שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ב רלד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובאמת איני יודע אם זקוקים לכל ישובים אלו, ומחוורתא אשר כיון דדשו בה רבים שומר פתאים ד' (וכמארז"ל שבת קכט, ב, ובמקומות שנסמנו בשו"ת צ"צ חאה"ע סוסי"א) .
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ובאמת איני יודע אם זקוקים לכל ישובים אלו, ומחוורתא אשר כיון דדשו בה רבים שומר פתאים ד' (וכמארז"ל שבת קכט, ב, ובמקומות שנסמנו בשו"ת צ"צ חאה"ע סוסי"א).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות כב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כב נהגו כל ישראל שלא להקיז דם בשום ערב יו"ט ואין לשנות לפי שביום שבועות קודם מתן תורה יצא רוח ששמו טבוח שאם לא יקבלו ישראל את התורה היה טובח לדמם ובשרם לפיכך יש סכנה לדורות להקיז דם באותו יום דהיינו בערב שבועות וגזרו חכמים על כל ערב יו"ט משום ערב שבועות ומכל מקום בערב יום טוב האחרון של פסח מותר להקיז שהכל רגל אחד הוא ואינו ערב יו"ט אלא אמצע ימים טובים אבל בערב יו"ט האחרון של חג דהיינו בהושענא רבה אסור להקיז שהוא ערב יום טוב ממש ששמיני עצרת רגל בפני עצמו לענין כמה דברים ובליל ערב יום טוב מותר להקיז חוץ מליל הושענא רבה שהוא ליל דין:
קלב שבת דף קכט , ב. כלבו סי' נח בשם מהר"ם. דרכי משה ס"ק ג. ט"ז סק"ז. מ"א סקט"ו.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך חושן משפט הלכות שמירת גוף ונפש ובל תשחית דיני שמירת גוף ונפש ובל תשחית ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ה מי שאכל או שתה או ישן או שימש מטתו או הקיז דם אחר שעשה אחת מהנה אין לו לעמוד מיד אלא ישהה מעט קודם שיעמוד והמקיז דם ומשמש מטתו קודם שיטעום מאומה אחר ההקזה דמו בראשו ואין להקיז כי אם בראשון בשבת וברביעי ובערב שבת אבל לא בשני ושלישי וחמישי:
נז שבת קכט , ע"ב. פרי חדש יו"ד סי' קטז ס"ק ט. וכ"ה (לענין שינה) לעיל או"ח (מהדו"ב ומהדו"ק) סי' א ס"ו (במהדו"ב שם, עד שיגמור נוסח מודה אני, ומציין להל' דרך ארץ).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תסח שלא לעשות מלאכה בערב פסח אחר חצות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
כב נהגו כל ישראל שלא להקיז דם בשום ערב יום טוב, ואין לשנות, לפי שביום שבועות קודם מתן תורה יצא רוח ששמו טבוח, שאם לא יקבלו ישראל את התורה היה טובח לדמם ובשרם, לפיכך יש סכנה לדורות להקיז דם באותו יום, דהיינו בערב שבועות, וגזרו חכמים על כל ערב יום טוב משום ערב שבועות .
1918 שבת דף קכט , ב (ואמר שמואל פורסא דדמא (זמן הקזה, רש"י) ... מעלי יומא טבא חולשא, מעלי יומא דעצרתא סכנתא, וגזרו רבנן אכולהו מעלי יומא טבא משום יומא טבא דעצרת, דנפיק ביה זיקא ושמיה טבוח דאי לא קבלו ישראל תורה הוה טבח להו לבשרייהו).
תשב"ץ קטן סי' תקנד (אין מקיזין דם ... בשום ערב יום טוב לפי שגזרינן כל ערב יום טוב אטו ערב שבועות). אבל בהגהת רבינו פרץ שם (מיהו כיון שהורגלו בו רבים שומר פתאים ה').
כלבו סי' נח (כתב הר"מ נ"ע (פסקים מהד' כהנא ח"א סי' תסז) אין מקיזין דם בערבי ימים טובים, לפי שגזרינן כל ערבי יום טוב אטו ערב שבועות, וכן נמי אין מקיזין דם ביום הושענא רבה לפי שיום רבה הוא. והגיה עליו הר"ף ז"ל (בהגה על תשב"ץ סי' תקנד) מיהו כיון שהורגלו בהן רבים שומר פתאים ה').
שו"ת מהר"י ווייל דינין והלכות סי' יט (דאסור להקיז שקורין שרעפפן בערב יום טוב).
