שיוך משוער לקטע
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ג עמוד גבוה עשרה שיש בראשו ד' על ד' ומתקצר והולך למטה וכשמגיע ג' טפחים סמוך לארץ יש בו ג' טפחים על ג' טפחים הרי הוא רשות היחיד על ראשו לפי שהלכה למשה מסיני היא שאומרים גוד אחית דהיינו משוך את ראש העמוד מכל צדדיו והורד למטה עד לארץ והרי זה כאילו מחיצות מקיפות אותו מכל צדדיו עד ראשו וכיון שבראשו יש ד' על ד' הרי הוא שם רשות היחיד גמורה ואפילו אם כשהגיע לפחות מג' טפחים סמוך לארץ אין בעביו ג' טפחים על ג' טפחים אין בכך כלום שכל שהוא פחות מג' טפחים לארץ כלבוד הוא וכאילו הגיע לארץ.
יט ברייתא שבת קא , א. רמב"ם הל' שבת פי"ד הט"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
ג עמוד גבוה עשרה שיש בראשו ד' על ד' ומתקצר והולך למטה וכשמגיע ג' טפחים סמוך לארץ יש בו ג' טפחים על ג' טפחים הרי הוא רשות היחיד על ראשו לפי שהלכה למשה מסיני היא שאומרים גוד אחית דהיינו משוך את ראש העמוד מכל צדדיו והורד למטה עד לארץ והרי זה כאילו מחיצות מקיפות אותו מכל צדדיו עד ראשו וכיון שבראשו יש ד' על ד' הרי הוא שם רשות היחיד גמורה ואפילו אם כשהגיע לפחות מג' טפחים סמוך לארץ אין בעביו ג' טפחים על ג' טפחים אין בכך כלום שכל שהוא פחות מג' טפחים לארץ כלבוד הוא וכאילו הגיע לארץ.
כג רש"י שבת קא, א ד"ה ולימא וד"ה טרסקל וד"ה דאמרינן . סוכה כב, א ד"ה שאין בגגו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
אבל תחת ראשו ועד הארץ אע"פ שאנו רואים כאילו מחיצות מקיפות שם אין זה מועיל לעשות שם רשות היחיד לפי שאין שם ריוח ד' על ד' שיהא ראוי להשתמש שם שהרי תחתית העמוד מפסיק שם:
כו מ"א שם. אליה רבה ס"ק ז. תוספת שבת סוף ס"ק ב. וראה מהרש"א שבת קא, א על התוס' ד"ה וזרק ונח .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד, ה
אבל למטה תחת השיפוע אינו רשות היחיד כיון שאי אפשר לומר שם גוד אחית מחמת בקיעת הגדיים כי כל מחיצה שאינו מגעת ג' טפחים לארץ אינו מחיצה לחלוק רשות בפני עצמה לפי שהגדיים יכולים לבקוע תחתיה אבל פחות מג' טפחים שאינן יכולין לעבור שם אפילו אין בה אלא ז' טפחים ומשהו אנו אומרים לבוד וכאלו הגיע לארץ:
לב כרבנן שבת קא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ב וכן ההולך בספינה שהיא עמוקה עשרה ורחבה ד' שהיא רשות היחיד אינו יכול למלאות מהמים או הנהר שהוא כרמלית אלא אם כן יעשה דף ד' על ד' ועושה בו נקב וממלא דרך שם ואינו צריך לעשות מחיצה סביבו אלא אנו אומרים גוד אחית דהיינו שאנו רואים צדדי הדף כאלו נמשכו וירדו למטה עד התהום ונמצאו המים שתחתיו מוקפים מחיצה שהקילו בספינה יותר מבגזוזטרא שבבית מפני שאינו יכול לעשות בספינה מה שיכול לעשות בבית:
יז שבת קא, רע"א. מ"א ס"ק ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ג במה דברים אמורים כשדופני הספינה אינם גבוהים י' טפחים מעל פני המים מבחוץ אלא בתוכה בלבד היא עמוקה עשרה אבל אם הם גבוהים י' טפחים מעל המים שנמצא כשממלא דרך מעלה מהדפנות הולך הדלי דרך מעלה מעשרה מעל המים שהוא אויר מקום פטור אין צריך לעשות דף ד' אלא די בזיז כל שהוא להיכר בעלמא שלא יבא לטלטל מרשות היחיד לכרמלית שלא בדרך אויר מקום פטור ולפיכך אין צריך לעשות נקב בזיז למלאות דרך שם אלא יכול למלאות בכל הספינה ע"י היכר זיז שעשה במקום אחד מהספינה.
