שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כז י'שלט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
אף הן היו באותו הנס (פסחים קח, ב), און ווי רש"י טייטשט אָפּ אויפן אָרט:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשמב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובפרט, כמדובר כמה פעמים, שהנשים והבנות הי' להן חלק חשוב בנס פורים ועד כדי ההדגשה בזה שהמגילה נקראת לא על שם מרדכי, ואף לא על שם מרדכי ואסתר גם יחד, כי אם דוקא על שם אסתר בלבד.
5 שהנשים . . בנס פורים ש"אף הן היו באותו הנס" (מגילה ד, א). וע"י אסתר נעשה הנס (רשב"ם, הובא בתוד"ה שאף הן – מגילה שם. רשב"ם פסחים קח, ריש ע"ב ד"ה שאף הן ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות י"א ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
און וויבאַלד אַז אַלע אידן זיינען מחוייב אין די מצוות פון פסח, כולל אויך די הכרזה פון "כל דכפין ייתי וייכול כל דצריך ייתי ויפסח" — איז דער ענין (פון געבן אַ דאָלאַר על מנת אַז מ'זאָל דאָס אָפּגעבן אַן "עני ואביון") שייך צו אַלע אידן, אנשים, נשים, ביז אויך תינוקות,
31 גם נשים — שאף הן היו באותו הנס — שעל ידם נגאלו (פסחים קח, ריש ע"ב ובתוס' ד"ה היו שם). וגם טף — כדלקמן בפנים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
3 ובנות ישראל: שאף הן היו באותו הנס (שבת כג, א. ולהעיר מהרשב"ם פסחים קח, ב ובתוס' שם) וחייבות בנ"ח (טושו"ע או"ח סתרע"ה ס"ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
0 דאף הן היו באותו הנס ויתרה מזו ע*י אשה הי' הנס (ראה שבת כג, א וברש"י דיה היו . פסחים קח, ב בתוד"ה היו . מגילה ד, א בתוד"ה שאף ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
5 ש,אף הן היו באותו הנס" (פסחים קח, ריש ע"ב. שו"ע אדה"ז הל' פסח סתע"ב סכ"ה). ועד"ז בנוגע לחנוכה (ראה שבת כג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
2 אידישע פרוי: ד.נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס" (מגילה ד, א). ויתירה מזו, ע"י אשה, אסתר, נעשה הנס (רשב"ם, הובא בתוד*ה שאף הן -- מגילה שם. רשב"ם פסחים קח, ריש עב דיה שאף הן ). ולהעיר, שאסתר דוקא בקשה (ופעלה): ) כתבוני, 2) לדורות (מגילה ז, א. וראה בארוכה לקו"ש חט"ז שיחה א' לפורים (ע' 352 ואילך) ובהערות שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בא, ו' שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כפי שהי' ביצי"מ, שנוסף לכך ש"אף הן היו באותו הנס" , ומה גם שגזרו עליהם גזירות מיוחדות – "שלא היו מניחים בנות ישראל לטבול כו'" , ועד שגם כאשר שברו את התנגדותו של פרעה לשלח את
577 פסחים קח, ריש ע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכמו שהי' בימים ההם שנתבטלה שליטת מלכות יון הרשעה, אע"פ שגם לאח"ז לא היתה עדיין גאולה שלימה [וכמובן גם מזה שבבית שני חסרו, עוד לפני זה וגם לאחר זה, ה' דברים], עד"ז הוא גם בימים ההם בזמן הזה, דהגם שנמצאים עדיין בזמן הגלות (גם לפני אתחלתא דגאולה), מ"מ ע"י מעשיו ועבודתו של כל אחד ואחת (שאף הן היו באותו הנס ) במשך זמן הגלות, ובפרט בהענין שהזמן גרמא – העבודה דימי חנוכה, שעיקרה הוא הדלקת נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ, נעשה כליא ריגלא דתרמודאי (בשני הפירושים דלעיל) עוד לפני הגאולה.
