שנא דין המושיט ידו לצינור ברשות הרבים לשתות

הערות

1. 706. משנה וגמרא עירובין צט , ב (קולט אדם מן המזחילה), ובגמרא שם (קולט אין, אבל מצרף לא, מאי טעמא, אמר רב נחמן הכא במזחילה פחות מג' סמוך לגג עסקינן, דכל פחות מג' סמוך לגג כגג דמי. תניא נמי הכי ... ומגביה ידו ... וקולט, ובלבד שלא יצרף), ופרש"י (לא יצרף פיו או כלי למזחילה ... בתוך ג' לגג דמיא לגג, והוי כמוציא מן הגג שהוא רשות היחיד לרשות הרבים). טור ושו"ע (לא יעמוד אדם ברשות הרבים ויחבר ידו למזחילה, שהוא צנור ארוך מונח לאורך הגג, בתוך ג' טפחים סמוך לגג, ולקבל המים ממנה, שכיון שהוא בתוך ג' סמוך לגג חשוב כגג ואסור). לבוש (והמחבר ידיו אליו, כאילו שואב מרשות היחיד).
2. 707. עי' מ"א סוס"י ס"ק ד (הכא שאני דכיון שהגג רשות היחיד, הוי הצנור חור רשות היחיד). וכן הוא לקמן ס"ב (הואיל והם בולטים ויוצאים מן הגג שהוא רשות היחיד, הרי הם נדונים כחורי רשות היחיד שהם כרשות היחיד). והיינו שאין הכוונה שפי המזחילה היא בתוך ג' טפחים לגג, כמבואר בלבוש (אם אינה בולטת הרבה, רק פיה היא בתוך שלשה טפחים סמוך לגג). אלא שכל המזחילה היא בתוך ג' טפחים לגג, כמבואר בפרישה (שאינו נמוך ממנו שלשה טפחים, אמרינן לבוד, והוי כגג), ובט"ז (פירוש המזחילה מונחת סמוך לגג תוך ג' טפחים), ובמשב"ז (שלל בזה פירוש הלבוש, דמשמע דמפרש תוך ג', היינו פיו של מזחילה אין בולט לרשות הרבים יותר מג', אלא כפירוש הפרישה מונח למטה מגג סמוך לגג, באורך הגג, בתוך ג' טפחים). והטעם לזה כי אם המזחילה אינה בתוך ג' טפחים לגג, איננה כרשות היחיד מטעם לבוד, ולא כחורי רשות היחיד (ראה הערה הבאה).
3. 708. לבוש (אמרינן לבוד, והרי היא חשובה רשות היחיד כגג עצמו). ט"ז ס"ק א (אמרינן לבוד ושם גג על זה). ולא נתפרש כאן מה מועיל כאן הלבוד כדי שגם המעזיבה תיחשב כרשות היחיד. אבל ראה הערה הקודמת, שעל ידי לבוד נחשבת המעזיבה כחורי רשות היחיד, וכדלקמן סי' שנה סי"א (ואם עשה דף ... בפחות מג' לנקב, שכלבוד הם, והרי הם כחורי רשות היחיד, שנידונים כרשות היחיד), ושם נסמן (הערה 74 ). וכן הוא לאחד מהנוסחאות לקמן סי' שנג ס"ב (והוא שהחלון פתוח עליו בסמוך לו, תוך [גובה י' טפחים] [שלשה] ... כחורי רשות היחיד), ושם נסמן (הערה 14 ). וכדאמרינן עירובין פז, ב (אפילו תימא יש חורין לכרמלית, הני מילי בסמוכה, הכא במופלגת). וכל זה כשהמזחילה אינה גבוהה עשרה ואינה רחבה ד', אבל אם היא גבוהה עשרה ורחבה ד', יתבאר לקמן סעיף הבא (והערה 18 ), שאפילו אם המזחילה בולטת ג' טפחים מן הגג, אמרין שהיא חורי רשות היחיד. * ומיירי שמחיצות הבית ניכרים לעומד על הגג, כי אם המעזיבה מסתרת לגמרי על המחיצות, נתבאר לעיל סי' שמה סכ"ג (גג הבולט על מחיצות הבית, בענין שאין מחיצות הבית ניכרים ונראים לעומדים על הגג כשמסתכלין תחת רגליהם, כגון גגין שלנו, אין אומרים במחיצות אלו גוד אסיק, ולכן על גבי הגג אינו רשות היחיד). ויש שם שתי דעות מה דין הגג הזה, ומה דין הבליטות.