דרכי משה ס"ק ג (כתב הכל בו ... וה"ר פרץ כתב ... ומהר"י ווייל כתב דאין להקיז, וכן המנהג). רמ"א ס"י (ונהגו שלא להקיז בשום ערב יום טוב, ואין לשנות). ט"ז סק"ז (גזירה משום ערב שבועות, ששם יש סכנה משום זיקא ששמו טבוח). מ"א סקט"ו.
*
מ"ש כאן "שביום שבועות קודם מתן תורה יצא רוח ששמו טבוח, שאם לא יקבלו ישראל את התורה היה טובח לדמם ובשרם". אינו קשור ל"יום טבוח", שנתבאר לקמן סי' תצד סי"ט (במוצאי חג השבועות ... שהיה יום טבוח).
אלא להא דאמרינן בע"ז ב, ב (אמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם, אם אתם מקבלין את התורה מוטב, ואם לאו שם תהא קבורתכם).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ג יש נזהרים שלא לקדש בשעה ראשונה של הלילה (דהיינו
185 תקוני שבת ( ואחר התפלה לא יעכבו
הרבה בבית הכנסת, מפני שמצוה להקדים לקדש היום, וכל הזריז הרי זה משובח … קודם
שיבא ממשלת סמאל וכוכב מאדים בתחילת ליל שבת כידוע) . והיינו כפירוש
רש"י שבת קכט, ב ( שצ"מ חנכ"ל סדר השעות כשנתלו המאורות
והמזלות, שעה ראשונה של ד' בשבת שימש שבתאי ובשניה צדק ואחריו מאדים
ואחריו חמה ואחריו נוגה ואחריו כוכב ואחריו לבנה ,
נמצאו ז' המזלות לז' השעות, וחוזרים חלילה לעולם. נמצא בסדר זה לעולם סימני מזלות
המשמשין בתחלת לילי השבוע כצנ"ש חל"ם מוצאי שבת שעה ראשונה שלו
כוכב תחלת ליל שני צדק וכן בסדר הזה). יוצא אם כן, ששעה אחרונה של יום הששי הוא מזל צדק, ושעה
הראשונה של ליל שבת הוא מזל מאדים.
שו"ת מהרי"ל סי' קנב (דשני מלאכים המלווין לאדם בליל
שבת אחד טוב ואחד רע, ושמעתי הטעם … דהיינו לפי סדר כצנ"ש חל"ם, צדק
יוצא ומאדים נכנס, והן הן אחד טוב ואחד היפך). והוא כדאמרינן בשבת קיט, ב ( תניא
ר' יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו,
אחד טוב ואחד
רע, וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך
טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו). יוצא
אם כן, שמלאך טוב הוא מזל צדק, ומלאך רע הוא מזל מאדים.
עולת שבת ס"ק א ( כתבו האחרונים דיקדש קודם שנכנס מזל
מאדים לתחלת ליל שבת. דתחלת ליל שבת משמש מזל מאדים, וסמאל מושל עליו, ובשעה
אחרונה של ערב שבת משמש מזל צדק, ומלאכו צדקיאל, והם שני מלאכים שאמרו חז״ל אחד טוב
ואחד רע. והנה טוב שלא יקבל את השבת בקידוש בממשלת הרע רק בממשלת הטוב, והרע בעל
כרחו יענה אמן. ואם לא קידש מבעוד יום ימתין עד שיעבור ממשלת מאדים ויקדש).
מ"א סק"א (וכתוב בתקוני שבת שיקדש קודם לילה, כי
בתחלת ליל שבת הוא מזל מאדים, ובסוף יום ו' הוא מזל צדק, לכן יקדש בצדק. וכ"כ
בתשובות מהרי"ל סי' קס"ג).
וראה אהלי שם ח"ז ע' רה.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אך לא יקום ויעמוד בפתע פתאום, אלא ישהה מעט , עד שיגמור נוסח זה בעודו שוכב או יושב, כמו שיתבאר בהלכות דרך ארץ.
328 לחם חמודות ברכות פ"ט אות סט (מכל מקום ישהה מעט ולא יעמוד פתאום מיד אחר השינה, דאמר מר בסוף פרק מפנין (שבת קכט, ב) ה' דברים קרובים למיתה יותר מן החיים, ואלו הן ... ישן ועמד ... אלא לישהי פורתא והדר ליקום). מ"א ס"ק ג (ומיד, לאו דוקא אלא ישהא מעט, כדאיתא בגיטין דף ע').
וכן הוא לקמן מהדורא קמא ס"ו (הניעור משנתו ועמד תיכף ומיד על רגליו, הוא קרוב למיתה יותר מן החיים, אלא ישהה מעט קודם שיעמוד). הלכות שמירת גוף ונפש סעיף ה (ישן ... אין לו לעמוד מיד, אלא ישהה מעט קודם שיעמוד).