כ שבת קא, רע"א. מ"א ס"ק ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ג במה דברים אמורים כשדופני הספינה אינם גבוהים י' טפחים מעל פני המים מבחוץ אלא בתוכה בלבד היא עמוקה עשרה אבל אם הם גבוהים י' טפחים מעל המים שנמצא כשממלא דרך מעלה מהדפנות הולך הדלי דרך מעלה מעשרה מעל המים שהוא אויר מקום פטור אין צריך לעשות דף ד' אלא די בזיז כל שהוא להיכר בעלמא שלא יבא לטלטל מרשות היחיד לכרמלית שלא בדרך אויר מקום פטור ולפיכך אין צריך לעשות נקב בזיז למלאות דרך שם אלא יכול למלאות בכל הספינה ע"י היכר זיז שעשה במקום אחד מהספינה.
כא רמב"ם שם פט"ו ה"כ. טור שו"ע שם. כרבי יהודה שבת קא , א. רש"י שם ד"ה אבל לא - בדעת רבי יהודה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ד
ה וכל זה כשדופני הספינה הם גבוהים י' טפחים שאז היא רשות היחיד אבל אם אינן גבוהים עשרה כרמלית היא אע"פ שהיא כלי ומותר למלאות לשפוך ממנה לים בכל ענין בלא דף ובלא זיז שהרי מותר לטלטל מכרמלית לכרמלית ולא אמרו שאין כרמלית בכלים אלא בכלי העומד ברשות הרבים שהוא בטל לרשות הרבים ונעשה כמוה אבל כשעומד בכרמלית כרמלית הוא:
לז רש"י שבת קא, א ד"ה אבל לא. מ"א ס"ק ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ז וכן ספינות קטנות <(א)> שמתקצרות למטה עד כחודו של סכין והקצר שלהן גבוה ג' טפחים שאין רוחב ד' טפחים למטה בעוד שלא הגביהו ג' טפחים מקרקעיתו אין מטלטלים בתוכו יותר מד' אמות אפילו יש במחיצותיה גובה י' טפחים ממקום שהרחיבו ד' ולמעלה שכיון שבמקום הקצר אין לה מחיצות כלל שכל מחיצה העשויה לחלל פחות מד' טפחים אינה מחיצה כמ"ש למעלה א"כ ממקום שהרחיבו (המחיצות) ד' טפחים ולמעלה הן כמחיצות התלויות באויר שאין להם דין מחיצה ואין אומרים בהן גוד אחית אלא אם כן נעשו להתיר טלטול במים כמו שיתבאר.
מד רב הונא שבת קא, א לפירוש רש"י שם ד"ה ביצאתא וד"ה אין מטלטלין וד"ה ולא אמרן . אור זרוע הל' ערב שבת ס"ד (מביא פרש"י ותוס' ומסיים וכן הלכה כרב הונא ). אגודה שבת סי' קיג. הובא במ"א סי' שסו ס"ק ה. וראה קו"א ס"ק א-ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שנה (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
משום דרב הונא גדול מרב נחמן ואביי דיחויי בעלמא קמדחי ורב אשי מפרש דיחוייו אבל לדינא קיי"ל כת"ק דרב יהודה דבעי מחיצות להתיר ולא מהני גובה י' טפחים אף לטלטל כמ"ש התוס' סוף ד"ה וזרק כו' לרב נחמן ואביי.
א לכן קיי"ל כרב הונא (לפרש"י שבת קא, א ד"ה ביצאתא), דספינות קטנות אלו יש להן דין כרמלית, ודלא כרב נחמן ואביי ורב אשי שם, משום דרב הונא גדול מרב נחמן (ראה עד"ז תוס' עירובין נז, ב ד"ה רב הונא . ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל ה. ובנספחים שם נספח 2-3). וראה גם לעיל סי' רמח קו"א ס"ק ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו דעת האגודה שהביא המ " א בסי ' שס " ו סק " ה , דסבירא ליה דהלכתא כרב הונא ורב יוסף , ואביי דיחוייא בעלמא קמדחי , ורב א [ ש ] י אינו אלא מפרש דיחוייא דאביי , אבל מכל מקום הילכתא כרב הונא לגבי רב נחמן , שהיה גדול ממנו הרבה .
1474 שבת קא , א ( אמר רב הונא הני ביצאתא דמישן אין מטלטלין בהן אלא בארבעה ... מתקיף לה רב נחמן ולימא גוד אחית מחיצתא , מי לא תניא ר ' יוסי בר ' יהודה אומר נעץ קנה ברה " ר ובראשו טרסקל וזרק ונח על גביו חייב אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא הכא נמי נימא גוד אחית מחיצתא . מתקיף לה רב יוסף ... ותני עלה וחכמים פוטרין . אמר ליה אביי ... התם הויא ליה מחיצה שהגדיים בוקעין בה , הכא הויא לה מחיצה שאין הגדיים בוקעין בה ... רב אשי ... בקיעת דגים לא שמיה בקיעה ... קל הוא שהקילו חכמים במים ).
והיינו שקיי " ל כרב הונא ורבי יוסף שאין אומרים בספינה זו גוד אחית להתיר הטלטול בה . ואף שאביי ורב אשי מבארים דברי רב נחמן שסובר שאומרים בספינה גוד אחית , מטעם שבקיעת דגים לא שמיה בקיעה . אין זו אלא דחי ', לומר שאין להקשות על רב נחמן מברייתא זו . אבל למעשה מודים גם הם דקיי " ל כרב הונא .
וכן הוא לקמן בקונטרס אחרון סי ' שנה ס " ק א ( משום דרב הונא גדול מרב נחמן , ואביי דיחויי בעלמא קמדחי , ורב אשי מפרש דיחוייו ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמח דין המפליג בספינה וההולך בשיירא בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
דהא דמחמרינן בכהאי גוונא גבי עמוד בהזורק , משמע דמשום גוד נגעו בה .
1487 המקור לספק הזה הוא במשנה סוכה טז , א ( המשלשל דפנות מלמעלה למטה , אם גבוה מן הארץ שלשה טפחים פסולה ), ובגמרא שבת צז , א ( מנא הא מילתא דאמור רבנן כל פחות מג ' כלבוד דמי ... דתנן המשלשל דפנות מלמעלה למטה , אם הן גבוהין מן הארץ שלשה טפחים פסולה , הא פחות מג ' כשרה . התם היינו טעמא משום דהויא לה מחיצה שהגדיים בוקעין בה ... תינח למטה , למעלה מאי איכא למימר , אלא כל פחות משלשה כלבוד דמי הלכתא גמירי לה ).
ויש לפרש בשני אופנים :
( א ) למסקנא , גם למטה הוא מטעם לבוד .
( ב ) שרק למעלה הוא מטעם לבוד , אבל למטה הוא מטעם שפחות מג ' טפחים אין הגדיים בוקעין בה , ואמרינן בה גוד אחית .
והנפקא מינה בין שני אופנים אלה הוא בנידון דידן , שאם למטה הוא מטעם גוד אחית , הרי כבר נתבאר לעיל שמטעם זה לא אמרינן כארעא סמיכתא , ואינו קונה שביתה . משא " כ אם למטה הוא מטעם לבוד , אפשר שבזה אמרינן כארעא סמיכתא , וקונה שביתה .
ועל זה מוכיח כאן מדין עמוד , ש ( אינו מטעם לבוד , אלא ) מטעם גוד אחית נגעו בה , וכדאמרינן בשבת קא , א ( עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ד ' ואין בעיקרו ד ' ויש בקצר שלו ג ', וזרק ונח על גביו , חייב , אלמא אמרינן גוד אחית מחיצתא ... שאין הגדיים בוקעין בה ).
ואף שיש בהלכה זו כמה פירושים ברש " י ובתוס ' שם ובעירובין לג , א - ב . מכל מקום כותב כאן ד " משמע דמשום גוד נגעו בה ", ולא משום לבוד ( והטעם שלבוד אינו מועיל בזה יתבאר בסמוך ).
ואחר כך חוזר רבינו ומבאר , שמכל מקום אפשר שהוא מטעם לבוד , ולכן מסיק " ולפי זה בנידון דידן יש להחמיר כשמהלכת למטה מג ' טפחים משום תורת לבוד ".