4. 709. רש"י שם (ואף על פי שהוא למטה מי'). טור ושו"ע (בין אם הוא למעלה מעשרה או למטה מעשרה).
5. 710. לבוש (וגם אין חילוק כאן בין אם רחב ארבעה או אינו רחב ארבעה, דלעולם חשוב רשות היחיד, כיון שהוא בתוך שלשה לגג).
6. 711. שם במשנה (קולט אדם מן המזחילה). טור ושו"ע (אבל מותר לקלוט מן האויר).
7. 712. ברייתא שם (עומד אדם ... לפחות משלשה סמוך לגג, וקולט). שו"ע. טור (אפילו אם ידו תוך ג' למזחילה). ט"ז (אפילו ידו תוך שלש למזחילה, ולא שייך בזה לבוד).
8. 713. רש"י שם סד"ה ומן הצנור (צינור שבפיו ארבעה ... קליטה אפילו למעלה מי' נמי משתרי, דאוירא הוא מקום פטור). לבוש (לקלוט מן האויר לעולם מותר, דאם הוא למעלה מי' הא הוי האויר מקום פטור, ומותר לקבלם שם להביאם לרשות הרבים).
9. 714. רמב"ם הל' שבת פט"ו ה"ג (עומד אדם ברשות הרבים וקולט מן האויר, מן המים המקלחין מן הצנור או מן הכותל ושותה).
10. 715. רש"י שם (דאוירא הוא מקום פטור). לבוש (הא הוי האויר מקום פטור, ומותר לקבלם שם להביאם לרשות הרבים, ואם הוא למטה מי' הרי האויר הוא רשות הרבים, והוי המים ברשות הרבים, והוא גם כן עומד ברשות הרבים, ומותר לשאוב משם להביאם אליו).
11. 716. גמרא שם (קולט אין, אבל מצרף לא ... במזחילה פחות מג' סמוך לגג). טור ושו"ע (היתה מזחילה בולטת ג' מן הגג ... יכול לחבר ידו אליהם ולקבל המים).
12. 717. משנה שם (ומן הצינור מכל מקום שותה). רש"י ד"ה ומן הצנור (כלומר בין קולט בין מצרף, משום דצינור לעולם ארוך ויוצא לרשות הרבים, וליכא למימר לבוד). טור ושו"ע (וכן סתם צנור ג' שבולט ג').
13. 718. ברייתא שם (תנא אם יש בצינור ד' על ד' אסור, מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות). טור ושו"ע (וכגון שאין בהן ד' על ד', והן למטה מעשרה).
14. 719. רש"י שם ד"ה אסור (אע"ג דלמטה מי' הואי, ולבוד נמי ליכא, אפילו הכי כרמלית מיהא הוי, ומפיק מכרמלית לרשות הרבים). טור ושו"ע (אבל אם יש בהן ד' על ד' ... אסור). מ"א ס"ק ד (יש בהן ד' הוי כרמלית).
15. 720. טור ושו"ע (אפילו אין בהם ד' על ד', והן למעלה מעשרה, אסור).
16. 721. רש"י שם ד"ה ומן הצנור (ואי למעלה מי' לא משתרי צירוף הצינור, גזירה אטו צינור שבפיו ארבעה, דקא מפיק מרשות היחיד לרשות הרבים). מ"א ס"ק ה (גזרינן שמא יהא רחב ד' והוי רשות היחיד ואסור).
17. 722. מ"א שם (עמ"ש סי' שמ"ה ס"א דאם גדיים בוקעים תחתיו לא הוי רשות היחיד. הכא שאני, דכיון שהגג רשות היחיד, הוי הצנור [חור רשות היחיד]).
18. 723. סעיף ח (חורים שבכתלי רשות היחיד שכלפי רשות היחיד הם רשות היחיד). אלא שאם הם תוך ג' סמוך לגג, הרי הם חורי רשות היחיד אפילו הם פחות מד' ולמטה מעשרה, כדלעיל ס"א (והערה 3 ). וראה מה שדנו בזה בתוספת שבת, פרי מגדים ומחצית השקל.