101 שבת כג, א. וראה טור שם סתרע"ג. ויתירה מזו, ע"י אשה נעשה הנס – פרש"י שבת שם ד"ה היו . וראה רשב"ם פסחים קח, ב ד"ה שאף הן . תוס' שם ד"ה היו . תוד"ה שאף הן – מגילה ד, א. ובפע"ח סוף שער החנוכה: גאולת יון ע"י בת מתתיהו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח קידוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואף נשים חייבות בה, שאף הן היו באותו הנס של יציאת מצרים (תוד"ה היו פסחים קח, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואף נשים חייבות בה, שאף הן היו באותו הנס 30 של יציאת מצרים (תוד"ה היו פסחים קח, ב 31 ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תעב דיני הסיבה וד' כוסות כה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואף הקטנות שהגיעו לחינוך דינם כקטנים וכן בשאר כל המצות הנוהגות בלילה זה אין חילוק בין אנשים לנשים שאף שהנשים פטורות מכל מצות עשה שהזמן גרמא בין של תורה בין של דברי סופרים אף על פי כן חייבו אותן חכמים בכל הדברים שתקנו בלילה זה לפי שאף הם היו באותו הנס של יציאת מצרים ובאכילת מצה הן חייבות מן התורה לפי שהוקשה מצות עשה של אכילת מצה למצות לא תעשה של אכילת חמץ שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות לומר לך שכשם שהנשים מוזהרות על לא תעשה של אכילת חמץ שנאמר כי כל אוכל מחמצת ונכרתה וגו' כי כל לרבות הנשים כך הן מוזהרות על מצות עשה של אכילת מצה:
קצא תוס' ברכות כ, ב ד"ה בתפלה. פסחים קח, ב ד"ה שאף . וראה גם לעיל סי' קו ס"ב. סי' רצו סי"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מרביעית , שאין כוס של ברכה פחות מרביעית .
328 מ"א ס"ק כד (אבל התוספת
בפסחים סוף דף ק"ה כתבו דכוס של חובה צריך לטעום מכוס שיש בו רביעית ,
וכ"כ האגודה. ואם כן הכא טועם מהכוס הראשון, ואחר כך מוסיף עליו מהכוס הב' ...
ובודאי אלו ראה הרב בית יוסף דברי התוספות באותו פעם, היה פוסק כותייהו).
והיינו כמבואר בתוס' פסחים קה, ב ד"ה ש"מ טעמו פגמו
(בכוס חובה כגון הבדלה וברכת המזון וקידוש צריך לשתות מכוס שיש בו רביעית ). אגודה שם
סי' פד (ויש להוכיח מכאן כוס חובה כגון הבדלה וברכת המזון וקידוש צריך לשתות מכוס
שיש בו רביעית ).
*
מקור ההלכה שהכוס צריך להיות בו רביעית הוא בפסחים קח, ב (ד'
כוסות הללו צריך שיהא בהן כדי רביעית אחד ). וכן נפסק לקמן סי' תעב סי"ז (כל
אחד מד' כוסות הללו צריך שיהיה בו לא פחות מרביעית יין).
ואילו כאן מביא מהתוס' ומהאגודה:
(א) שכן הוא גם בקידוש.
(ב) לא רק בעת הקידוש, אלא גם בעת שתייתו צריך להיות רביעית
בכוס .
(ג) שכן הוא גם בכוס הבדלה וברכת המזון.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ערב על איזה יין מקדשין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
חלקים מים וחלק אחד יין , מקדשים עליו אפילו בלא מזיגה כלל.
521 פסחים קח, ב (שתאן חי יצא ... ידי יין יצא ). בה"ג סוף הל'
קידוש והבדלה יד, ד (מדקאמר רב ידי יין יצא , אלמא אחי נמי מברכינן עליה ברכת
היין). טור (כתב בה"ג שיין חי , אפילו אם הוא חזק דדרי על חד תלתא מיא, מקדשין
עליו), ושו"ע ס"ה (יין חי , אפילו אם הוא חזק דדרי (פירוש שראוי למזוג)
על חד תלת מיא, מקדשים עליו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) ערב על איזה יין מקדשין
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
שאינם חזקים, הם יותר טובים בלא מזיגה :
524 רשב"ם פסחים קח, ב ד"ה ידי
חירות (והני מילי ביינות שלהן, דדרו על חד תלת מיא, אבל יינות שלנו לא בעי מזיגה) טור
ורמ"א ס"ה (ויינות שלנו יותר טובים הם בלא מזיגה).
וכן הוא לעיל שם (ויינות שלנו שאינם חזקים כל כך, משערים
בשיעור מזיגת היין שבאותו מקום ... פחות מזה מברך שהכל ). לקמן סי' תעב סי"ז (וסתם יינות
שלנו אינן חזקים, ואין צריך מזיגה כלל).
ולעיל סי' קפג ס"ג (אם אין היין חזק, שהוא ערב בלא מזיגה,
אין צריך למוזגו כלל).
והמקור לזה הוא בשבת עז, א (אמר רבא כל
חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא ... תנן והמזוג שני חלקי מים ואחד יין מן
היין השירוני ... יין השירוני לחוד דרפי). הרי שיין השירוני שאינו חזק שיעורו קטן
יותר. ומזה למדו שבכל יין שאינו חזק, משערים בשיעור מזיגת היין באופן הרגיל.
*
מהלשון המובא לעיל סי' רד ס"ט (ויינות
שלנו שאינם חזקים כל כך, משערים בשיעור מזיגת היין שבאותו מקום ... פחות מזה מברך
שהכל), נראה שיש שני תנאים לאפשר מזיגת היין: (א) שיהי' יין חזק. (ב) שיהיו רגילים
למזג באותו מקום.
