קרח פרק יד

(במדבר ט׳:כ״ג) עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְעַל פִּי יְיָ יִסָּעוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת יְיָ שָׁמָרוּ. דְּכָל י' אִית לָהּ ד' אַנְפִּין, ג' חִיוָון אִינּוּן, לָקֳבֵל תְּלַת יוֹדִין, וְד' אַנְפִּין לְכָל חַיָּה, לָקֳבֵל ד' אַנְפִּין (ס"א אתוון) דִּיְהוָֹ"ה, עַל פִּי יְיָ יַחֲנוּ וְיִּסָּעוּ.

שָׁמָרוּ, דָּא שְׁכִינְתָּא, דְּנַטְרָא לְאִינּוּן דְּשֹׁמְרֵי שַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים, דְבְּגִין כָּךְ לָא זָזָה שְׁכִינָה מִיִשְׂרָאֵל בְּכָל שַׁבָּתוֹת ויוֹם טוֹב, וַאֲפִילּוּ בְּשַׁבָּתוֹת (ס"א ביומוי) דְּחוֹל, אֶלָּא דְּאִיהוּ סוֹגֶרֶת וּמְסוּגֶּרֶת בְּהוֹן.

וּבְכָל צְלוֹתָא, אִיהוּ עוֹלָה לַיְדוָֹ"ד, עַד דְּמָטָאת לְמֶרְכַּבְתָּא דַּאֲבָהָן עִלָּאִין, דְּאִינּוּן: גְּדוּלָ"ה, גְּבוּרָ"ה, תִּפְאֶרֶ"ת, דְּאִית לְהוֹן תְּרֵיסָר אַנְפִּין, לָקֳבֵל תְּרֵיסָר שְׁבָטִין. וּכְפוּם דְּאִיהִי אוֹלִיפַת זְכוּת, עַל אִלֵּין מָארֵי צְלוֹתִין, וּמָארֵי זַכְוָון, בְּכָל פִּקּוּדָא וּפִקּוּדָא דְּאוֹרַיְיתָא, הָכִי יַחֲנוּ עַל זַכְוָון דִּלְהוֹן וְכֵן יִסָּעוּ לְגַבַּיְיהוּ. וְהָכִי נַחְתָּא שְׁמִירָה לְגַבַּיְיהוּ.

אִינּוּן דְּעַבְדִין זַכְוָון עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, נָחִית קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּמֶרְכַּבְתֵּיה דְּעֲבַד, וּבְד' שׁוֹמְרִין דִּילֵיהּ, וּמַאן דְּעָבִיד זַכְוָון שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, נָחִית עָלַיְיהוּ בְּמֶרְכַּבְתָּא דִּילֵיהּ. וּלְרַשִׁיעַיָּא נָחִית עָלַיְיהוּ בְּעוֹבָדַיְיהוּ, בְּאִינּוּן שֵׁדִּין וּמַזִּיקִין וּמַלְאֲכֵי חַבָּלָה בְּמֶרְכַּבְתָּא דִּלְהוֹן, לְאִתְפָּרְעָא מִנְּהוֹן. (ס"א זכוון שלא על מנת לקבל פרס קודשא בריך הוא נחית עלייהו במרכבתא דיליה ובד' חיוון דיליה. ומאן דעביד זכוון על מנת לקבל פרס נחית עלייהו במרכבתא דעבד מטטרו"ן ובד' שומרין דיליה. ולרשיעיא נחית עלייהו בעובדייהו, באינון שדין ומזיקין ומלאכי חבלה עון ומשחית אף וחימה במרכבתא דלהון, לאתפרעא מנהון) פָּתְחוּ מָארֵי מַתְנִיתִין וְאָמְרוּ. וַדַּאי הָכִי הוּא, זַכָּאָה חוּלָקָךְ רַעְיָא מְהֵימָנָא. (ע"כ רעיא מהימנא) בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן יִמְלוֹךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן (תצא ער"ה ע"ב וענשו אותו וכו')