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך ט ב'תרפט
מקור מפורש
בדף זה
ומה שנראה לי לומר בזה שהוא ע"ד פירוש התוספת שבזה מבוארת קושיא כעין זו ואולי עוד יותר אי מובנת דאותיות מנצפ"ך שכחום (מגילה ב"ב) שהי' זה לאחר ששרף אמון את התורה ועד"ז יש לפרש בנדון דידן אשר דשו בה רבים הי' זה בבבל אשר בקעה היתה בכמה ענינים וכשירד רב לשם וכן שאר האמוראים מצא המצב דדשו בה וה"ה בהנוגע להקזת דם ביום ששי (שבת קכט, ע"ב) ועיין ג"כ באגרת רב שרירא גאון בהמצב בבבל קודם ירידת רב לשם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
פירושו של המאמר "כשהמאורות לוקין סימן רע...", וזאת "בשביל ארבעה דברים..." הוא, שכאשר מגיע ליקוי מאורות זהו סימן שבזמן זה שולט מזל רע [כפי שמוצאים במספר מאמרי חז"ל על זמנים מסויימים שבהם ריע מזליה וכדומה] – זהו זמן המועד לפורעניות, ולכן מענישים אז (יותר) על "ארבעה דברים";
21 ראה לדוגמא: שבת קכט, ב. קנו, א. תענית כט, א ואילך. שו"ע יו"ד סקע"ט ס"ב. זח"ג נח, סע"א ואילך. רלד, א. שם רע"מ רפא, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
אין מתחילין בב' וד'" וכדומה.
33 יו"ד שם. רע"מ שם. וראה שם רעג, א. רלד, א. שבת קכט, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
היתה בכמה ענינים וכשירד רב לשם וכן שאר האמוראים מצא המצב דדשו בה וה"ה בהנוגע להקזת דם ביום ששי (שבת קכט, ע"ב) ועיין ג'כ באגרת רב שרירא גאון בהמצב בבבל קודם ירידת רב לשם.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקא עצים האסורים והמותרים ביום טוב
מקור מפורש
בדף זה
כדי כל צרכו ,
1384 מ"א סקי"ג (ועל כל פנים צריך לומר שאין לו עצים, דאם לא כן עבר
על בל תשחית, כדאיתא בשבת דף קכ"ט).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות הנהגת אדם בבקר ב דין לבישת בגדים
מקור מפורש
בדף זה
ולעולם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו:
658 שבת קכט, א (לעולם ימכור אדם קורות ביתו ויקח מנעלים לרגליו), ופרש"י (שאין לך ביזוי מן המהלך יחף בשוק). פסחים שם קיב , א (ואל תמנע מנעלים מרגליך), ופירש רשב"ם (שגנאי הדבר לתלמיד חכם שילך יחף, כדאמרינן התם ימכור אדם כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו). מ"א ס"ק ז (איתא בשבת דף קכ"ט, ובפסחים דקי"ב, וברבה פ' מצורע, שימכור כל מה שיש לו ויקח מנעלים לרגליו).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בדף זה
חייו כו', ויום אחד שאינו מתקן מכח הצלם בגופו מאומה לא במוח ולב ולא במעשה כל היום נק' יומא דפגרא ל' פג"ר כו' וכמ"ש במ"א בפי' ימים יוצרו ולא אח"ד בהם כו' וד"ל.
339 יומא דפגרא : ראה שבת קכט, ב, ומפרשים שם. וראה ס' מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' תנב. שמות ח"ב ע' שמא.
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בדף זה
ולזאת אם יבטל יום א' בלי יתן לבו לתקן נפשו בתו"מ ואוי"ר ותשו' וכה"ג נק' יום זה יומא דפגרא לשון פגרא ומות שאין בו אור וחיות האלקי כלל וכלל ולא נמנה בחשבון מספר הימים שנתנו לאדם לתקן נפשו כו', וכ"ש שלא די שלא עשה תיקון לנפשו בתו"מ ואוי"ר כו' עוד זאת שפגם בנפשו בהרהורי' רעים וטמאים מאד וכדומה במדות רעות כו', הרי פגם בזה יותר ממה שתיקן [oldpage_תלח] בימים שעשה בהם מצות ותשו' כו', וכשיצורף לחשבון כו' הרי יעלה מספר [ימי] הבטלה לגמרי
400 יומא דפגרא : ראה שבת קכט, ב ופרש"י שם. ראה גם הנסמן במאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' יד.
פתיחה בהקשר