יבמות כו, א - מקור אחד בחסידות

א

בִּרְנָנָה — לָא מַפְּקִינַן, הָכָא נָמֵי — בִּרְנָנָה לָא מַפְּקִינַן.

ב

מַתְנִי׳ וְכוּלָּם שֶׁהָיוּ לָהֶם נָשִׁים וּמֵתוּ — מוּתָּרוֹת לִינָּשֵׂא לָהֶם.

ג

וְכוּלָּן שֶׁנִּישְּׂאוּ לַאֲחֵרִים, וְנִתְגָּרְשׁוּ אוֹ שֶׁנִּתְאַלְמְנוּ — מוּתָּרוֹת לִינָּשֵׂא לָהֶם. וְכוּלָּן מוּתָּרוֹת לִבְנֵיהֶם אוֹ לַאֲחֵיהֶם.

ד

גְּמָ׳ מֵתוּ — אִין, נִתְגָּרְשׁוּ — לָא.

ה

אֲמַר לֵיהּ רַב הִלֵּל לְרַב אָשֵׁי, וְהָתַנְיָא: אֲפִילּוּ נִתְגָּרְשׁוּ! לָא קַשְׁיָא: הָא דַּהֲוַאי קְטָטָה, הָא דְּלָא הֲוַאי קְטָטָה.

ו

וְאִיבָּעֵית אֵימָא: הָא וְהָא דְּלָא הֲוַאי קְטָטָה, וְלָא קַשְׁיָא: הָא דְּאַרְגֵּיל הוּא, הָא דְּאַרְגִּילָה הִיא.

ז

וְכוּלָּן שֶׁנִּישְּׂאוּ וְכוּ׳. קָא סָלְקָא דַּעְתִּין מִיתָה אַמִּיתָה, וְגֵירוּשִׁין אַגֵּירוּשִׁין.

ח

נֵימָא מַתְנִיתִין דְּלָא כְּרַבִּי, דְּאִי כְּרַבִּי, הָאָמַר: בִּתְרֵי זִימְנֵי הָוְיָא חֲזָקָה!

ט

לָא: מִיתָה אַגֵּירוּשִׁין, וְגֵירוּשִׁין אַמִּיתָה.

י

וְכוּלָּן מוּתָּרוֹת לִבְנֵיהֶם אוֹ לַאֲחֵיהֶם. מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן: הַנִּטְעָן מִן הָאִשָּׁה, אָסוּר בְּאִמָּהּ וּבְבִתָּהּ וּבַאֲחוֹתָהּ.

יא

נְשֵׁי לְגַבֵּי נְשֵׁי שְׁכִיחָן דְּאָזְלָן. גַּבְרֵי לְגַבֵּי גַבְרֵי לָא שְׁכִיחָן.

יב

אִי נָמֵי: נְשֵׁי דְּלָא אָסְרָן שְׁכִיבָתָן אַהֲדָדֵי, לָא קָפְדִי אַהֲדָדֵי. גַּבְרֵי דְּאָסְרָן שְׁכִיבָתָן אַהֲדָדֵי, קָפְדִי אַהֲדָדֵי.

יג

אִי הָכִי, אָבִיו נָמֵי? לָא מִיבַּעְיָא קָאָמַר: לָא מִיבַּעְיָא אָבִיו, דִּבְזִיז בְּנֵיהּ מִינֵּיהּ, אֲבָל בְּנוֹ, דְּלָא בְּזִיז אָבִיו מִינֵּיהּ — אֵימָא לָא, קָא מַשְׁמַע לַן.

יד

הֲדַרַן עֲלָךְ כֵּיצַד אֵשֶׁת אָחִיו

טו

אַרְבָּעָה אַחִין, שְׁנַיִם מֵהֶם נְשׂוּאִים שְׁתֵּי אֲחָיוֹת, וּמֵתוּ הַנְּשׂוּאִים אֶת הָאֲחָיוֹת — הֲרֵי אֵלּוּ חוֹלְצוֹת וְלֹא מִתְיַיבְּמוֹת. וְאִם קָדְמוּ וְכָנְסוּ — יוֹצִיאוּ. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יְקַיֵּים, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: יוֹצִיאוּ.

טז

הָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל הָאֶחָד אִיסּוּר עֶרְוָה — אָסוּר בָּהּ, וּמוּתָּר בַּאֲחוֹתָהּ. וְהַשֵּׁנִי — אָסוּר בִּשְׁתֵּיהֶן.

יז

אִיסּוּר מִצְוָה וְאִיסּוּר קְדוּשָּׁה — חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַיבֶּמֶת.

יח

הָיְתָה אַחַת מֵהֶן אֲסוּרָה עַל זֶה אִיסּוּר עֶרְוָה, וְהַשְּׁנִיָּה אֲסוּרָה עַל זֶה אִיסּוּר עֶרְוָה — הָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה, וְהָאֲסוּרָה לָזֶה מוּתֶּרֶת לָזֶה.

יט

וְזוֹ הִיא שֶׁאָמְרוּ: אֲחוֹתָהּ כְּשֶׁהִיא יְבִמְתָּהּ — אוֹ חוֹלֶצֶת אוֹ מִתְיַיבֶּמֶת.

כ

גְּמָ׳ שְׁמַע מִינַּהּ: יֵשׁ זִיקָה. דְּאִי אֵין זִיקָה, מִכְּדִי הָנֵי מִתְּרֵי בָתֵּי קָאָתְיָין — הַאי לְיַיבֵּם חֲדָא וְהַאי לְיַיבֵּם חֲדָא?

כא

לְעוֹלָם אֵימָא לָךְ אֵין זִיקָה, וּמִשּׁוּם דְּקָסָבַר אָסוּר לְבַטֵּל מִצְוַת יְבָמִין. דִּלְמָא אַדִּמְיַיבֵּם חַד — מָיֵית אִידַּךְ, וְקָמְבַטֵּל מִצְוַת יְבָמִין.

כב

אִי הָכִי, תְּלָתָא נָמֵי?

כג

לָא מִיבַּעְיָא קָאָמְרִינַן: לָא מִיבַּעְיָא תְּלָתָא, דְּוַדַּאי בָּטְלָה מִצְוַת יְבָמִין. אֲבָל אַרְבְּעָה, לְמִיתָה לָא חָיְישִׁינַן — קָא מַשְׁמַע לַן.

כד

אִי הָכִי —