נדרים מה, א

נדרים מה, א

1. א 1
   אִיבָּעֵית אֵימָא: הָא דְּאַפְקְרֵיהּ בְּאַנְפֵּי תְרֵין, וְהָא דְּאַפְקְרֵיהּ בְּאַפֵּי תְלָתָא. דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוֹצָדָק: כׇּל הַמַּפְקִיר בִּפְנֵי שְׁלֹשָׁה — הָוֵי הֶפְקֵר, בִּפְנֵי שְׁנַיִם — לָא הָוֵי הֶפְקֵר.
2. ב 5
   וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר: דְּבַר תּוֹרָה אֲפִילּוּ בְּאֶחָד — הָוֵי הֶפְקֵר, וּמַה טַּעַם אָמְרוּ בִּשְׁלֹשָׁה, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא אֶחָד זוֹכֶה וּשְׁנַיִם מְעִידִין.
3. ג
   
   
   הַדְרָן עֲלָךְ אֵין בֵּין הַמּוּדָּר