וכן נתבאר לפני כן שם ס"ט (יין
שמזגו במים, אפילו המים הם הרוב מברך עליו בורא פרי הגפן, אם הוא יין חזק שראוי
לשתיה על ידי מזיגה גדולה כזו, ודרך בני אדם לשתותו במקום יין על ידי מזיגה זו,
שאם לא כן בטלה דעתו אצל כל אדם). הרי דלא סגי במה שהוא יין חזק, אלא צריך להיות
גם דרך בני אדם לשתותו במזיגה זו.
יוצא אם כן לכאורה, כיון שבזמנינו אין
רגילים למזוג יין לפני השתיה – אפילו ביין חזק, לכן אין למזוג במים אף היין החזק.
לאידך נראה מלשון רבינו בכמה מקומות,
שאפילו אם היין אינו חזק, מכל מקום אפשר לשתותו במזיגה ולברך עליו בורא פרי הגפן,
אלא שלכתחלה לא ימזוג את היין הזה, כמבואר לעיל סי' קפג ס"ג (אם אין היין חזק
שהוא ערב בלא מזיגה, אין צריך למוזגו כלל. ובקצת מקומות נוהגין למזוג כל יין על פי
הקבלה). הרי שעכ"פ אפשר למוזגו במים ולברך עליו בורא פרי הגפן, וכן יש לעשות
על פי הקבלה בכוס של ברכה.
וכן נראה מהמבואר כאן (ויינות שלנו
שאינם חזקים, הם יותר טובים בלא מזיגה). הרי שעכ"פ אפשר למוזגו ולקדש עליו.
וכן נראה מהמבואר לקמן סי' תעב
סי"ז (וסתם יינות שלנו אינן חזקים, ואין צריך מזיגה כלל). הרי שעכ"פ
אפשר למוזגו ולשתות ממנו ד' כוסות.
וכדי להשוות המדות, אפשר כוונת רבינו,
שמה שנתבאר לעיל סי' רד ס"ט-י (ודרך בני אדם לשתותו במקום יין על ידי מזיגה
זו ... משערים בשיעור מזיגת היין שבאותו מקום ... פחות מזה מברך שהכל), היינו
כאשר: א) מדת חוזק היין במזיגה זו היא פחותה מהמתאים, ב) וגם אין דרך לשתותו
במזיגה זו באותו מקום, אזי ברכתו שהכל.
משא"כ אם מדת חוזק היין מתאימה
למזיגה זו, אלא שאין דרך בני אדם למזוג היין במקום הזה, אזי לכתחלה טוב יותר בלי
מזיגה, ואם מזגוהו במזיגה זו, מברכים עליו בורא פרי הגפן.
ואם נכונים הדברים, הרי שיין החזק שלנו
(אם הוא נקי, שלא עירבו מים בייצורו) אפשר למזגו במים ולברך בפה"ג, אלא
שלכתחלה עדיף בלי מזיגה, כיון שאין רגילים למזגו.
וראה קיצור הלכות הערה 13.
*
בכל אופן נראה מדברי רבינו, שאף ביין
שאינו חזק כלל, ואפילו במיץ ענבים שאין לו שום חוזק, מכל מקום אם רובו יין ומיעוטו
מים יש לו תמיד דין יין, שכך נראה מהאמור לעיל סי' רד ס"ט (יין שמזגו במים
אפילו המים הם הרוב מברך עליו בורא פרי הגפן, אם הוא יין חזק שראוי לשתיה על ידי
מזיגה גדולה כזו), כלומר, שאם אינו יין חזק כלל, אזי אין לברך עליו בורא פרי הגפן,
אלא אם כן היין הוא הרוב.
ונתפרש הדבר יותר לענין יין שנתערבו בו
שאר משקים, לעיל סי' רד ס"ח (יין שנתערב בו ... שכר תאנים שהוא אינו מפסיד
טעם היין, הולכים אחר הרוב, אם הרוב יין מברכים בורא הגפן, ואם הרוב שכר מברכים
שהכל).
וכן הוא בסדר ברכת הנהנין פ"ז
ס"ו (יין שנתערב בו אחד משאר משקין ... שאינו מפסיד טעם היין הולכין אחר
הרוב. ויין שמזגו במים אפילו המים הם הרוב מברכים עליו בורא פרי הגפן, אם הוא יין
חזק שראוי לשתותו על ידי מזיגה גדולה כזו).
הרי שאם היין אינו חזק שראוי למזגו, או
בשאר משקים, "הולכים אחר הרוב".
