך כורתי הברית, שעוברים בין שני הבתרים), חלק א' שייך לה' (דם העולה) וחלק א' שייך לישראל (דם השלמים)53. וזהו שאומר הכתוב "וישם באגנות", שלא עירב משה את שני הדמים וזרקם יחד54 על העם, אלא שם אותם בשתי אגנות והזה מכל אחד בפ"ע על העם, שדוקא בזה מודגש גדר של ברית, הזאה משני חלקי הדם (כאילו עברו ישראל בין שני חלקי הדם).
ולפירוש זה נמצא, שפעולת הכניסה לברית היתה רק ע"י חצי הדם שזרק על העם (ע"י שני חלקים שבו, חצי דם עולה וחצי דם שלמים), וכפשטות לשון הכתוב "ויקח משה את הדם ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם", שרק חצי זה של הדם נקרא "דם הברית".
ועפ"ז צ"ל, שזריקת "חצי הדם. . על המזבח" אינה חלק מפעולת הכניסה לברית, אלא הוא דבר צדדי, דכדי שיחול על "דם הברית" שם "דם עולה" ו"דם שלמים" (שדוקא עי"ז יש בו שני חלקים, א' לה' וא' לישראל), צריך הדם להיות חלק מדם קרבן שנזרק על המזבח55.
וזהו ג"כ הטעם שהכתוב מספר בפרטיות ע"ד חצי הדם להזות על העם (ששם אותו באגנות) — כי עיקר כוונת פרשה זו היא56 לספר ע"ד הברית שכרת הקב"ה עם ישראל, וברית זו נעשתה ע"י "הזאת דמים" בחלק הדם ששם באגנות; ויש להוסיף, שע"פ הנ"ל היתה התחלת פעולת הברית בזה גופא ש"ויקח משה חצי הדם וישם באגנות", כי פעולה זו, לשים הדם "בשתי אגנות א' לחצי דם עולה וא' לחצי דם שלמים", היא ע"ד הפעולה ד"ויבתר אותם" (חלוקת הבהמה).
[משא"כ זריקת הדם על המזבח היתה רק דבר צדדי (בענין פעולת הברית), כדי שיהי' דם עולה ודם שלמים (כנ"ל), ולכן אינו מפרט שם הכלי שבו קיבל חצי הדם שזרק על המזבח].
הערות
- 50. משא"כ בפסח מצרים שנתנו הדם רק על המשקוף ושתי המזוזות, מקום לקס"ד שהקבלה היתה ביד (רש"י בא שם).
- 51. רש"י יתרו יח, יב.
- 52. ולהעיר מפרש"י לקמן (תצוה כט, כב. וראה רש"י ויקרא ג, א) בפי' שם "שלמים" — "שמשימים שלום למזבח ולעובד העבודה ולבעלים".
- 53. ביפ"ת (השלם) לויק"ר שם, שולל פי' זה בדברי המדרש. אבל בפשוטו של מקרא (שיטת רש"י בפי' עה"ת) יל"פ כן.
- 54. להעיר ממיני תרגומא כאן "צריך ביאור קצת איזה איסור יש בתערובות דם עולה ודם שלמים הלא שוין במתנות כו'".
- 55. ויש לומר, שגם זה שחילקו את הדם לשני חצאים דוקא (כנ"ל סעיף ד) — אף שלפי הנ"ל אין פעולת הברית בב' חצאים אלה — היינו בעיקר כדי שיהי' מודגש יותר ב"דם הברית" שהוא רק "חלק" (ע"ד "ויבתר אותם"), עי"ז שהם "חצי דם עולה. . חצי דם שלמים", חצי דוקא.
- 56. ראה בארוכה לקו"ש חכ"ו ע' 156 ואילך.
רש"י על שמות י״ח:י״ב - הטקסט מספריא
עלה. כְּמַשְׁמָעָהּ, שֶׁהִיא כֻּלָּהּ כָּלִיל:
וזבחים. שְׁלָמִים:
ויבא אהרן וגו'. וּמֹשֶׁה הֵיכָן הָלַךְ? וַהֲלֹא הוּא שֶׁיָּצָא לִקְרָאתוֹ וְגָרַם לוֹ אֶת כָּל הַכָּבוֹד? אֶלָּא שֶׁהָיָה עוֹמֵד וּמְשַׁמֵּשׁ לִפְנֵיהֶם (מכילתא):
לפני האלהים. מִכָּאן שֶׁהַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדָה שֶׁתַּלְמִידֵי חֲכָמִים מְסֻבִּין בָּהּ, כְּאִלּוּ נֶהֱנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה (ברכות ס"ד):
עלה — Translate this according to its usual meaning: a burnt-offering, which was burnt entire and completely.
וזבחים AND SACRIFICES — i. e. peace-offerings.
ויבא אהרן וגו׳ AND AARON CAME, etc. — But where had Moses gone? Was it not he who had gone out to meet him and had been the cause of all the honour shown to him? But the explanation why he is not mentioned as having come to eat bread with Jethro is that he was standing by and waiting upon them (Mekhilta).
לפני האלהים BEFORE GOD — From this statement that they were “before God” we may learn that one who takes part in (more lit., who has enjoyment from) a meal at which scholars sit may be regarded as though he has enjoyment from the splendour of the Shechina (Berakhot 64a; cf. Mekhilta).
רש"י על ויקרא ג׳:א׳ - הטקסט מספריא
שלמים. שֶׁמְּטִילִים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם; דָּ"אַ: שְׁלָמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם שָׁלוֹם לַמִּזְבֵּחַ וְלַכֹּהֲנִים וְלַבְּעָלִים (ספרא):
שלמים PEACE-OFFERINGS — They are so called because they bring peace (שלום) into the world. Another explanation is: they are called שלמים because through them there is “peace” (harmony and lack of envy) to the altar, to the priests and to the owners (since all these receive a portion) (cf. Rashi on Exodus 29:22 and our Note thereon; see also Sifra, Vayikra Dibbura d'Nedavah, Chapter 16 2).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

