110

הודאה על העבודה), ולאידך הי' יו"ט זה שייך לכל העם (שהיו מלוין אותו), כנ"ל — דכיון שגם היציאה מן הקדש היא חלק ממעשי הכה"ג ביום זה (שלא נגמרה בשלימותה עד שנמצא בביתו), שכולם עשה הכה"ג — שלוחם של כל ישראל, הרי גם השמחה "על שיצא בשלום מן הקדש" (היינו השמחה על גמר העבודה), היא שמחת כל העם כולו.

ה. ויש לבאר תוכן הענין ד"יוצא לביתו" בעומק יותר:

בעבודת יום הכפורים מצינו חידוש מיוחד, שכפרת הפר של הכה"ג היתה לא רק עבורו בלבד אלא גם עבור "ביתו"38, "ביתו זו אשתו"39 [נוסף על אחיו הכהנים40]; וענין זה (שצ"ל כפרת "ביתו") נוגע לכללות עבודת היום, וכפסק הרמב"ם41 שעבודות היום "הכל עשוי בכהן גדול נשוי שנאמר וכפר בעדו ובעד ביתו ביתו זו אשתו".

והדברים צריכים ביאור, מפני מה אמרה תורה שעבודת כהן גדול ביום הכפורים צריכה להעשות ב"כהן גדול נשוי"? וביותר יפלא שהרי העבודה עצמה צריכה להעשות דוקא מתוך פרישות מביתו33 (ואשתו42).

ויש לומר אחד מהביאורים בזה43:

כפרת השעיר של יוהכ"פ היא כפרה על כל ישראל, כמ"ש הרמב"ם44 "שעיר המשתלח לפי שהוא כפרה על כל ישראל כהן גדול מתודה עליו על לשון כל ישראל", והיינו שהכהן גדול אומר הווידוי בשליחות כל ישראל45.

אבל לאידך פסק הרמב"ם46 שאין השעיר מכפר על כל עבירות שבתורה אלא אם "עשה תשובה"47, והיינו, שכפרת השעיר, שהוא של צבור (ולא יחיד), והבא על ידי כה"ג שהוא שליח צבור דכל ישראל, אינה חלה על היחיד אא"כ עשה תשובה.

ונמצא, שבכפרה זו יש דבר והיפוכו: עם היות שהשעיר הוא ענין של צבור [שפירושו — דבר השייך לכלל כולו, מבלי שייכות מיוחדת ליחיד48, ע"ד ממון צבור, שצ"ל "מוסרו לצבור יפה יפה"49], הרי ביחד עם זה כפרת השעיר על הצבור היא באופן שחלה על כל יחיד בפני עצמו50, ואם לא עשה היחיד תשובה חסר אצל יחיד זה בכפרה זו.

הערות

  1. 38. פרשתנו טז, ו. משנה יומא לה, סע"ב. רמב"ם שם פ"ד ה"א.
  2. 39. משנה ריש יומא.
  3. 40. משנה יומא מא, ב. רש"י פרשתנו שם, יא. רמב"ם שם. וראה תו"כ פרשתנו שם, טו. שבועות יג, ב ואילך. רמב"ם שם פ"ב ה"ו.
  4. 41. שם פ"א ה"ב.
  5. 33. משנה ריש יומא. רמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"א ה"ג.
  6. 42. נסמן בהערה 35.
  7. 43. הביאור ע"ד הקבלה — ראה פי' הרמ"ק לסדר עבודת יוהכ"פ. לקוטי לוי"צ על הזהר (כרך ב' ע' שיב).
  8. 44. הל' תשובה פ"א ה"ב. וראה גם הל' עבודת יוהכ"פ פ"ב ה"ו.
  9. 45. וראה מנ"ח מצוה שסד (ו, סע"א).
  10. 46. הל' תשובה שם.
  11. 47. ורק על ה"קלות" מכפר גם בלי תשובה (רמב"ם שם. וראה בארוכה לקו"ש חכ"ז ע' 124 ואילך).
  12. 48. וראה לקו"ש חכ"ז שם (ע' 130) שמטעם זה י"ל שלא שייך "לבעט" בכפרת השעיר. ע"ש.
  13. 49. ר"ה ז, ריש ע"ב. ועוד.
  14. 50. להעיר ממכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר (קובץ תהלים (בסוף תהלים אהל י"י) ע' 204. אגרות קודש שלו ח"ד ע' קלא ואילך), שהתשובה דר"ה היא תשובה כללית, והתשובה דיוהכ"פ — תשובה פרטית, לפרט החטאים כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.

  1. אגרות קודש כרך א פה יומא לה, ב
  2. אגרות קודש כרך יד ה'ס יומא לה, ב
  3. אגרות קודש כרך יז ו'תקב יומא לה, ב
  4. לקוטי שיחות כרך לג הוספות ימי הקיץ מאותו ספר יומא לה, סע"ב
  5. לקוטי שיחות כרך לד עקב שיחה א מאותו ספר יומא לה, ב
  6. לקוטי שיחות כרך ב חג השבועות שיחה א מאותו ספר יומא לה, ב
  7. לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ג מאותו ספר יומא לה, ב
  8. לקוטי שיחות כרך כג בהעלותך שיחה ג מאותו ספר יומא לה, ב
  9. לקוטי שיחות כרך כו פקודי שיחה ב מאותו ספר יומא לה, ב
  10. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשח"י יומא לה, ב
  11. תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
  12. תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א יומא לה, סע"ב
  13. תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א יומא לה, ב
  14. תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד יומא לה, ב
  15. תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז יומא לה, ב
  16. שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רעח שיכול לכבות הנר בשביל החולה ד יומא לה, רע"א
  17. שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שלישי ג יומא לה , ב
  18. שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א) יומא לה, ב
  19. שיעורי הלכה למעשה הלכות ברכת הנהנין יומא לה, ב
  20. שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעח שיכול לכבות הנר בשביל החולה יומא לה, רע"א
  21. תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג יומא לה, ב