ומטעם ספק זה נתבארו שני הטעמים האלו לקמן סי ' שמה ס " ג - ד ( עמוד גבוה עשרה שיש בראשו ד ' על ד ' ומתקצר והולך למטה ... אפילו אם כשהגיע לפחות מג ' טפחים סמוך לארץ אין בעביו ג ' טפחים על ג ' טפחים , אין בכך כלום , שכל שהוא פחות מג ' טפחים לארץ כלבוד הוא וכאילו הגיע לארץ ... כל מחיצה שאינו מגעת ג ' טפחים לארץ אינו מחיצה לחלוק רשות בפני עצמה לפי שהגדיים יכולים לבקוע תחתיה , אבל פחות מג ' טפחים , שאינן יכולין לעבור שם ... אנו אומרים לבוד וכאילו הגיע לארץ ). הרי התחיל " אינן יכולין לעבור שם ", וסיים " אומרים לבוד וכאילו הגיע לארץ ".
וכן הוא במ " א סי ' תקב ס " ק ט ( דהא בשבת דף ק " א משמע דאם נעץ קנה ובראשו טרסקל , ואין ממנו ג ' לארץ , אמרינן לבוד ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
עמוד גבוה עשרה שיש בראשו ד' על ד', ומתקצר והולך למטה,
20 ברייתא שבת
קא , א (עמוד ברשות הרבים גבוה עשרה ורחב ד', ואין בעיקרו ד',
ויש בקצר שלו ג', וזרק ונח על גביו חייב ... אמרינן גוד אחית מחיצתא ... מחיצה
שאין הגדיים בוקעין בה).
והיינו שאף שבזה אין להתיר מטעם גוד
אסיק, כמו בעמוד ותל דלעיל ס"א (עמוד או תל שהוא גבוה עשרה ורחב ד' על ד',
הרי הוא כמוקף מחיצות גבוהות עשרה , שהלכה למשה מסיני היא שאנו אומרים גוד אסיק),
כיון שכאן אין המחיצות נראות לעומד על גבי העמוד, וכדלקמן סכ"ג (גג הבולט על
מחיצות הבית, בענין שאין מחיצות הבית ניכרים ונראים לעומדים על הגג כשמסתכלין תחת
רגליהם, כגון גגין שלנו, אין אומרים במחיצות אלו גוד אסיק).
ואף שהבליטה למעלה אינה אלא פחות מטפח
(כדלקמן הערה הבאה), מכל מקום נתבאר בפרי מגדים משב"ז ס"ק י (ומסתימות
הפוסקים משמע דכל שבולט משהו ואין ניכר כו').
מכל מקום "הרי הוא רשות היחיד על
ראשו. לפי שהלכה למשה מסיני היא שאומרים גוד אחית" .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
לארץ, והרי זה כאילו מחיצות מקיפות אותו מכל צדדיו עד ראשו, וכיון
24 רש"י שבת קא, א ד"ה
ולימא (גוד אחית , מכנגד מדת רחבן העליון ולמטה, כאילו הן יורדות עד הקרקע מבחוץ),
וד"ה טרסקל (ונמצאו מקיפות את הקנה ), וד"ה דאמרינן (סביב מחיצותיה,
מכנגד רחבה ולמטה, כאילו הוא כולו שוה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמה דין ארבע רשויות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אפשר להניח שם על גביהם דף הרחב ד' על ד' כמדתם עם החלל שביניהם, ולהשתמש עליו :
51 רב אשי שם (אמר ליה
... הכא נמי דמנח מידי ומשתמש). ופירש רש"י (מניח
דף ארבעה ... ומשתמש עליו).
והי' מקום לפרש בגמרא, שאם מניח דף,
נעשה רשות היחיד. אבל בתוס' שם (על גביו רשות היחיד, משום דאי בעי מנח עליה מידי
ומשתמש).
עי' מגיני שלמה
שבת קא, א ד"ה הני ביצאתא.
בגמרא שם (אמר רב הונא הני ביצאתא דמישן
(ספינות קטנות וקצרות מלמטה עד כחודו של סכין, רש"י) אין מטלטלין בהן (דלאו רשות
היחיד נינהו, שאין ברחבן ארבע מלמטה, לפיכך אין מחיצותיהן מחיצות, רש"י) אלא
בארבעה . ולא אמרן אלא שאין בפחות משלשה ארבעה , אבל יש בפחות מג' ארבעה לית לן בה .
ואי מלינהו קני ואורבני , לית לן בה (עד מקום רחבן, הרי הן כשרות לטלטל, אם יש משפת
רוחבן ולמעלה י ' , רש"י)).
והיא ההלכה דלקמן סי' שנה ס"ז (ספינות
קטנותא שמתקצרות למטה עד כחודו של סכין, והקצר שלהן גבוה ג' טפחים, שאין רוחב ד'
טפחים למטה בעוד שלא הגביהו ג' טפחים מקרקעיתו, אין מטלטלים בתוכו יותר מד' אמות ,
אפילו יש במחיצותיה גובה י' טפחים ממקום שהרחיבו ד' ולמעלה ... אם מילא קנים
בקרקעיתן עד מקום רחבן, הרי הן מחיצות כשרות (למעלה), אם יש בהן י' משם ולמעלה).
והקשה התוס' שם ד"ה הני ביציתא (למה
לי מלינהו קני ואורבני , אע"ג דלא מלאן, כיון דיכול למלאות חשיב רשות היחיד,
כדאמר בפרק חלון (עירובין דף עח.) משום דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש). וכן הובא
לעיל מהתוס' שם (על גביו רשות היחיד, משום דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש). וכן הוא
בתוס' סוכה ד, ב ד"ה פחות (ויחשבה רשות היחיד מטעם דאי בעי מנח עליה מידי
ומשתמש, כדאשכחן בריש חלון). גיטין טו, ב ד"ה גידוד (ויחשב רשות היחיד מטעם
דאי בעי מנח עליה ומשתמש, כדאמר בפרק חלון). ואפשר גרסו כן התוס' בדברי רב אשי
(דאי בעי מנח עליה מידי ומשתמש).
ותירץ במגיני שלמה שם (נראה לחלק, דכיון
דכרמלית מתחתה כמו שכתבתי, אסרו חכמים לטלטל אפילו במקום הרחב באויר, דמחזי כאויר
כרמלית, דתופסת עד עשרה, כדאיתא פ"ק. ואע"ג דאי בעי ממלא, מכל מקום השתא
מיהא דלא מלינהו הוי כאויר כרמלית, ולא דמי להתם).
וכן כאן, אף שעדיין לא הניח על גביהם
דף, מכל מקום "הרי אפשר להניח שם על גביהם דף", והוי כאילו הניח.
*
והטעם שעל גבי הדף הוי רשות היחיד,
נתבאר לעיל ס"א (עמוד או תל שהוא גבוה עשרה ורחב ד' על ד', הרי הוא כמוקף
מחיצות גבוהות עשרה, שהלכה למשה מסיני היא שאנו אומרים גוד אסיק, דהיינו שאנו רואים
את ד' צדדי העמוד הגבוהים י' טפחים, כאלו נמשכו והועלו למעלה על ראשו ועומדים
כמחיצות סביב לו, ונמצא ראשו מוקף מד' צדדים וחללו ד' על ד').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמו דיני עירובין מן התורה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
דרך מקום פטור בלי הנחה בינתיים, לדברי הכל אסור , שהרי כיוצא בזה ברשויות של תורה חייב חטאת, לכן
344 תוס' עירובין צ, א ד"ה
כרמלית (ואפילו מאן דשרי לעיל, הכא מודה, כיון דאין נח במקום פטור), וראה שבת קא,
א ד"ה רבי יהודה (לרבי יהודה שרי טלטול דרך מקום פטור ברשויות דרבנן. ואפילו
רבנן לא פליגי אלא בשאינו עושה הנחה במקום פטור).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
עשאה לצורך אחר אין אומרים בה גוד אחית מטעם שיתבאר .
850 משנה שם פו, א (אלא אם כן
עשו לו מחיצה ), ופז, א (אמת המים שהיא עוברת בחצר, אין ממלאין הימנה בשבת, אלא אם
כן עשו לה מחיצה גבוה י' טפחים בכניסה וביציאה. ר' יהודה אומר כותל שעל גבה תידון
משום מחיצה ), וקיי"ל כת"ק, כמובא בקונטרס אחרון ס"ק א (לדינא
קיי"ל כת"ק דרבי יהודה, דבעי מחיצות להתיר).
ופרש"י שם (שיהא ניכר שבשביל המים
נעשית ... הני מילי היכא דנראית מחיצה שנעשית בשביל המים, כגון גזוזטרא דמתניתין,
וכגון מחיצה שבתוך הבור). פח, א ד"ה גלויי גליא דעתה (מחיצה זו אינה נעשית
אלא להיתר שבת). סוכה טז, א ד"ה בין מתוך (דאין מחיצה תלויה מתרת במים אלא
הנעשית בשביל להתיר מלוי המים). תוס' שם פו, ב ד"ה אלא (ומיהו נראה דאינה
מועלת המחיצה העשויה לצניעות בית הכסא ולא לשם מחיצת מים). רא"ש עירובין פ"ח
ס"ז (ומיהו מחיצה שאינה עשויה לשם המים, אלא לשם צניעות בית הכסא, לא מהניא,
דמחיצה לשם מים בעינן). ד"מ ס"ק א (ומבואר לקמן בסימן שע"ו,
ובסימן זה, דבעינן שהמחיצה עשויה בשביל זה כדי להתיר).
מהרש"א שבת קא, א ד"ה
בא"ד גזוזטרא (יש לדקדק דמהך מתניתין תקשי לרב הונא דסבירא ליה הכא בספינה
דאית לה נמי מחיצה י', ולא אמרינן גוד אחית, ומאי שנא מגזוזטרא דאמרינן בה גוד
אחית. ויש לומר דאיכא למימר דשאני גזוזטרא שהמחיצות נעשית לשם כך, משא"כ
בספינה דלא נעשית לשם כך להתיר טלטול בשבת).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בספינה , שהיא עמוקה עשרה ורחבה ד', שהיא רשות היחיד , אינו יכול למלאות מהמים או הנהר שהוא כרמלית , אלא
855 שבת קא, רע"א (עמוקה
(ספינה, רש"י) עשרה (לתוכה , דהוה רשות היחיד , רש"י) ... דקא מטלטלין
מכרמלית לרשות היחיד ). מ"א ס"ק ו (מחיצות הספינה גבוהין י').
וכדלקמן ס"ה (כשדופני הספינה הם
גבוהים י' טפחים, שאז היא רשות היחיד ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
צריך לעשות דף ד' , אלא די בזיז כל שהוא , להיכר בעלמא שלא
860 רמב"ם שם פט"ו ה"כ
(במה דברים אמורים כשהיה תוך עשרה , אבל אם היה
למעלה מעשרה מן הים , מוציא זיז כל שהוא וממלא, שהרי דרך מקום פטור ממלא). טור
שו"ע שם (והני מילי כשהוא בתוך י' טפחים, אבל אם דופני הספינה גבוהים
עשרה מעל המים .... דרך אויר מקום פטור הוא ממלא). כרבי יהודה שבת קא ,
א. (עמוקה עשרה , ואין גבוהה עשרה , מטלטלין מתוכה לים , אבל לא מן הים לתוכה ), ופרש"י
(דאי גבוהה י' מותר לטלטל מן הים לתוכה , דמכרמלית לרשות היחיד דרך מקום פטור קא
מטלטל, דצריך להגביה את ידו למעלה מי').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כשדופני הספינה הם גבוהים י' טפחים, שאז היא רשות היחיד .
876 שבת קא, רע"א (עמוקה
(ספינה, רש"י) עשרה (לתוכה , דהוה רשות היחיד , רש"י) ... דקא מטלטלין
מכרמלית לרשות היחיד ). וכדלעיל ס"ב (בספינה, שהיא עמוקה עשרה ורחבה ד' שהיא
רשות היחיד ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כמחיצות התלויות באויר, שאין להם דין מחיצה , ואין אומרים
885 רב הונא שבת קא, א (אמר
רב הונא הני ביצאתא (ספינות קטנות וקצרות מלמטה עד כחודו של סכין, שקורין
קוייט"י, רש"י) דמישן , אין מטלטלין בהן אלא בארבעה (דלאו רשות היחיד
נינהו, שאין ברחבן ארבע מלמטה לפיכך אין מחיצותיהן מחיצות, רש"י). ולא אמרן
אלא שאין בפחות משלשה ארבעה (בשקצה שלהן גבוה שלש שאין רחב ד' למטה בעוד שלא הגביה
ג' מקרקעיתו ואפילו יש ברחבו י' גובה לא משתרי, דכיון דתחתונות לאו מחיצה נינהו,
הוה ליה תלויה, רש"י).
ואף שרב נחמן פליג שם על רב הונא (מתקיף
לה רב נחמן ולימא גוד אחית מחיצתא ... הכא הויא לה מחיצה שאין הגדיים בוקעין בה ...
בקיעת דגים לא שמיה בקיעה).
מכל מקום קיי"ל כרב הונא , שבקיעת
דגים שמיה בקיעה, ואין אומרים בה גוד אחית, כמבואר באור זרוע הל' ערב שבת ס"ד
(וכן הלכה כרב הונא ). אגודה שבת סי' קיג (והיכא דאין רוחב הספינה ארבע טפחים בתוך
גובה שלש אז הוי הספינה כים ואין מטלטלין תוך הספינה אלא ארבע אמות ). הובא במ"א
סי' שסו ס"ק ה.
וההוכחות דהכי קיי"ל, נתבארו
בקונטרס אחרון ס"ק א (והערה 129 ),
וס"ק ב (והערה 136 ).
ולעיל סי' רמח קונטרס אחרון ס"ק ב (והערה קסו). וראה גם לעיל (הערה 3 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מקום הרי דגים יכולים לבקוע שם .
903 שבת קא, א (הויא לה מחיצה
שאין הגדיים בוקעין בה ... הא איכא בקיעת דגים ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ואפילו בחורבה שבכרמלית אסרו מחיצה תלויה .
999 שבת קא, סע"א (דבעא
מיניה רבי טבלא מרבין, מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה , ואמר ליה אין מחיצה תלויה
מתרת אלא במים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שמה דין ארבע רשויות לשבת ז
מקור מפורש
בדף זה
ז כתלים המקיפים את רשות היחיד הרי על גביהם רשות היחיד אע"פ שאינן רחבים ד' ואפילו אם גם החלל שביניהם אין בו ד' שאינו רשות היחיד שם מכל מקום על גבי הכתלים למעלה אם יש שם ד' על ד' בהצטרפות כולם עם החלל שביניהם הרי הוא רשות היחיד שם ואף על פי שאינו ראוי להשתמש שם על גבי כתלים שאין בהם רוחב ד' בכל אחד מכל מקום הרי אפשר להניח שם על גביהם דף הרחב ד' על ד' כמדתם עם החלל שביניהם ולהשתמש עליו:
נב רב אשי שם. רש"י ד"ה הכא נמי. עי' מגיני שלמה שבת קא, א ד"ה הני ביצאתא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות עירובין שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא י
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ה
י בית הכסא שעל פני המים מותר ליפנות בו על ידי מחיצה תלויה שיעשנה למטה סביבו על דרך שנתבאר בגזוזטרא שבמחיצה זו אומרים בה גוד אחית הואיל והיא עשויה בשביל כך כדי להתיר ליפנות שם בשבת אבל במחיצות בית הכסא עצמן הואיל ואינן עשויות להתיר אלא לצניעות אין אומרים בהם גוד אחית <(ב)> לפי שמן הדין לא היה ראוי להתיר כלל משום גוד אחית אפילו במחיצה תלויה למטה שהרי במחיצות התלויות ביבשה הגבוהות ג' טפחים מן הארץ אין אומרים בהם גוד אחית לפי שהגדיים יכולים לבקוע תחתיהם כמו שנתבאר בסי' שמ"ה וכאן במים אף שאין הגדיים יכולים לבקוע שם מכל מקום הרי דגים יכולים לבקוע שם ומפני זה אין הגזוזטרא רשות היחיד אלא אם כן חלון פתוח לה אלא קל הוא שהקילו חכמים במים לומר גוד אחית הואיל ואין בקיעת הדגים נראית ולא הקילו אלא כשעשה המחיצה לשם המים כדי להתיר בהם הטלטול שיש לו בזה היכר וזכרון שהמים שתחתיהם כרמלית הם ואין הטלטול מותר שם אלא ע"י מחיצה אבל מחיצה שלא נעשית בשביל כך אין בה היכר כלל:
סג שבת קא, א-ב. וראה קו"א ס"ק ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן רמח (ב)
מקור מפורש
בדף זה
ולא דמי למ"ש בסי' שנ"ו וסי' שע"ו דהתם קל הוא שהקילו במים כדאיתא בגמרא בדוכתי טובי וזהו דעת האגודה שהביא המ"א בסי' שס"ו סק"ה דס"ל דהלכתא כרב הונא ורב יוסף, ואביי דיחוייא בעלמא קמדחי ורב א[ש]י אינו אלא מפרש דיחוייא דאביי אבל מכל מקום הילכתא כרב הונא לגבי רב נחמן שהיה גדול ממנו הרבה.
