על העמוד
לקוטי שיחות כרך יז אחרי שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
49 וי"ל שנפק"מ גם בפועל. כי לפי ראב"ע [שהכפרה שהיא תכלית התשובה היא מחיים דוקא], וע"פ הכלל דאין לך דבר שעומד בפני התשובה [שהכוונה בזה לא רק שנעשה צדיק, כ"א שיכול לתקן החטא, כפרה, כדמוכח באגה"ת רפ"ד וספ"ט] – צריך לומר, שגם בחילול השם אפ"ל כפרה מחיים (ע"י אופנים שונים – כמבואר בשע"ת לר"י שער א' עיקר הי"ז (סמ"ז). שער ד' ס"ה. שם סט"ז. וראה זח"ג קכ, סע"ב ואילך. ועוד]. ואולי י"ל דזה שחילול השם – שפירושו "מחטיא אחרים" (רש"י ד"ה חה"ש יומא שם) – אין לו כפרה מחיים הוא ע"ד מ"ש רש"י (ד"ה השתא יבמות כב, ב – לענין העון דהוליד ממזר שאינו יכול לתקון) ד"עונו גלוי ונזכר (כל זמן שממזר קיים)": וא"כ י"ל, שעי"ז שמחזיר בתשובה אותם שהחטיא ומקדש ש"ש בהם, שעי"ז שוב אין "עונו גלוי ונזכר", יש לו כפרה*. ועדמ"ש בשע"ת לאדהאמ"צ (ח"ב מב, סע"ד. וראה גם ח"א נד, סע"ד) ה"מעשה שהי' בבע"ת א' .. ומתו פתאום .. כל ממזרים הנולדים מעונו כו'". *) ומה שמיתה ממרקת – אף שהעון עדיין "גלוי ונזכר" – כי ע"י מיתה בטלה (וראה עקידה – הובא בהערה 26) מציאות החוטא, במכש"כ מהנ"ל בהערה 39. ולהעיר שבכלל אין להעניש הנשמה (או הגוף) בפ"ע, כמשל ה"חיגר" ו"סומא" כו' (סנהדרין צא, סע"א ואילך). [ולהעיר מההסברה בזה דהאשה קונה א"ע במיתת הבעל (משנה ריש קידושין) – שהוא (מפני דין – שהמיתה מתירה, או) מפני מציאות טבעי – שבטלה מציאות הבעל – צפע"נ מהד"ת סא, א־ב]. [ולכאורה צ"ע: עפ"ז גם בבא על הערוה והוליד ממזר (או קודם השבת הגזילה – אף שיצאה מרשותו) צ"ל מיתה ממרקת (שהרי בטלה מציאות החוטא), ומרש"י וכו' משמע שאא"פ לו להתכפר "כל זמן שממזר קיים"? ואולי י"ל שקיים חלק השותפות שלו בהולד שהוליד (וכח העשי' שלו בהגזילה). – ולהעיר מזח"ג מד, ב שלכאורה משמע שהפסוק "יכופר העון הזה לכם עד תמותון" קאי גם על הוליד ממזר (אלא שמוסיף שם שצריך גם גיהנם)].
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
859 ראה ויק"ר פכ"ז, יו"ד. זח"ג מד, סע"א (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת ברית-מילה*, כ"ד אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בעמוד זה
563 ראה ויק"ר פכ"ז, יו"ד. זח"ג מד, א (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בעמוד זה
46 ראה זח"ג מד, א (ברע"מ). ויק"ר פכ"ז, י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
52 ראה זח"ג מד, א (ברע"מ). ויק"ר פכ"ז, י. וראה לקו"ת תזריע שם כא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם משיחות ש"פ תשא, ט"ז אדר ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
15 ראה ויק"ר פכ"ז, יו"ד. זח"ג מד, א (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' ט"ו תמוז, במחנה-קיץ "גן ישראל", ה'תש"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
37 ראה זהר ח"ג מד, א (ברע"מ). וראה גם ויק"ר פכ"ז, י.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד בעת ברית-מילה, א' דר"ח כסלו ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
12 ראה ויק"ר פכ"ז, יו"ד. זח"ג מד, א (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
578 ראה ויק"ר פכ"ז, יו"ד. זח"ג מד, א (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1296 ראה ויק"ר פכ"ז, י. זח"ג מד, סע"א (ברע"מ). וראה לקו"ת תזריע כא, א. שה"ש כד, ב. סה"מ תר"ם ח"א ע' רמו.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ג*
מקור מפורש
בעמוד זה
46 ראה זח"ג מד, א (ברע"מ). ויק"ר פכ"ז, י.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
52 ראה זח"ג מד, א (ברע"מ). ויק"ר פכ"ז, י. וראה לקו"ת תזריע שם כא, א.
פתיחה בהקשר
אור תורה תהלים רנה
מקור מפורש
בעמוד זה
כד צ"ל להוריד.
----- הערות וציונים -----
אברהם כו' והנה יצחק כו' והנה יעקב כו' – עיין כש"ט סי' רו-ב ובהערות שם.
והנה יעקב כו' לכן התדבק כו' – ראה סי' ב ד"ה והנה בבוא. סי' צה ד"ה ולבאר. סי' קיח ד"ה והנה מקובל. סי' רמד ד"ה והנה.
בעין השכל – לביטוי זה ראה זח"ב קטז סע"ב וזח"ג רל סע"ב. וראה כש"ט סי' רלב. וראה ענין עין יעקב בריש סי' נא. סי' ס סד"ה ונקדים. סי' ר סד"ה ונחזור. סי' רמד ד"ה והנה.
כי בזה העולם מתנהג בתמידות כו' – ראה סי' ב.
וידוע שיש באדם כו' – ראה סי' רס.
רק שיש אהבה קדושה ואהבה זרה ח"ו כו' – עיי"ש בסי' רס, וסוף סי' תנא. צוה"ר סי' פז.
אם באה לאדם . . זרה והוא כו' – ראה צוה"ר סי' פז. ועיין היטב בהערות לסי' קכג ד"ה ולא כמו.
תפילו"ת הוא לשון התחברות כו' – ראה סי' רעז-א ד"ה הכלל. וסי' שצח. רג"כ סי' קז ד"ה או ידע; סי' שיד ד"ה וזהו נפש. סי' תעט. (וכן בענין תפילין – סי' תז וסי' תעט). ועיין ת"א ופרש"י ויצא ל, ח וחקת יט, טו.
ע"י החסד שהאדם עושה כו' – ראה סי' קסז ד"ה מה. ולהעיר מזח"א רמד, א. זח"ב קפד, ב. זח"ג מד, א. ועוד עד"ז.
וסוף הפסוק ואמונתך בלילות כו' – עיין סי' רעט.
שכל הנאצלים והנבראים כו' במדת מטי ולא מטי כו' – ראה סי' רל ובהערות שם.
כי העשיר צריך להשפיל ולהקטין א"ע כו' – להעיר מסי' נה ובהערות שם.
בכל מקום שהאדם מחשב כו' – ראה ריש סי' סט ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי
מקור מפורש
בעמוד זה
55 אין צור כאלקינו ואמר בזוהר אית צור ואית צור : שמואל א ב, ב. זח"ג מד, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב שמח תשמח כו' שהקב"ה נק' חתן
מקור מפורש
בעמוד זה
145 אוריי' קדישא. . אין קדוש : ע"פ זח"ג מד, א. שמו"א ב, ב. וכן מובא בכ"מ — ראה ס' מאמרי אדהאמ"צ שמות ע' תקטז. ויקרא ח"א ע' שסד. ח"ב ע' תקלג. במדבר ח"א ע' פז. ח"ב ע' תרפד. דברים ח"ג ע' תתקג. לעיל ח"א ע' מה. וראה עוד בהמ"מ בספרים אלו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
285 אורייתא קדישא וישראל קדישין : ראה זח"ג מד, א. וראה גם ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' שסד. ח"ב ע' תקלג [ובהמ"מ שם נסמן לעוד מקומות].
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
בעמוד זה
298 קדושים תהיו. . יכול כמוני. . אין קדוש כה'. . דאורייתא קדישא : קדושים יט, ב. ויק"ר פכ"ד, ט. שמואל-א ב, ב. זח"ג מד, א — נסמן לעיל ריש אות ל"ד.
פתיחה בהקשר