121
ונמצא, שבבית שני הרי הדרישה ("דרוש ומוצא") של פרטי הבנין היתה יותר מבבית הא' (וי"ל דשם הי' ה"דרוש ומוצא" רק בנוגע למקומו, משא"כ בבית שני) שהוצרכו לדרוש וכו' בנוגע לפרטי הבנין וצורתו53.
וכיון שענין הקביעות במקדש תלוי במעשה ופעולת בנ"י, "ועשו לי מקדש", באופן של עבודה ויגיעה כנ"ל, שזה הי' בבית שני יותר מבית ראשון, לכן גם "גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון"54 שהי' גדול בבנין ובשנים55, קביעות יותר מבית הראשון.
ועפ"ז מובן זה שה"סימן לבנים" על ג' בתי המקדש הוא במעשה יצחק דוקא (אף שחפירת בארות היתה לפנ"ז על ידי אברהם, וכמפורש בהכתובים, וכלשון הרמב"ן "הוא ואביו עשו אותם בשוה") — כי עיקר ענין העשי' והיגיעה והעבודה הוא חידושו וענינו של יצחק דוקא, כידוע56 שענינם של ג' האבות הם ג' העמודים דתורה עבודה וגמ"ח, אברהם מדתו מדת החסד, יצחק — עבודה, ויעקב — תורה, וחסד ותורה הם (בכלל) השפעה מלמעלה, ועבודה היא העלאת והתקרבות האדם לקדושה.
וי"ל שמטעם זה (כמבואר ברז"ל) הבית הא' הוא כנגד אברהם והבית הב' כנגד יצחק57, כי עיקר הענין ד"ועשו", עשיית ועבודת האדם, הי' בבית השני58 דוקא59.
ז. אמנם צריך להבין:
איך מתאים משנת"ל, שעיקר ענין הקביעות שבמקדש קשור ותלוי ב"ועשו לי מקדש", מעשה ופעולת האדם דוקא — עם המבואר ברמב"ן שם, שבאר הג' שלא רבו עלי' היא נגד ביהמ"ק השלישי, שרק עליו נאמר "ורחבה ונסבה", שיהי' קיים בקיום נצחי (שזוהי אמיתית ושלימות ענין ה"קביעות") — והרי הנצחיות של ביהמ"ק הג' היא לפי שהוא (בלשון הזהר60) "בניינא דקוב"ה", וכמבואר בבחיי כאן: ומה שהזכיר את ה' בבאר השלישי ולא עשה כן בשתים הראשונות, יתכן לומר טעם מפני שהראשונים היו בנין בשר ודם על ידי שלמה וכורש אבל השלישי יהי' מעשה ה' ובנין שמים ולא ישלוט בו חורבן לכך הזכיר בו הש"י.
והיינו, שביהמ"ק הא' והב', שהם "בנין בשר ודם" ("בניינא דבר נש") אין בהם ענין הנצחיות, ודוקא ביהמ"ק הג' שלא יהי' "בנין בשר ודם" יהי' בו ענין הקביעות והנצחיות בשלימות.
הערות
- 53. בשו"ת חת"ס יו"ד סרל"ו (ועד"ז באו"ח סר"ח ד"ה עד כאן) שכל השינויים בבית שני היו הכל ע"פ נביא, ע"ש (וראה גם אוה"ח תרומה כה, ט). אבל עפמ"ש בתוי"ט שם (ובארוכה בהקדמתו לספר צורת הבית) משמע דלמדו ודרשו כו"כ, כל מה שיכלו ללמוד ולדרוש מיחזקאל ולא הי' הכל ע"פ נביא במפורש. וראה גם רד"ק יחזקאל מ, יג. וראה יומא נא, ב ואילך (רמב"ם הל' ביהב"ח פ"ד ה"ב) — מה שנסתפק להם בבית שני.
- 54. חגי ב, ט.
- 55. ב"ב ג, סע"א ואילך.
- 56. מגלה עמוקות אופן רנ (בסופו). מגלה עמוקות עה"ת ר"פ לך. ועוד. ס' הלקוטים — דא"ח צ"צ מע' יצחק אות ו'. וש"נ.
- 57. ראה נזר הקודש לב"ר פס"ט שם בשם "מדרשות". צרור המור פרשתנו כו, יח. אלשיך ויצא כח, יח. וראה גם אוה"ת דברים (כרך ו) ע' ב'קפג. וש"נ.
- 58. ועפ"ז יומתק הא דפי' בנזר הקודש (השלם) לב"ר ספס"ה שביצחק מרומז גם שהראהו ביהמ"ק הב'. ע"ש. וראה תולדות אדם לספרי ברכה שם.
- 59. וראה לקו"ש ח"ט ע' 26 ואילך. ע' 67 ואילך.
- 60. ח"ג רכא, א. ח"א כח, א.
משנה תורה, הלכות בית הבחירה ד׳:ב׳ - הטקסט מספריא
בבית ראשון היה כותל מבדיל בין הקדש ובין קדש הקדשים עביו אמה וכיון שבנו הבית שני נסתפק להם אם עובי הכותל היה ממדת הקדש או ממדת קדש הקדשים לפיכך עשו קדש הקדשים עביו עשרים אמה תמימות ועשו הקדש ארבעים אמה תמימות והניחו אמה יתירה בין הקדש ובין קדש הקדשים ולא בנו כותל בבית שני אלא עשו שתי פרוכות אחת מצד קדש הקדשים ואחת מצד הקדש וביניהן אמה כנגד עובי הכותל שהיה בראשון אבל במקדש ראשון לא היתה שם אלא פרכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרכת לכם וגו':
צרור המור על התורה, בראשית כ״ו:י״ח - הטקסט מספריא
וישב יצחק ויחפור את בארות המים. לפי שענין אלו הבארות הם רמז לאמונת ישראל הוא באר מים חיים. אמר ששב יצחק והחזיק באמונת אביו. ואף על פי שפלשתים סתמום חזר וחפרן. וזה להורות על מעלתו וגובה לבו שבטח באלהיו וחזר לחפור הבארות על כרחם. אחר שהם עשו שלא כהוגן וסתמום אחרי מות אברהם. ויקרא להם השמות שקרא להם אביו. לפי שהאמת לא תשתנה. ולכן תמצא בכולן שבעה בארות עם באר שבע שהוא השביעי. ואלו הבארות ובארות אברהם ויעקב בפרשת ויצא הכל דבר אחד. רמז לשם ה' המיוחד כי שלשתם החזיקו באמונה זו. ועיין בהרמב"ן ז"ל שכתב שבכאן רמוזות השלשה בתים. כי השנים היו בערעור ומריבה. והשלישית שיבנה במהרה בימינו היא כנגד רחובות. ואולי הם כנגד מה שאמרו אברהם קראו הר. כי זה רמז אל מקדש ראשון שנעשה הר. וזה כנגד ויקרא שם הבאר עשק. יצחק קראו שדה כנגד בית שני דכתיב ציון שדה תחרש וזה כנגד ויקרא שמה שטנה. יעקב קראו בית זה כנגד הבית השלישי שאינה עתידה ליחרב. וזה כנגד ויקרא שמה רחובות. עיין בתחלת פרשת ויצא יעקב כי שם יהיה מפורש ביותר בע"ה. ויעל משם באר שבע. ולפי שעלה בלי רשות נראה אליו ה' בלילה ואמר לו אל תירא מהפלשתים לפי שעברת מאמרי. כי אני אברכך ושמרתיך בעבור אברהם עבדי. אע"פ שלא תהיה ראוי. ויבן שם מזבח לכפר חטאתו. ויקרא בשם ה' כמו שעשה אברהם:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג מאותו ספר שם נא, ב
- לקוטי שיחות כרך לו תרומה שיחה ג מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות כרך יז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה ב מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות כרך כב בהר שיחה א מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה ג מאותו ספר יומא נא, ב
- לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א מאותו ספר יומא נא, א
- לקוטי שיחות כרך כו תרומה שיחה ג מאותו ספר יומא נא, ב ואילך
- תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א יומא נא, ריש ע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשי"ג יומא נא, א
- תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות יומא נא, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג מוצאי ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון - בחדרו - ה'תשל"ח יומא נא, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ח יומא נא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט יומא נא, א
- תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט יומא נא, ריש ע"ב

