על העמוד
אגרות קודש כרך כא ז'תתסד
מקור מפורש
בעמוד זה
ומש"כ במכתבו בענין בכורים - יעויין בזה זח"ג רנג, א ובמק"מ שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בעמוד זה
366 ווי באַוואוסט, ווערן אידן אָנגערופן "ביכורים" : זהר ח"ג רנג, א (ברע"מ). וראה זח"ב קכא, רע"א (ברע"מ). — הובאו ונתבארו באוה"ת פ' תבוא (ע' תתרלג ואילך. שם ע' תתרלט ואילך). סה"מ תרנ"ד ע' רפד ואילך. וראה אסת"ר פ"ט, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט תבא שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
40 זח"ג רנג, א. וראה ב"ר רמ"ו. זח"ב קכא, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
59 תניא פ"ח (יג, רע"א). מזח"ג רנג, א. רעז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
663 תניא פ"ח (יג, א). מזח"ג רנג, א. רעז, א.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון קפ
מקור מפורש
בעמוד זה
כד מה ששמתי בחצ"ע הוא קטע (בשנויים קלים) ממש"כ שם בצ"פ דף נ סע"ג , וזה לשונו שם :
ובזה תבין טעם הנ"ל למה בהכנס אל יראה פנימיות נפטר מיראה חיצונית, כי יראה היא במלכות אשר רגליה ירדות מות, וכאשר נכנס אל יראה פנימיות סוד הבינה א' אלף בינה, אז נעשה מן מו"ת ואמ"ת שהיא חיים, ונפטר מן מות יראה חיצונית, כי מקשר מלכות ה' תתאה אל ה' עילאה, ונעשה מן אנ"י אי"ן ומבטל כל גזירות, כמו ששמעתי ממורי זלה"ה והבן, והש"י יכפר.
----- הערות וציונים -----
ראה לקמן סי' תיג ובהערות שם. ורג"כ סי' תיב.
יראה חיצונית הבאה אל האדם כו' – ראה לעיל סי' קעז וש"נ.
במלכות אשר רגליה כו' – ראה לעיל סי' מב ופח.
נעשה מן מו"ת ואמ"ת – ראה שער היחודים (ענף ד' מס' פע"ח) פי"ג יח, סע"א: במילת משה תכוין בשם הקדוש מה"ש (הוא שם הה' דשם ע"ב, ראה זח"ב ער, א) במילואו מ"ם ה"א שי"ן כו' גי' מו"ת למתק המות כו' ותכוין להמשיך א' מתיקון באמת שבפני דא"א להופכו ממות לאמת כו'. והובא בדמ"א פ' תשא (הנסמן לעיל בהערות לסי' ע) ושם: כי ידוע בכוונת הקטורת כי מה"ש במילואו הוא מספר מות ונמתק ונעשה האמת ע"ש.
מלכות ה' תתאה אל ה' עלאה – ראה זח"ג רנג, א.
ונעשה מן אנ"י אי"ן ומבטל כו' – ראה לקמן סי' קפט-א וקפט-ב. להעיר מפרדס רמונים שכ"ט פ"א. ע"ח שמ"ב ספ"א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
32 אימא תתאה ומטרוניתא כידוע בזהר : ראה זח"א נ, א. רמז, ב. זח"ב פד, א. זח"ג רנג, א. וראה תניא רפנ"ב. אגה"ק סכ"ה (קלט, א), הנסמן במ"מ ללקו"ת שה"ש יח, ב.
[edn_32_*] כמבואר למעלה וד"ל : הגהות כ"ק אדמו"ר הצ"צ על סעיף ב': ב. וישראל עלה במחשבה הנ"ל כי תכלי' הבריאה שיהי' דירה בתחתונים דבאצי' בלא"ה איהו וגרמוהי חד, ודירה זו ע"י המצות רמ"ח איברים ט"ס טפ"ט כו' וע"י קיום מצוה בעוה"ז נמשך א"ס שבאבר דז"א דאצי' בבי"ע, וחיבור זה ע"י נש"י שעלו במח' (ע' קי"ס חיבור אצי' ובי"ע ב' הפכי' ע"י רוח קדים) [סה"מ תק"ע ע' עו ואילך. אוה"ת בשלח ע' תקסח ואילך] בנפש ב' בחי' א' ראי' שמיעה כו' ב' מחשבה כוללת כולם לכן מרגיש במח' כאב צפורן הרגל כי במח' מלובש רצון כתר כותרת, וכן למעלה יש אצי' ובריאה ופרסא ביניהם אבל מח' הקדומה כוללת כולם יחד צופה ומביט בסקירא א' לכן דוקא ע"י שישראל שעלה במח' מקיים המצוה הוא ממשיך אצי' בעשי' ולכן נק' מזל השפלה צמצומים כו'.
פתיחה בהקשר