ט'תשמא

ט'תשמא

ב"ה¹, כ"ה אלול, ה'תשכ"ט

ברוקלין, נ.י.

לכבוד הוו"ח אי"א נו"נ וכו'

מר אורי² צבי שי' גרינברג

שלום וברכה!

הנני בזה לאשר קבלת מכתבו בתודה.

וכמובן צר לי שכנראה הבאתי את מר במבוכה על ידי המצורף³ במכתבי, שבודאי לא התכוונתי לזה כלל וכלל, ואדרבה כל כוונתי לטובה, וכפי שכתבתי במכתבי אשר הרי זה על כל פנים שכר בטלה⁴, שאפילו בימי קדם ואפילו הגדולים בישראל היו מקבלים אותו ובסבר פנים יפות.

ועוד להוסיף, ועיקר הוא בעיני, שמעורבת בזה כוונה לאיחולי הצלחה, כיון שבהסכום גם מקופת כ"ק מו"ח אדמו"ר שתחת ידי, שאמונתי חזקה שמתקיימת בזה הבטחת חכמינו ז"ל (בבא בתרא טו, סוף עמוד ב') הנוטל פרוטה מקופת איש תם וישר ירא אלקים וסר מרע מתברך. וגם אני בנוגע לעצמי נוהג כיוצא בזה מזמן לזמן. ותקותי חזקה אשר מר ידינני לכף זכות, וההוכחה בזה שישתמש בהאמור לצרכיו וצרכי ביתו שיחיו בשמחה ובטוב לבב.

כיון שהכל בהשגחה פרטית, והזכיר כ' במכתבו ענין של סגולה, הנני קופץ על ה"מציאה" להשתמש בזה בתור עילה לשלוח לו (בפ"ע) ספר התניא לרבנו הזקן בעל התניא והשלחן ערוך, אשר לכל אלו שטעמו מתורת הבעל שם טוב, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, ועל אחת כמה וכמה אשר חולי' הם בשרשרת הזהב של תלמידיו, אין לך סגולה טובה מאשר הלימוד בתורתו. והרי תורת הבעש"ט נתבארה באופן המובן ומושג גם בשכל האנושי בתורת חב"ד, אשר התניא הוא ספר היסוד שלו.

מובן אשר אתאפק לא אוכל מלהגיב על כל פנים במילים ספורות על המתרחש לאחרונה בארצנו הקדושה תבנה ותכונן במהרה בימינו על ידי משיח צדקנו, אשר לפעמים, ובפרט בתקופה האחרונה, מעלימים עין מפירוש הבלעדי של המאורעות המתרחשים. כוונתי בזה להרעש שהקימו עתה עם הצתת השריפה על ידי אינו-יהודי במקום שאינם-יהודים מחשבים אותו מן המקודשים שלהם. שלכאורה אינו מובן כלל – למה קרה זה דוקא בשבועות שקרה, ובכלל מהו "התכלית" כיון שתיכף ומיד נמצא מצית האש והוברר שאינו יהודי וכולי.

אבל מי שאינו מתעלם מכיוון הזמנים תיכף ומיד יסכים שיש בזה אות ומופת, שהרי כשהתחיל הרעש בנוגע למקום המקודש ליהודים, להבדיל הוא כותל המערבי שריד בית תפארתנו ומקדשנו, לרגלי השקלא-וטריא בזה אם זהו מקום קדוש או... אתר הסתורי, ועד כדי כך שמנעו בעד יהודים להתפלל בחלק ממנו וכו' ודעת הטועים להחליט עליו כאתר היסתורי התחילה מתפשטת וגוברת, בא אינו-יהודי והצית אש במקום הנ"ל המקודש אצל האינם-יהודים, וראה זה פלא – תיכף ומיד הוחלט שאין זה אתר היסתורי, וביתר שאת אלה שהרעישו לקפח קדושת הכותל המערבי – קפצו בראש להגן על הנ"ל, לגנות מעשה ההצתה ולהכריז שבודאי ובפשטות – ליהודים אי אפשר שיהי' להם חלק בחילול קדשים שכזה וכו' וכו'.

והרי במאורע האמור, ובלשון הכתוב⁵ "קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי", דופק על הלב של כל אחד ואחת מישראל, ובודאי ובודאי גם לב הטועים, תינוקות⁶ שנישבו בין העכו"ם ואינם יודעים וכו'.

ובימים אלו ימי⁷ הסגולה והרצון, יהי רצון שיפתחו בתחילה, ובסגנון חכמינו⁸ ז"ל, פתח כפתחו של מחט, ותיכף ומיד ימלא ה' הבטחתו: פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם, תשובה עילאה.

בכבוד ובברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה לכ', ולכל ב"ב שיחיו.

מ. שניאורסאהן

ת"ח על קטעי המכ"ע ומצו"ב.