146
השכל שבמוח, אזי חמדת הלב (ובמילא הנהגת האדם) היא כדבעי.
אמנם לפעמים ישנו מצב שהאדם מוכרח לעבוד את קונו למעלה מכפי הסדר דטעם ודעת, והוא כאשר רבו ההעלמות וההסתרים ומנגדים לעבודת השם, שאז אינו מספיק לעבוד את ה' באופן מדוד ומוגבל ע"פ טעם ודעת, אלא זקוקים לעבודה נעלית יותר, שלמעלה מהגבלת השכל. וזה מתגלה בעבודת הלב דוקא (וכידוע41 שעצם הנפש מתגלה בלב דוקא, ולא במוח).
וזהו הרמז בפרש"י שיעקב "הקדים זכרים לנקבות ועשו הקדים נקבות לזכרים": עבודתו של יעקב, "איש תם יושב אהלים"42, היא עבודה ע"פ סדר, זכרים לפני נקבות, תחילה עבודת המוח ועי"ז בא לעבודת הלב (והלב משפיע על שאר חלקי הגוף);
אבל בעבודת עשו — "איש שדה"43, עבודה במקום של העלמות והסתרים44 — הסדר הוא להיפך, נקבות לפני הזכרים, כי בעבודה זו אי אפשר להסתפק בעבודה שבמדידה והגבלה ע"פ הסדר, אלא צ"ל עבודה שלמעלה מסדר, שלמעלה ממדידה והגבלה, כנ"ל.
וי"ל שזהו גם אחד הביאורים בזה שלעתיד לבוא "נקבה תסובב גבר" — כי, כל45 הגילויים דלעתיד לבא תלויים "במעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות", והיינו שאז יתגלו כל העילויים שנעשו על ידי עבודתנו בזמן הגלות. ואחד מהעילויים העיקריים בהעבודה בזמן הגלות — ובפרט בגלותנו זה האחרון (גלות עשו, אדום) שרבו בו ההעלמות וההסתרים וכו' — היא העבודה דמסירת נפש46, שלמעלה מטעם ודעת, המתגלית בעיקר בלב.
ח. עפ"ז יש לבאר גם הטעם הפנימי שענין זה — ש"עשו הקדים נקבות לזכרים" — הובא ברש"י בקשר לסיפור בריחת יעקב מלבן והכנתו לפגוש את עשו:
מבואר בכ"מ47 הטעם ששלח יעקב מלאכים לעשו (כמסופר בפ' הסמוכה, וישלח48), כי יעקב הי' כבר מוכן אז להמצב דלעתיד, שאז יהי' "ועלו מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו"49, אלא שאח"כ הודיעו המלאכים ליעקב שעשו הוא עדיין במדריגה תחתונה ביותר, ואדרבה, "הולך לקראתך וארבע מאות איש עמו"50 — היינו שהוא במצב הפכי לגמרי, ובמילא עדיין צריכים לעבור את גלות עשו (אדום), ושלימות הבירור יהי' בימי המשיח, כמו שפירש"י בפ' וישלח51.
וזהו הרמז בפרש"י כאן, גבי בריחת יעקב מלבן: כאשר נגמרה גלותו של יעקב אצל לבן (דהיינו, שיעקב גמר עבודתו אצלו ונגמר בירורו של לבן) והותחלו הכנותיו של יעקב לעבודתו עם
הערות
- 41. המשך תרס"ו ע' ס ואילך. ובכ"מ.
- 42. תולדות כה, כז. וראה פרש"י שם ד"ה תם.
- 43. תולדות שם.
- 44. ראה לקו"ש ח"כ ס"ע 110 ואילך. ע' 113 ואילך.
- 45. תניא רפל"ז.
- 46. ראה ד"ה אין הקב"ה בא בטרוניא (סה"מ תרפ"ה ע' רנז. סה"מ אידיש בתחלתו). ד"ה אני ישנה תש"ט. ועוד.
- 47. ראה תו"א ותו"ח פ' וישלח.
- 48. לב, ד ואילך.
- 49. עובדי' א, כא — הפטורת פ' וישלח.
- 50. וישלח לב, ז.
- 51. לג, יד בסופו (ומביא פסוק הנ"ל דעובדי').
רש"י על בראשית כ״ה:כ״ז - הטקסט מספריא
ויגדלו … ויהי עשו. כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ קְטַנִּים, לֹא הָיוּ נִכָּרִים בְּמַעֲשֵׂיהֶם, וְאֵין אָדָם מְדַקְדֵּק בָּהֶם מַה טִּיבָם; כֵּיוָן שֶׁנַּעֲשׂוּ בְנֵי שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, זֶה פֵּרֵשׁ לְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וְזֶה פֵּרֵשׁ לַעֲ"זָ:
ידע ציד. לָצוּד וּלְרַמּוֹת אֶת אָבִיו בְּפִיו וְשׁוֹאֲלוֹ אַבָּא, הַאֵיךְ מְעַשְּׂרִין אֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַתֶּבֶן? כַּסָּבוּר אָבִיו שֶׁהוּא מְדַקְדֵּק בְּמִצְוֹת (תנחומא):
איש שדה. כְּמַשְׁמָעוֹ, אָדָם בָּטֵל וְצוֹדֶה בְקַשְׁתּוֹ חַיּוֹת וְעוֹפוֹת:
תם. אֵינוֹ בָקִי בְכָל אֵלֶּה, כְּלִבּוֹ כֵּן פִּיו, מִי שֶׁאֵינוֹ חָרִיף לְרַמּוֹת קָרוּי תָּם:
ישב אהלים. אָהֳלוֹ שֶׁל שֵׁם וְאָהֳלוֹ שֶׁל עֵבֶר:
ויגדלו… ויהי עשו AND THEY GREW … AND ESAU WAS — So long as they were young they could not be distinguished by what they did and no one paid much attention to their characters, but when they reached the age of thirteen, one went his way to the houses of learning and the other went his way to the idolatrous temples (Genesis Rabbah 63:10).
יודע ציד A CUNNING HUNTER literally, understanding hunting — understanding how to entrap and deceive his father with his mouth. He would ask him, “Father how should salt and straw be tithed”? (Genesis Rabbah 63:10) (although he knew full well that these are not subject to the law of tithe). Consequently his father believed him to be very punctilious in observing the divine ordinances.
איש שדה A MAN OF THE FIELD — Explain it literally (i.e., not in a Midrashic manner): a man without regular occupation, hunting beasts and birds with his bow.
תם A PLAIN MAN — not expert in all these things: as his heart was his mouth (his thoughts and his words tallied). One who is not ingenious in deceiving people is called תם plain, simple.
יושב אהלים DWELLING IN TENTS — the tent of Shem and the tent of Eber (Genesis Rabbah 63:10).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.