‹ הקודם
שבת קנז, ב
שבת קנז, ב
-
א
וְגִיגִית סְדוּקָה מוּנַּחַת עַל גַּבָּן. וּפָקְקוּ אֶת הַמָּאוֹר בַּטָּפִיחַ, וְקָשְׁרוּ אֶת הַמְּקִידָּה בְּגֶמִי לֵידַע אִם יֵשׁ שָׁם בְּגִיגִית פּוֹתֵחַ טֶפַח אִם לָאו.
-
ב
וּמִדִּבְרֵיהֶם לָמַדְנוּ שֶׁפּוֹקְקִין וּמוֹדְדִין וְקוֹשְׁרִין בְּשַׁבָּת. עוּלָּא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא. חַזְיֵיהּ לְרַבָּה בַּר רַב הוּנָא דְּיָתֵיב בְּאַוּוֹנָא דְמַיָּא וְקָא מָשַׁח לֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ: אֵימַר דְּאָמְרִי רַבָּנַן מְדִידָה דְמִצְוָה, דְּלָאו מִצְוָה מִי אֲמוּר? אֲמַר לֵיהּ: מִתְעַסֵּק בְּעָלְמָא אֲנָא.
-
ג
הדרן עלך מי שהחשיך וסליקא לה מסכת שבת