לו שבת קא, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שנה (ב)
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד, ה
עי' תוס' בשבת דף ק"א ד"ה וזרק כו' שכתבו ב' טעמים לפי הס"ד למה לא אמרינן גוד אחית בלי עשיית מחיצה מכלל דלפי המסקנא שם אתי שפיר דהיינו דאף דמסקינן דהקילו במים משום דבקיעת דגים לאו שמה בקיעה מ"מ לא רצו להקל בשביל כך אלא בעשיית מחיצה דוקא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ב סימן שנה (ב)
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ד
דאין לומר דלתירוץ הב' ס"ל דבלא מחיצות לא אמרינן גוד אחית משום דלא הדרן מחיצתא כמ"ש התוס' בדף פ"ו בקושייתם דהא בדברי הרא"ש לא הוזכרה קושיא זו וסברא זו כלל וגם התוס' דשבת דף ק"א לא ס"ל סברא זו דאל"כ לא הקשו כלום להס"ד ואין צריך כלל לתירוץ דהא דהדרן מחיצתא תלמוד ערוך הוא בפ"ג דעירובין ובודאי לא נעלמה זאת מלפניהם שם אלא ס"ל כפירש"י שם בעירובין דהדרן מחיצתא היינו שיהא ד' על ד' בלי שיצטרך חקיקה להשלים דתרתי לא אמרינן גוד וחוקקין ע"ש.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ה
אלא קל הוא שהקילו חכמים במים לומר גוד אחית , הואיל ואין בקיעת הדגים נראית .
905 שבת קא, א-ב (אין מחיצה
תלויה מתרת אלא במים, קל הוא שהקילו חכמים במים).
וכן הוא לקמן סי' שעו ס"א (שבמים
בלבד הקילו לומר גוד אחית). סי' תב ס"א (שקל הוא שהקילו במים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא
מקור מפורש
בדף זה
תוס' בשבת דף ק"א ד"ה וזרק כו' [969] , שכתבו ב' טעמים לפי הסלקא דעתא, למה
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שנה דיני גזוזטרא ובית הכסא
מקור מפורש
בדף זה
וגם התוס' דשבת דף ק"א [979] לא
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות קריאת שמע פז כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מן גרף של רעי
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע ג
ואם יש בבית מטה גבוה י' טפחים, ומחיצותיה מגיעות (לפחות מג' טפחים סמוך) לארץ, והגרף והצואה הם אחורי המטה, הרי המטה חשובה כמחיצה להפסיק בינו לביניהם, ואין צריך להרחיק מהם ד' אמות.
2285 עיין מ"א סי' תקב , על מה שכתב הרמ"א שם ס"א (שלחן שיש לו דפנות המגיעות לארץ), כתב המ"א ס"ק ט (ונראה לי דנדון דידן דשלחן, תלוי באשלי רברבי דפליגי אי אמרינן לבוד בכלים ... בשבת דף ק"א משמע דאם נעץ קנה ובראשו טרסקל ואין ממנו ג' לארץ אמרינן לבוד. וכ"מ בעירובין דף ל"ג גבי כלכלה. וכ"כ הטור סי' פ"ז דאמרינן במטה לבוד).
וכן הוא לקמן בהמשך הסעיף (אם מחיצותיה מגיעות עד פחות מג' טפחים סמוך לארץ [מותר], שכסתומים ומכוסים הם במחיצות המטה, שכל פחות מג' טפחים כלבוד הוא). אלא שבזה אמרינן לבוד לדברי הכל, כמבואר במ"א כאן ס"ק ד (ועמ"ש סי' תק"ב סס"א אי אמרינן לבוד בכלי, אבל הכא כו"ע מודו דכסתום דמי).
וראה גם לקמן סי' שטו סי"א (במטה זו שיש לה מחיצות ... אם הן מגיעות בפחות מג' טפחים סמוך לארץ, יתבאר בסי' תק"ב), ושם (הערה סה).
וכיון שדין זה "תלוי באשלי רברבי דפליגי אי אמרינן לבוד בכלים", לכן באה הוספה זו בין חצאי עיגול, כהכלל המובא בשארית יהודה או"ח סי' ו (שמעתי מפי קדשו פעמים רבות, דכל ספק העמיד בתוך חצאי עיגול, ודעתו היתה לחזור ולשנות פרק זה לראות אם צדקו דבריו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר