פתח דבר
לקראת יום העשירי "בעשתי עשר חודש הוא חודש שבט"1 הבעל"ט
בו ימלאו מ"ו שנה לנשיאות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח —
הננו מוציאים לאור בזה — בהמשך לספרי לקו"ש שהופיעו2 — ספר לקוטי שיחות חלק לה על ספר בראשית (הכרך הראשון של הספר התשיעי של לקו"ש).
* * *
כרך זה כולל:
א) הלקו"ש על פרשיות התורה (והמועדים) ד(זמן קריאת) ספר בראשית שנדפסו בקונטרסים בודדים מדי שבוע בשבוע, במשך שנות תש"נ — תשנ"ב3.
ב) שיחת ד' מרחשון אור ליום וערש"ק פ' נח תשל"ז (נדפסה בלקו"ש לפ' נח תשנ"ה)4.
ג) מכתבים שתוכנם שייך לפרשיות השבוע (ומועדים) הכלולים בספר. וכדאי לציין, שמדור זה לפ' חיי שרה כולל לקט מכתבים בעניני ניחום אבלים: י"ט כסלו — בלימוד פנימיות התורה והפצתה: פ' ויחי — בעניני פטירה אבילות וכו'.
וזאת למודעי: חלק גדול מהמכתבים שבכרך זה נדפסו בסדרת "אגרותקודש" מכ"ק אדמו"ר מלך המשיח, שהולכת ונדפסת כעת על סדר השנים (לע"ע יצאו לאור כ"ג כרכים5). וע"פ בקשת רבים נלקטו כאן מהמכתבים שתוכנם שייך לפרשיות השבוע (ומועדים) דספר בראשית.
ד) לתועלת המעיינים הוספנו בסוף הספר (כמו בכרך ללד) מפתח ענינים, פסוקים, מחז"ל וספרים.
* * *
ויה"ר שנזכה בקרוב להו"ל עוד שיחות ומאמרים של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, וזכות לימוד והדפסת תורתו הקדושה, תוסיף בחיזוק התקשרות שלנו עם כ"ק אדמו"ר מלך המשיח, ובחודש שבט זה תקויים בו המרומז בחודש שבט — גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,
[כמבואר בשיחת כ"ק אדמו"ר מה"מ6 אשר
"ענין הגאולה מרומז בשמו של החודש — "שבט" — שהוא (א) מלשון "שבטי מושלים"7, ובפרט הממשלה דמלכות בית דוד, כמ"ש8 "לא יסור שבט מיהודה (מדוד ואילך אלו ראשי גלויות שבבבל שרודין את העם בשבט) . . עד כי יבוא שילה" (מלך המשיח), עליו נאמר9 "וקם שבט (מלך רודה ומושל) מישראל", "זה מלך המשיח"10, (ב) מלשון ענף אילן11, כמ"ש12 "ויצא חוטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה"13, "יצא שבט מלוכה משורש ישי מזרע דוד הוא מלך המשיח14]
וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח יקום ויגאלינו ויוליכנו קוממיות לארצנו הקדושה, ונלמוד תורה מפיו של משיח צדקנו15, "תורה חדשה מאתי תצא"16, ומלך ביפיו תחזינה עיניך17 בהתגלות מלכותו לעין כל, תיכף ומיד ממש, והיתה לה' המלוכה18, אמן כן יהי רצון.
ועד להפצת שיחות
ג' שבט, ה'תשנ"ו.
ברוקלין, נ.י.
ספר ראשון
חלק א — בראשית שמות ויקרא: תשכ"ב. הוצאה שני' — תשכ"ז. הוצאה שלישית — תשל"ה. הוצאה רביעית — תשל"ט. הוצאה חמישית — תשמ"ה. הוצאה ששית — תנש"א. הוצאה שביעית — תשנ"ו.
חלק ב — במדבר דברים. הוספות: שיחות בראשיתדבריםמכתבים בראשיתדבריםמפתחות לכרכים אב: תשכ"ב. הוצאה שני' — תשכ"ז. הוצאה שלישית — תשל"ה. הוצאה רביעית — תשל"ט. הוצאה חמישית — תשמ"ה. הוצאה ששית — תשנ"ב.
ספר שני
חלק ג — בראשית שמות ויקרא: תשכ"ד. הוצאה שני' — תשכ"ח. הוצאה שלישית — תשל"ה. הוצאה רביעית — תשל"ט. הוצאה חמישית — תשמ"ה. הוצאה ששית — תשנ"ב.
חלק ד — במדבר דבריםפרקי אבות. הוספות: מכתבים ושיחות— בראשיתדבריםמפתחות לכרכים גד: תשכ"ד. הוצאה שני' — תשכ"ח. הוצאה שלישית — תשל"ה. הוצאה רביעית — תשל"ט. הוצאה חמישית — תשמ"ה. הוצאה שישית — תשנ"ג.
ספר שלישי
חלק ה' — בראשית. הוספות: מדור שיחות (תשכ"ה)מכתבים ושיחות: י"א ניסן תשל"ב. הוצאה שני' ומתוקנת — ט"ו מנ"א תשל"ח. הוצאה שלישית ומתוקנת — כ"ה מ"ח תשמ"ט.
חלק ו' — שמות. הוספות מכתבים ושיחות: יו"ד שבט תשל"ג. הוצאה שני' ומתוקנת — ט"ו מנ"א תשל"ח. הוצאה שלישית ומתוקנת — מוצש"ק כ"ב שבט תש"נ.
חלק ז' — ויקרא. הוספות מכתבים ושיחות: עש"ק כ"ף מנ"א תשל"ג. הוצאה שני' ומתוקנת — ט"ו מנ"א תשל"ח. הוצאה שלישית ומתוקנת — י"ב תמוז תשנ"ב.
חלק ח' — במדבר. הוספות מכתבים ושיחות: עש"ק יו"ד שבט תשל"ד. הוצאה שני' ומתוקנת — ט"ו מנ"א תשל"ח. הוצאה שלישית ומתוקנת — ח"י אלול תשנ"ב.
חלק ט' — דברים. הוספות: מכתבים ושיחותמכתבים כלליים לר"ה: יו"ד כסלו תשל"ה. הוצאה שני' ומתוקנת — ט"ו מנ"א תשל"ח. הוצאה שלישית — ט'יו"ד כסלו תשנ"ד.
ספר רביעי
חלק יו"ד — בראשית. הוספות מכתבים ושיחות: י"א ניסן תשל"ה. הוצאה שני' ומתוקנת — ו' תשרי תשמ"ב.
חלק י"א — שמות. הוספות מכתבים ושיחות: יו"ד שבט תשל"ו. הוצאה שני' ומתוקנת — י"ג ניסן תשמ"ג.
חלק י"ב — ויקרא. הוספות מכתבים ושיחות: יו"ד שבט תשל"ז. הוצאה שני' ומתוקנת — עשק"מ אדר ראשון, תשד"מ.
חלק י"ג — במדבר. הוספות מכתבים ושיחות: פורים קטן תשל"ח. הוצאה שני' ומתוקנת — י"ג ניסן תשמ"ה.
חלק י"ד — דברים. הוספות: מכתבים ושיחותמכתבים כלליים לר"ה: ימי הסליחות תשל"ח. הוצאה שני' ומתוקנת — ג' סליחות תשמ"ו.
ספר חמישי
חלק ט"ו — בראשית. הוספות מכתבים ושיחות: מוצש"ק ר"ח שבט תש"מ. הוצאה שני' ומתוקנת — מוצש"ק ט"ו בשבט תשמ"ז.
חלק ט"ז — שמות. הוספות מכתבים ושיחות: עש"ק ח"י אלול תש"מ. הוצאה שני' ומתוקנת — ועש"ק ג' כסלו תש"נ.
חלק י"ז — ויקרא. הוספות מכתבים ושיחות: י"ג אייר תשמ"א. הוצאה שני' ומתוקנת — ט"ו אלול תש"נ.
חלק י"ח — במדבר. הוספות מכתבים ושיחות: שבת מברכים ופ' החודש תשמ"ב. הוצאה שני' ומתוקנת — ערב ש"ק פ' יתרו, כ"ב שבט תש"נ.
חלק י"ט — דברים. הוספות: מכתבים ושיחותמכתבים כלליים לר"ה: ט"ו מ"ח תשמ"ג. הוצאה שני' ומתוקנת — ט"ו בשבט, תשנ"ב.
ספר ששי
חלק כ — בראשית. הוספות: מאמרים ושיחות תשל"חמדור שיחות (תשל"חתשמ"ב)מכתבים ושיחות: ימי חנוכה תשמ"ג. הוצאה שני' ומתוקנת — ימי חנוכה תשמ"ט.
חלק כ"א — שמות. הוספות: מדור שיחות (תשל"חתשמ"א)מכתבים ושיחות: ר"ח ניסן תשמ"ג. הוצאה שני' ומתוקנת — ט"ו תמוז, תנש"א.
חלק כ"ב — ויקרא. הוספות: מדור שיחות (תשל"טתשמ"ג)מכתבים ושיחות: ה' מנ"א תשמ"ג. הוצאה שני' ומתוקנת — ג' טבת תשנ"ה.
חלק כ"ג — במדבר. הוספות: מדור שיחות (תשל"טתשמ"ג)מכתבים ושיחות: ר"ח ניסן תשד"מ. הוצאה שני' ומתוקנת — כ"ח אלול תש"נ.
חלק כ"ד — דברים. הוספות: מדור שיחות (תשל"טתשמ"א)מכתבים ושיחותמכתבים כלליים לר"ה: ש' חזון תשמ"ה.
ספר שביעי
חלק כ"ה — בראשית. הוספות: מדור שיחות (תשמ"גתשמ"ז)מכתבים: ר"ח ניסן תשמ"ז.
חלק כ"ו — שמות. הוספות: מדור שיחות (תשד"מתשמ"ו)מכתבים: מוצש"ק ר"ח ניסן תשמ"ח.
חלק כ"ז — ויקרא. הוספות: מדור שיחות (תשד"מתשמ"ו)מכתבים: כ"ה אדר א' תשמ"ט.
חלק כ"ח — במדבר. הוספות: מדור שיחות (תשד"מתשמ"ו)מכתבים: עש"ק פ' ויקרא תש"נ.
חלק כ"ט — דברים. הוספות: מדור שיחות (תשמ"גתשמ"ו)מכתביםמכתבים כלליים לר"ה: מוצש"ק פ' החודש תנש"א.
ספר שמיני
חלק ל — בראשית. הוספות מכתבים ומפתחות: י"א ניסן תשנ"ב.
חלק ל"א — שמות. הוספות מכתבים ומפתחות: כ"ף מנ"א תשנ"ב.
חלק ל"ב — ויקרא. הוספות מכתבים ושיחות ומפתחות: כ"ה אדר תשנ"ג.
חלק ל"ג — במדבר. הוספות מכתבים ושיחות ומפתחות: ר"ח ניסן תשנ"ד.
חלק ל"ד — דברים. הוספות מכתביםמכתבים כלליים לר"המפתחות: ג' ניסן תשנ"ה.
ספר תשיעי
חלק ל"ה — בראשית. הוספות מכתבים ושיחות ומפתחות: ג' שבט תשנ"ו.
הערות
- 1. זכרי' א, ז. וראה לקמן בסוף הפתח דבר מסה"ש תשנ"ב ובהערה 6.
- 2. ראה רשימה מפורטת לקמן בסוף הספר.
- 3. וזאת למודעי, אשר השיחות שנאמרו בשנים הנ"ל ויצאו לאור בשעתם בקונטרסים בפני עצמם — לא נכללו בהוספות דספר זה, אלא נדפסו ב"ספר השיחות תש"נ" ו"ספר השיחות" תשנ"אותשנ"ב — כל שנה — בשני כרכים.
- 4. כ"ק אדמו"ר מה"מ הגי' את השיחה בשעתה, אלא שנשארו איזה ענינים (הערות 2. 72) שלא השלים (נוסף על סימנים שרשם על גליון העמודים בכמה מקומות (בסעיף ג' סוף קטע הא'. הערות 8. 19. 45. 60), שבדעתו הק' לחזור ולעיין כו'), וכמו"כ באיזה מקומות לא פתר ספיקות רושם השיחה (ס"ח קטע ב' (אם האמהות בכלל). הערות 39. 40. 94). וכפי הנראה זוהי הסיבה שלא נמסרה להו"ל אז. השיחה נמצאה בשבועות שלאחרי ג' תמוז תשנ"ד, ונדפסה לש"פ נח תשנ"ה.
- 5. הכוללים המכתבים עד סוף שנת תשכ"ה.
- 6. ספר השיחות תשנ"ב ע' 264, וש"נ. וראה שם לפנ"ז "תכלית השלימות דלעתיד לבוא המרומזת בחודש האחד עשר, אחד שלמעלה מעשר ספירות".
- 7. יחזקאל יט, יא.
- 8. ויחי מט, יו"ד ובפרש"י.
- 9. בלק כד, יז ובפרש"י.
- 10. רמב"ם הלכות מלכים רפי"א.
- 11. ראה (לדוגמא) ישעי' כח, כז.
- 12. שם יא, א.
- 13. ובהמשך הכתובים (שם, ד) — "והכה ארץ בשבט פיו".
- 14. מצו"ד על הפסוק.
- 15. ראה רמב"ם הלכות תשובה פ"ט ה"ב. לקו"ת צו יז, אב. שער האמונה פנ"ו ואילך. ועוד.
- 16. ישעי' נא, ד. ויק"ר פי"ג, ג.
- 17. ישעי' לג, יז.
- 18. עובדי' בסופו.
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א - הטקסט מספריא
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשיו. ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי
ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד"
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳:ב׳ - הטקסט מספריא
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
ויקרא רבה י״ג:ג׳ - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, זֹאת הַבְּהֵמָה, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (משלי ל, ה): כָּל אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה, רַב אָמַר לֹא נִתְּנוּ הַמִּצְווֹת לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְצָרֵף בָּהֶן אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְכָל כָּךְ לָמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ל, ה): מָגֵן הוּא לְכָל הַחֹסִים בּוֹ, אָמַר רַבִּי יוּדָן בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן כָּל בְּהֵמוֹת וְלִוְיָתָן הֵן קֶנִיגִין שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, וְכָל מִי שֶׁלֹּא רָאָה קֶנִיגִין שֶׁל אֻמּוֹת הָעוֹלָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה לִרְאוֹתָהּ לָעוֹלָם הַבָּא, כֵּיצַד הֵם נִשְׁחָטִים, בְּהֵמוֹת נוֹתֵץ לַלִּוְיָתָן בְּקַרְנָיו וְקוֹרְעוֹ, וְלִוְיָתָן נוֹתֵץ לַבְּהֵמוֹת בִּסְנַפִּירָיו וְנוֹחֲרוֹ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים זוֹ שְׁחִיטָה כְּשֵׁרָה הִיא, וְלֹא כָּךְ תָּנִינַן הַכֹּל שׁוֹחֲטִין וּבַכֹּל שׁוֹחֲטִין וּלְעוֹלָם שׁוֹחֲטִין חוּץ מִמַּגַּל קָצִיר, וְהַמְגֵרָה, וְהַשִּׁנַּיִם, מִפְּנֵי שֶׁהֵן חוֹנְקִין. אָמַר רַבִּי אָבִין בַּר כַּהֲנָא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (ישעיה נא, ד): תּוֹרָה חֲדָשָׁה מֵאִתִּי תֵצֵא, חִדּוּשׁ תּוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אֲרִיסְטוֹן עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לַעֲבָדָיו הַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא וְכָל מִי שֶׁלֹּא אָכַל נְבֵלוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה זוֹכֶה לִרְאוֹתוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ויקרא ז, כד): וְחֵלֶב נְבֵלָה וְחֵלֶב טְרֵפָה יֵעָשֶׂה לְכָל מְלָאכָה וְאָכֹל לֹא תֹאכְלֻהוּ, בִּשְׁבִיל שֶׁתֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ לֶעָתִיד לָבוֹא, לְפִיכָךְ משֶׁה מַזְהִיר לְיִשְׂרָאֵל וְאוֹמֵר לָהֶם (ויקרא יא, ב): זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.