אשר כן היא ההלכה בכל שני מאכלות או
משקים המעורבים זה בזה, שהולכים אחר הרוב, כמבואר בסדר ברכת הנהנין פ"ג
ה"א (תערובות שני מינין שהן מעורבין יחד ואין ברכותיהם שוות ... אם אחד מהם
הוא הרוב הרי זה נחשב עיקר והמיעוט נחשב טפל ובטל לגבי הרוב).
וכן הוא בפרי מגדים סי' רד, אשל אברהם
ס"ק טז (ויינות שלנו שאינם חזקים, כל שיש רוב מים ראוי לברך שהכל).
ואף שיש מפקפקים בזה, שאולי דין זה הוא
דוקא לענין תערובת יין שכר תאנים וכיו"ב, משא"כ לענין מזיגת מים (ראה
קובץ אור ישראל גליון טו ע' סו). הנה מלשון רבינו (ויין שמזגו במים אפילו המים הם
הרוב מברכים עליו בורא פרי הגפן, אם הוא יין חזק), נראה שגם במזיגת מים יש לו דין
"רוב", אלא שאם הוא יין חזק אזי חשוב יין "אפילו המים הם
הרוב".
יוצא אם כן לכאורה מכל הנ"ל, שאף
שבזמנינו אין דרך למזוג היין במים לפני השתיה, מכל מקום אם היין חזק, ובעת ייצור
היין לא עירבוהו במים, ואחר כך בעת השתיה מזגוהו במים, יש לברך עליו בורא פרי הגפן
אפילו אם המים הם הרוב. ואם היין חלש ביותר, או שהוא מיץ ענבים, ומזגו במים, אזי
יש לברך עליו בורא פרי הגפן – רק אם היין הוא הרוב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כד ט'קט
מקור מפורש
בדף זה
פסחים קח, רע"ב (עיי"ש פרש"י ורשב"ם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
פסחים קח, רע"ב (עיי"ש פרש"י ורשבים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
5 שנבת כג, א. יתירה מזה בפרש"י שם: על ידי אשה נעשה הנס. וראה בזה תוד"ה היו -- פסחים קח, ריש ע"ב; שאף -- מגילה ד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר מהרשב"ם פסחים קח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
ולהעיר מהרשבים פסחים קח, ב ובתוסי שם (ומדייק בלשונו ,קשה" ולא ,תימה* וכיו"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בדף זה
9 פסחים קח, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
וראה רשבים פסחים קח, ב דיה שאף הן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו
מקור מפורש
בדף זה
במצוות ישנו הענין דהידור מצוה, ויכול להיות – כדאיתא בגמרא – אופן שאף שמקיימים אמנם את המצוה, אעפ"כ אין יוצאים ידי חובה.
52 אולי הכוונה לפסחים קח, ב. כתובות סו, סע"ב ואילך. קידושין לא, סע"א ואילך. ריש זבחים. ( המו"ל ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בדף זה
וצריך להבין הטעם ש"קדש" נקבע ב"סימן סדר של פסח" – דלכאורה, החיוב דקידוש הוא בכל יו"ט [ואף שהחיוב דקידוש ביו"ט הוא רק מדברי סופרים , הרי גם החיוב דד' כוסות – שא' מהם הוא הכוס דקידוש – הוא רק מדברי סופרים ], ואינו חידוש ששייך במיוחד לחג הפסח?
572 ראה פסחים קיז, סע"ב. תוס' שם קח, ריש ע"ב. שו"ע אדה"ז שם סתע"ב סי"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום מגיד
מקור מפורש
בדף זה
מילים משותפות עם קטע א
וגם בס' בית דוד דקס"ד דפטורים – וכן סבירא לי' להמנחת חנוך – חזר בו בספרו לחם הפנים .
430 למוהרי"ד אב"ד שאלוניקי, סי' רנו (נראה דאין הטעם מפני שהנשים חייבות בקריאת ההגדה, שהרי מצות עשה שהזמן גרמא היא ... ואף על גב דאמרינן פרק ערבי פסחים דף ק"ח אריב"ל נשים חייבות בד' כוסות שאף הן היו באותו הנס ... היינו דוקא במצוה דרבנן, כמ"ש התוס' שם, אבל במצוה דאורייתא כיון שהיא מצות עשה שהזמן גרמא אין לחייב הנשים בשביל שהיו באותו הנס , שהרי מצות סוכה היו באותו הנס , כי בסוכות הושבתי, ועכ"ז פטורות, והכא מצות קריאת ההגדה כיון שהוא של תורה, כמ"ש הרמב"ם (פ"ז ה"א), אין לחייבם מטעם דהיו באותו הנס . ואף על גב דחייבות באכילת מצה אף שהיא מצות עשה שהזמן גרמא והיא דאורייתא, היינו משום הקש דכל שישנו בכל תאכל חמץ ישנו בקום אכול מצה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר