שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך ג תקד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומה שנלפענ"ד טעם המובחר ופשוט, ע"פ נגלה, להקדים היהי רצון להאכילה, הוא כדי שיהי' היה"ר סמוך לברכת הפרי, ותהי' הפתיחה דברכת בפה"ע שייכת גם אליו * (שמטעם זה ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך - פסחים קד, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומה שנלפענ"ד טעם המובחר ופשוט, ע"פ נגלה, להקדים היהי רצון להאכילה, הוא כדי שיהי' היהיר סמוך לברכת הפרי, ותהי' הפתיחה דברכת בפה"ע שייכת גם אליו* (שמטעם זה ברכה הסמוכה לחברתה אינה פותחת בברוך -- פסחים קד, ב
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מז דיני ברכת התורה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ה יש אומרים שצריך לומר והערב בוי"ו שברכה אחת היא עם אשר קדשנו במצותיו וצונו כו' שהוא מטבע ארוך פותחת בברוך וחותמת בברוך אתה ה' המלמד כו' שאם היה מטבע קצר והערב היא ברכה בפני עצמה היה לה לפתוח בברוך ואף על פי שהיא ברכה הסמוכה לחברתה אין זה מועיל כלום במקום שהברכה שלפניה היא מטבע קצר שהרי ברכת ההבדלה פותחת בברוך אף על פי שהיא סמוכה לברכת הנר והבשמים הואיל והן קצרות.
ל רבינו תם תוס' ברכות מו, א ד"ה כל. פסחים קד, ב ד"ה חוץ . כתובות ח, א ד"ה שהכל. רא"ש פ"ק דברכות סי' יג. טור ושו"ע ס"ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפלה קי דין היוצא לדרך ופועלים מה יתפללו וסדר תפלת הדרך ובית המדרש ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ז תפלת הדרך חותמת בברוך ואינה פותחת בברוך לפי שאינה אלא בקשת רחמים ואעפ"כ טוב להסמיכה לאיזו ברכה כדי שתהיה ברכה הסמוכה לחברתה שא"צ לפתוח בברוך כגון אם הולך בבקר יסמיכנה לברכת הגומל חסדים טובים לעמו ישראל אם מברך ברכת השחר לאחר שהחזיק בדרך כמו שנתבאר ואם הולך באמצע היום יאכל או ישתה כשיעור שיברך ברכה אחרונה או יטיל מים ויברך אשר יצר ואח"כ יתחיל מיד יהי רצון מלפניך כו':
נז תוס' פסחים קד, ב ד"ה כל. טור בשם ר"י. וראה לעיל סי' ו ס"ו-ז וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות נטילת ידים ו דין ברכות אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו[ל]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ז ברכת אלהי נשמה אינה סמוכה לברכת אשר יצר, שהרי מיד שניעור משנתו צריך לברך אלהי נשמה מדינא דגמרא ואשר יצר אין צריך לברך עד שיעשה צרכיו .
838 תוספות ברכות מו, א ד"ה כל הברכות (אלהי נשמה אמאי אינה פותחת בברוך , דאינה סמוכה לאשר יצר וכו', כגון אם לא בא מן הנקבים, דידיו טהורות, אין צריך לברכת אשר יצר). ופסחים קד, ב ד"ה כל (תימה, ברכה דאלהי נשמה אמאי לא פותחת בברוך , דהא מעיקרא לא הוות סמוכה לחבירתה , כדאמרינן בברכות (דף ס, ב) כי מתער אומר אלהי נשמה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הלכות נטילת ידים ו דין ברכות אשר יצר ואלהי נשמה ופירושיו[ל]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומכל מקום טוב לסמכה לברכת אשר יצר כדי שתהא ברכה הסמוכה לחברתה , שדי לה בברוך שבתחלת ברכה ראשונה :
841 רש"י ורשב"ם פסחים קד, ב ד"ה ויש מהן (כגון ברכה הסמוכה לחבירתה , שהרי פוטרתה ראשונה שנפתחה בברוך ).
