15
שיחה ג
א. ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה האלקים בידו1. ופרש"י "על החמור" — "חמור המיוחד, הוא החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק2, והוא שעתיד מלך המשיח להגלות עליו שנאמר3 עני ורוכב על חמור".
בפשטות כוונת רש"י הוא לבאר מ"ש "על החמור", בה"א הידיעה4, שמזה מוכח שהכוונה ל"חמור המיוחד", ומפרש רש"י את ייחודו של החמור — "הוא החמור שחבש אברהם כו'".
אבל יש להבין:
א) בכדי לבאר ייחודו של חמור זה הי' מספיק לכאורה לומר "הוא החמור שחבש אברהם" ותו לא, שבגלל זה הרי הוא כבר "חמור מיוחד", ומהו הצורך להוסיף שהחמור שחבש אברהם אבינו הי' לעקידת יצחק (שהרי לא מצינו בקרא שאברהם חבש חמור בזמן או לענין אחר), ומה גם להוסיף עוד ש"הוא (החמור) שעתיד מלך המשיח להגלות עליו", דבר נפלא ונס גדול ביותר, שהחמור יהי' חי וקיים אלפי שנים5! ובפרט שכ"ז אינו נוגע להבנת הכתוב.
ב) לשם מה מעתיק רש"י מהכתוב גם תיבת "על" — הרי לפי הנ"ל מבאר רק תיבת "החמור"?
ב. והנה בגמ'6 איתא שפסוק זה הוא אחד מהפסוקים ששינו ע"ב הזקנים כשתרגמו את התורה עבור תלמי המלך וכתבו "וירכיבם על נושא בני אדם", ופרש"י7 "דמשמע גמל שלא יאמר משה רבכם לא הי' לו סוס או גמל", ובראב"ע כאן8 פירש הטעם לשינוי זה "בעבור שהוא דרך גרעון שתרכב אשת הנביא על חמור אחד היא ושני בני'".
ועפ"ז יש מקום לומר שכוונת רש"י היא גם ליישב השאלות הנ"ל9, מדוע הרכיב משה את אשתו ושני בניו על חמור אחד10 (ובפרט שכפי שמסתבר ב
הערות
- 1. פרשתנו ד, כ.
- 2. וירא כב, ג.
- 3. זכרי' ט, ט.
- 4. ראה מפרשי רש"י כאן — קצור מזרחי. באר מים חיים (לאחי המהר"ל). דבק טוב. ועוד.
- 5. בגו"א כאן בסופו (וכן בגבורות ה' פכ"ט) "ואין הפירוש שהחמור הי' חי כ"כ". אבל בפרש"י אינו נחית לתרץ ולבאר זה. ובפשטות משמע כפשוטו, שהוא אותו החמור. וראה רש"י וירא (כב, יג) באילו של א"א "מוכן הי' לכך מששת ימי בראשית".
- 6. מגילה ט, א.
- 7. ד"ה נושא. ובתוד"ה על "פן יאמר להם וכי לא הי' לו למשה רבכם סוס או גמל". וראה הגהות הרש"ש שם.
- 8. פרשתנו עה"פ.
- 9. ראה גם מלאכת הקודש ובאר בשדה על פרש"י כאן. וכ"מ מחדא"ג מהרש"א מגילה שם. ש"ך עה"ת כאן.
- 10. בראב"ע שם מביא "ויפת אמר כי הוא שם המין" (ועד"ז הוא בטור הארוך, אברבנאל ועוד כאן). וממשיך בראב"ע (דלא כיפת) "ואין לתמוה אם רכב גרשום בנו אחרי' כי אולי קטן הי' והי' אליעזר בחיקה כי עוד לא נימול" (וראה גם חזקוני כאן). וברמב"ן כאן בתחלתו "כי לא הי' לו רק גרשום כאשר הזכיר הכתוב ואליעזר נתעברה ממנו בדרך או במצרים אם הלכה שם". אבל בפרש"י (ד, כד) מפורש שאליעזר נולד לפני הליכתו למצרים. וראה גם פרש"י יתרו יח, ב.
- . ולפי' העץ יוסף בתנחומא כאן (כג) זוהי הכוונה בתנחומא "כאדם שאומר יצאו הבהמין [יצאה הבהמה]".
אבן עזרא על זכריה ט׳:ט׳ - הטקסט מספריא
גילי - זאת תחלת הפרשה והמפרשים התחלקו בה. יש אומרים: כי זה המלך הוא משיח בן דוד. ויש אומרים: משיח בן יוסף. ורבי משה הכהן אומר: כי הוא נחמיה התרשתא וכתוב בעזרא עליו מלך ביהודה ע"כ אמר: עני ורוכב על חמור, כי אם הבהמה לא הזכיר סוס מבלי יכולת כי עני הוא. ולא דבר נכונה, כי פחה היה ולא בקש לחם הפחה מישראל ובכל יום יאכלו רבים על שולחנו ואיך לא היה לו סוס?! ועוד: מה טעם על בניך יון ובזמן נחמיה לא משלו יונים על ירושלם. ולפי דעתי: כי זה המלך יהודה בן חשמונאי שהיה גבור, ככתוב: ושמתיך כחרב גבור וידו גברה על היונים ובתחלתו לא היה לו לא עושר ולא סוסים, וכתוב בדברי קדמונינו דבר המנודה, כי בעוני נעשה עד שהעשירו.
רש"י על שמות י״ח:ב׳ - הטקסט מספריא
אחר שלוחיה. כְּשֶׁאָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה בְּמִדְיָן לֵךְ שֻׁב מִצְרָיִם וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וְגוֹ' וְיָצָא אַהֲרֹן לִקְרָאתוֹ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים (שמות ד'), אָמַר לוֹ מִי הֵם הַלָּלוּ? אָמַר לוֹ זוֹ הִיא אִשְׁתִּי שֶׁנָּשָׂאתִי בְּמִדְיָן וְאֵלּוּ בָנַי, אָמַר לוֹ וְהֵיכָן אַתָּה מוֹלִיכָן? אָמַר לוֹ לְמִצְרַיִם, אָמַר לוֹ עַל הָרִאשׁוֹנִים אָנוּ מִצְטַעֲרִים וְאַתָּה בָא לְהוֹסִיף עֲלֵיהֶם אָמַר לָהּ לְכִי לְבֵית אָבִיךְ, נָטְלָה שְׁנֵי בָנֶיהָ וְהָלְכָה לָהּ (מכילתא):
אחר שלוחיה AFTER HIS HAVING SENT HER AWAY — When God said to him in Midian, (Exodus 4:19, 20) “Go, return to Egypt … and Moses took his wife and his sons etc…. and Aaron went forth towards him and met him at the Mount of God”, he (Aaron) said to him, “Who are these?” He answered him, “This is my wife whom I married in Midian and these are my children”. He, thereupon, asked him, “Whither are you taking them?” He replied, “To Egypt”. Where-upon he said to him, “We have cause to grieve over the former ones (the Israelites already there), and you propose to add to their number!” Moses therefore said to her, “Return to your father’s house” — she took her two sons and went away (Mekhilta).
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- כא - שנת תשח"י - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשח"י לקו"ש חל"א ע' 15
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.