שיוך משוער לקטע
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רמו דיני השאלה והשכרה לנכרי בשבת ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואע"פ שמדברי סופרים כל הפקר שאינו בפני שלשה אינו הפקר כלל שכשיש שלשה בודאי הוא מפקיר בלב שלם ואין כאן חשש הערמה שהרי אחד מהשלשה יכול לזכות מיד בהפקר הזה והשנים הנשארים יכולים להעיד לו שזכה מההפקר ולא יוכל המפקיר לחזור בו ולהוציאו ממנו מכל מקום אע"פ שמפקיר בינו לבין עצמו בודאי מפקיר בלב שלם כדי שינצל מאיסור של תורה.
נה רבי יהושע בן לוי נדרים מה, א. טור ושו”ע חו"מ סי' רעג ס"ז.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א אורח חיים חלק ג סימן תמה (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הא' אם מפקיר שלא בפני ג', דכיון שאין אחד זוכה ושנים מעידים אף אם מפקירה לחלוטין יש כאן חשש הערמה, ואפי' אם ברי לו שמפקירה בלב שלם, וגם אין שם חשש מראית עין, כגון שהוא דר מחוץ לתחום ואין שום אדם יודע שמשכיר בהמתו לנכרי, אף על פי כן אסור לכתחלה, כמשמעות דיחויא קמא דתוס' ורא"ש דשבת, וכן משמע באחרונים (דלא כמשמע לכאורה מלשון הטור) דלא פלוג רבנן.
לג כרבי יהושע בן לוי נדרים מה, א. דהכי קיי"ל בטור ושו"ע חו"מ סי' רעג ס"ז.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמה דין ביעור חמץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
דמהאי טעמא מועיל הפקר שלא בפני ג' .
1181 כדאמרינן בנדרים מה, א (דאמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק כל המפקיר בפני שלשה הוי הפקר בפני שנים לא הוי הפקר, ור' יהושע בן לוי אמר דבר תורה אפילו באחד הוי הפקר, ומה טעם אמרו בשלשה כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידין). ויתבאר לקמן ד"ה הא'.
וקשה לפי זה הא דאמרינן בשבת יח, ב (דמפקר להו אפקורי). ומיירי שמפקיר בינו לבין עצמו.
ויתבאר לפנינו שיש שתי דעות בפוסקים, מדוע מועיל הפקר זה:
א) הריב"ש וסייעתו סוברים שהתירו מטעם דאי אפשר בענין אחר ואוקמוה אדאורייתא.
ב) הסמ"ק וסייעתו סוברים שהתירו מטעם דמסתמא מפקירה בלי ערמה כדי להפקיע מעליו איסור שבת.
כאן מבאר דקיי"ל כדעה הראשונה הנ"ל, ולכן כותב "דלא כסמ"ק".
ואילו לעיל סי' רמו ס"ט-יא מבאר דקיי"ל כדעה השנית הנ"ל, ולכן מציין רבינו בשוה"ג שם "דלא כריב"ש".
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ב (סי' תמב-תמז) תמה דין ביעור חמץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הא' אם מפקיר שלא בפני ג', דכיון שאין אחד זוכה ושנים מעידים אף אם מפקירה לחלוטין יש כאן חשש הערמה .
1208 כדאמרינן בנדרים מה, א (ר' יהושע בן לוי אמר דבר תורה אפילו באחד הוי הפקר ומה טעם אמרו בשלשה כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידין). טור ושו"ע חו"מ סי' רעג ס"ז (דין תורה, אפילו הפקיר בפני אחד הרי זה הפקר ונפטר מהמעשרות, אבל בדברי סופרים אינו הפקר עד שיפקיר בפני ג', כדי שיהיה אחד זוכה, אם רצה, והשנים מעידים).
וכבר נתבאר לעיל (ד"ה דמהאי טעמא), שבמקום דאי אפשר בענין אחר, אוקמוה חכמים אדאורייתא. וכאן בא להוכיח, שבמקום שאינו מוכרח, קיי"ל לחוש להערמה, אפילו בשבת וחמץ בפסח.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רמו דיני השאלה והשכרה לנכרי בשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ואע " פ שמדברי סופרים כל הפקר שאינו בפני שלשה אינו הפקר כלל , שכשיש שלשה בודאי הוא מפקיר בלב שלם ואין כאן חשש הערמה , שהרי אחד מהשלשה יכול לזכות מיד בהפקר הזה והשנים הנשארים יכולים להעיד לו שזכה מההפקר , ולא יוכל המפקיר לחזור בו ולהוציאו ממנו .
952 רבי יהושע בן לוי , נדרים מה , א ( ר ' יהושע בן לוי אמר , דבר תורה , אפילו באחד הוי הפקר , ומה טעם אמרו בשלשה , כדי שיהא אחד זוכה ושנים מעידין ). לפי פירוש הרא " ש שם ד " ה ומה טעם ( וקיי " ל בכל מקום הילכתא כר ' יהושע בן לוי לגביה דרבי יוחנן , הלכך הוי הפקר מן התורה אפילו באחד , והוא הדין נמי אפילו בינו לבין עצמו ). טור ושו " ע חו " מ סי ' רעג ס " ז ( דין תורה אפילו הפקיר בפני אחד הרי זה הפקר ונפטר מהמעשרות , אבל מדברי סופרים אינו הפקר עד שיפקיר בפני ג ', כדי שיהיה אחד זוכה , אם רצה , והשנים מעידים ). רמ " א שם ( ויש אומרים דאפילו בינו ולבין עצמו הוי הפקר ). סמ " ע שם ס " ק יא ( גם הני יש אומרים סבירא להו דמדרבנן בעי ג ').
פתיחה בהקשר
שארית יהודה שו"ת אורח חיים סימן יד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה האחרונים יש מהן שמקילין בהפקיר בפני עדים (ואין לומר דמסתמא בהפקיר לפני ג' מיירי, דאם לא כן אינו הפקר כלל לר' יוחנן דסבירא ליה הפקר בפני ג' בעינן .
388 נדרים מה, א: דאמר ר' יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק כל המפקיר בפני שלשה הוי הפקר בפני שנים לא הוי הפקר.
פתיחה בהקשר