אבל בדפוס ראשון ובכת"י: "שבסוף ברכה ראשונה". וכדעת התוס' שם ד"ה חוץ מברכה הסמוכה לחבירתה (פירוש, לפי שחתם בראשונה אין צריך לפתוח השניה בברוך ). ובמטבע קצר שאינו חותם בראשונה, לדעה זו, מבואר לקמן סי' מז ס"ה (ואף על פי שהיא ברכה הסמוכה לחברתה, אין זה מועיל כלום במקום שהברכה שלפניה היא מטבע קצר, שהרי ברכת ההבדלה פותחת בברוך אף על פי שהיא סמוכה לברכת הנר והבשמים, הואיל והן קצרות).
וראה וישכם אברהם (מקורות).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
(אבל מה שנהגו לחתום בא"י מקדש כו', מן הראוי היה שלא לחתום בשם, כיון שלא הוזכרה ברכה זו בתלמוד שלנו (וגם בתלמוד ירושלמי יש שאין גורסין בו הזכרת השם בחתימתה, וגם הגאונים לא מצינו שתקנו בה הזכרת השם, כמו שתקנו בהנותן ליעף כח).
143 סדר רב עמרם שם (ברוך אתה ה' מקדש שמו ברבים). תוס' פסחים קד, ב ד"ה כל (אתה הוא עד שלא נברא העולם ... שחותם ואינו פותח בברוך ). טור (ברוך אתה ה' מקדש שמך ברבים). הובא בט"ז שם (שיש לומר מקדש שמך ברבים דרך ברכה, דהיינו בהזכרת השם ולומר ברוך אתה ה' מקדש כו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שו"ת תורת שלום אורח חיים סימן ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וצ"ע דבאבודרהם מסיק כר"ת שאינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכת הודאה (ו[ס]' המנה[יג] אין אצלי).
40 דבאבודרהם מסיק כר "ת : וקשיא לי לדבריו ... והנכון כמו שפירש רבינו תם שאינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכת הודאה (ראה תוס' פסחים קד, ב ד"ה כל הברכות ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח קידוש
מקור מפורש
בדף זה
מקדש ישראל והזמנים (פסחים קד, ב) ואין אומרים והמועדים כלשון הכתוב לפי שכל המועדים תלוים בזמנים:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות י
מקור מפורש
בדף זה
י במדינות אלו שנוהגין לומר אתה הוא עד שלא נברא העולם כו' אין לשנות הנוסחא ולומר אתה הוא עד שלא בראת (אבל מה שנהגו לחתום בא"י מקדש כו' מן הראוי היה שלא לחתום בשם כיון שלא הוזכרה ברכה זו בתלמוד שלנו (וגם בתלמוד ירושלמי יש שאין גורסין בו הזכרת השם בחתימתה וגם הגאונים לא מצינו שתקנו בה הזכרת השם כמו שתקנו בהנותן ליעף כח) אלא כיון שנהגו נהגו לפיכך הרוצה ליזהר שלא להכניס עצמו לספק ברכה לבטלה יפה הוא עושה):
קנט סדר רב עמרם שם. תוס' פסחים קד, ב ד"ה כל. סמ"ג עשין כז. טור. ט"ז שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רפד דין ההפטרה וברכותיה ב
מקור מפורש
בדף זה
ב ותקנו שיברך המפטיר ז' ברכות כנגד שבעה שקראו בתורה שתי ברכות שבירך על התורה שקורא קודם שיפטיר בנביא כמ"ש בסי' רפ"ב וחמש ברכות מברך על ההפטרה אחת מלפניה וד' לאחריה.
יד מס' סופרים פי"ד ה"א. הובא בתוס' פסחים קד, ב ד"ה חוץ. טור ולבוש ס"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפד דין ההפטרה וברכותיה
מקור מפורש
בדף זה
ב ותקנו שיברך המפטיר ז' ברכות, כנגד שבעה שקראו בתורה , שתי ברכות שבירך על התורה
1496 מס' סופרים סוף פי"ג ותחלת
פי"ד (וכן בנביאים אומרים ברוך ... ולבסוף מברך ... ולמה אמרו כולם, כדי לקיים
ברכות שבע כנגד שבעה קרואים). הובא בתוס' פסחים קד, ב ד"ה חוץ (כדאמר במסכת
סופרים ... דמפטיר מברך ז' ברכות כנגד ז' קרואים, פירוש בקריאת התורה בתחלה וסוף,
ואחת לפני הפטרה וד' אחריה, הרי ז'). טור ולבוש ס"א (ותקנו למפטיר ז' ברכות
כנגד ז' שקראו בתורה, ג' לפני ההפטרה, וד' לאחריה, ג' לפניה שתים מהם על קריאת
התורה, ואחת שלפני ההפטרה ... וד' לאחריה). ט"ז ס"ק א (ולכך יברך המפטיר
ז' ברכות, כנגד ז' שקראו בתורה)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
בדף זה
י במדינות אלו שנוהגין לומר אתה הוא עד שלא נברא העולם כו', אין לשנות הנוסחא ולומר אתה הוא עד שלא בראת.
142 ראבי"ה והטור מביאים זאת בשם הירושלמי, ובירושלמי דידן ליכא. והוא בילקוט שמעוני ואתחנן רמז תתלו (כיון שישראל נכנסים שחרית לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומיחדין שמו ואומרים שמע ישראל ה' וגו', מתקבצין כל מלאכי השרת אצל הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא העולם, אתה הוא בעולם הזה ואתה הוא לעולם הבא, קדש את שמך על מקדישי שמך). וכן הוא בנוסח התפלה שבסדר רב עמרם גאון. סדר התפלה להרמב"ם. תוס' ברכות מו, א ד"ה כל (גבי אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו'), ופסחים קד, ב ד"ה כל (אתה הוא עד שלא נברא העולם). וכן הוא בנוסח סדור שער השמים לה של"ה . ב"ח (אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו'. הכי איתא הנוסחא האמתית בירושלמי ובכל החבורים שהועתק לשון זה). ט"ז ס"ק ט (בנוסח של הטור, שאומרים אתה הוא עד שלא נברא העולם, כן הוא בתוס' פרק ערבי פסחים דף ק"ד, ובפרק ג' שאכלו, וברמב"ם, וכן בכל הסדורים ישנים, ובירושלמי, וכ"מ בילקוט פ' ואתחנן סי' תתל"ו בשם אליה ז"ל, שאומרים מלאכי השרת נוסח זו). מ"א ס"ק טז (יאמר אתה הוא עד שלא נברא העולם, ולא יאמר עד שלא בראת העולם (של"ה ב"ח)). ונתבאר הטעם בלקו"ת שה"ש יד, ג.
וכן הוא הנוסח בסידור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות ברכות השחר וקריאת שמע הלכות ברכות השחר מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות
מקור מפורש
בדף זה
י במדינות אלו שנוהגין לומר אתה הוא עד שלא נברא העולם כו', אין לשנות הנוסחא ולומר אתה הוא עד שלא בראת.
142 ראבי"ה והטור מביאים זאת בשם הירושלמי, ובירושלמי דידן ליכא. והוא בילקוט שמעוני ואתחנן רמז תתלו (כיון שישראל נכנסים שחרית לבתי כנסיות ולבתי מדרשות ומיחדין שמו ואומרים שמע ישראל ה' וגו', מתקבצין כל מלאכי השרת אצל הקדוש ברוך הוא ואומרים לפניו אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא העולם, אתה הוא בעולם הזה ואתה הוא לעולם הבא, קדש את שמך על מקדישי שמך). וכן הוא בנוסח התפלה שבסדר רב עמרם גאון. סדר התפלה להרמב"ם. תוס' ברכות מו, א ד"ה כל (גבי אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו'), ופסחים קד, ב ד"ה כל (אתה הוא עד שלא נברא העולם). וכן הוא בנוסח סדור שער השמים לה של"ה . ב"ח (אתה הוא עד שלא נברא העולם וכו'. הכי איתא הנוסחא האמתית בירושלמי ובכל החבורים שהועתק לשון זה). ט"ז ס"ק ט (בנוסח של הטור, שאומרים אתה הוא עד שלא נברא העולם, כן הוא בתוס' פרק ערבי פסחים דף ק"ד, ובפרק ג' שאכלו, וברמב"ם, וכן בכל הסדורים ישנים, ובירושלמי, וכ"מ בילקוט פ' ואתחנן סי' תתל"ו בשם אליה ז"ל, שאומרים מלאכי השרת נוסח זו). מ"א ס"ק טז (יאמר אתה הוא עד שלא נברא העולם, ולא יאמר עד שלא בראת העולם (של"ה ב"ח)). ונתבאר הטעם בלקו"ת שה"ש יד, ג.
וכן הוא הנוסח בסידור.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר