על העמוד
אגרות קודש כרך כז י'כ
מקור מפורש
בעמוד זה
21 אבטוביבליאוגראפי' ירושלים, תש"ל. ובה רשימת כל פרסומיו בדפוס תר"צ-תש"ל.
גאולת אדמו"ר האמצעי א' וישלח בשנת תקפ"ז. בארוכה ראה קונטרס בד קודש.
שמיום זכאי בפרש"י ד"ה זכות (ערכין יא, ב) משמע דגם בנוגע לחודש כן הוא.
יום בשורה ראה שו"ת מן השמים ס"ה.
אז הותחל תורת שלום ע' 112 בסופו.
למיסמך גאולה לגאולה ע"ד פרש"י במגלה (ו, סע"ב) גאולת "פורים (דאכתי עבדי אחשורש אנן) לפסח" (דכימי צאתך מאמ"צ אראנו נפלאות).
לקיום היעוד באגרת הבעש"ט הידועה (נדפסה בס' בן פורת יוסף. ובכ"מ).
ילחום . . ישראל ראה רמב"ם הל' מלכים ספי"א.
כל האומות שסביביו כן הוא בדפוסי הרמב"ם שלא שלטה בהם יד הגוים.
שבגלותא . . נגאלין זח"א קכ, ב. מגלה כט, א.
מושיעים (משיח) רמב"ם הל' מלכים פי"א סה"א. וראה ג"כ פרש"י וישלח לג, יד.
לשפוט גו' והייתה לה' המלוכה י"ל שזהו ב' התקופות דמשיח: נצחון האומות במלחמה (ואח"כ) אהפוך אל עמים גו' לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו גו' (רמב"ם הל' מלכים ספי"א. – בתנ"ך שלפנינו לעבדו . אבל ראה ב"ר ס"פ וישב. ועוד. ואכ"מ. וראה ג"כ רשימת הצ"צ עה"פ). וכביאור אדהאמ"צ דלעת"ל א"צ למלחמה ואדרבא אז כתיב אז אהפוך אל עמים כו' וע"ז אמר דוד פדה בשלום נפשי כו' (שערי תשובה ח"א ד"ה פדה בשלום. וראה ברכות ח, רע"א. הצ"צ לתהלים נה, יט. דרושי רבותינו נשיאנו ד"ה פדה בשלום). ולהעיר מאגרת אדה"ז הידועה ש"כשקריתי . . פדה בשלום נפשי יצאתי בשלום מה' שלום".
מילוי הלבנה כלשון שמ"ר פט"ו, כו.
בשלימותא זח"א (רכה, סע"ב). וי"ל דב"שלימותא" (שלימות) יש עוד פי' – יותר ממילוי (חסרון). וע"ד החילוק בין די מחסורו ולעשרו (כתובות סז, ב). ובדוגמת ב' הפי' בויבוא יעקב שלם – בשבת (לג, סע"ב) ובזח"א קעב, סע"ב. וי"א דמר אמר חדא כו' ולא פליגי.
דחודש תליתאי ראה שבת (פח, א ובר' נסים גאון שם).
דחדשי החורף שהם לעומת חדשי הקייץ (ל"ת להאריז"ל פ' ויצא. שם פ' בא בטעמי המצות).
ושלימות . . בעבודת . . בשכר . . דההבטחה להעיר מד"ה וכל בניך תרפ"ט פ"ב בפי' השולמית. וסד"ה כל הנהנה תרפ"ט (בס' הקונטרסים ח"א [יז, א. שם כח, ב (סה"מ תרפ"ט ע' 72. ע' 102)]).
דסור . . שלום ראה לקו"ת בלק ד"ה מה טובו [עג, א ואילך].
דסור . . המשולשת ראה זח"א דפרשתנו (קפט, א) עה"פ כי ה' אוהב משפט ולא יעזוב את חסידיו לעולם נשמרו. ובהערות אאמו"ר שם דמשפט כנגד מל"ת (דינים) וחסידיו – מ"ע, לעולם נשמרו – תורה דמגינא ומצלא לעולם (סוטה כא, א) ובא בהמשך למש"נ לפניו (תהלים לז, כז) סו"מ וע"ט ושכון לעולם (לקוטי לוי יצחק – זח"א [ע' קנז]).
כביאור חז"ל ברכות ח, רע"א. וראה פי' הרשב"א וחדא"ג שם – הובאו בצ"צ לתהלים הנ"ל. עיי"ש. ולהעיר מאור תורה להה"מ עה"פ ובגפן שלשה [אות נב (יח, ג-ד)].
אלקים . . בה תהלים מזמור סט בחותמו.
וירשוה . . עבדיו . . ואוהבי י"ל כנגד ישראלים לויים כהנים (עם תליתאי), תורה (מורשה) תפלה (עבודה) גמ"ח (דפנימיותם – אהבה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בעמוד זה
זח"א קכ, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה טו
מקור מפורש
בעמוד זה
2 ראה מגילה כט, א. זח"א קכ, ב. זה"ג ד, ב. סו, סע"א. עה, סע"א. צ, ב. קצז, ב. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים (מאמר א), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
46 ראה מגילה כט, א. זח"א קכ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
57 זח"א קכ, ב. וראה גם תענית שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
122 זהר ח"א קכ, ב. ח"ג קלח, א (באד"ר).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
45 זהר ח"א קכ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
139 והגע עצמך: המדובר הוא (לא אודות מעלה מסויימת אצל בנ"י, כשרונות טובים, מדות טובות, רחמנים ביישנים וגומלי חסדים (יבמות עט, א) – שהם ענינים פרטיים, אלא) אודות הנקודה הפנימית של בנ"י – עצם הנשמה, הקשורה עם העצם דאלקות, שלכן, "גם בשעת החטא היתה באמנה אתו ית'" (תניא ספכ"ד); אלא שהיצה"ר ונה"ב מנצלים זאת לענין הפכי, ובנוסח הידוע (בסדר נזיפה): "המים היוצאים מבית ה' הולכתים לבית כו' מקום הטינופת כו'", ועי"ז נעשה עצם הנשמה "אסור ברהטים" – כשם שהקב"ה הוא "מלך אסור ברהטים" (שה"ש ז, ו. וראה תניא אגה"ת פ"ז), ו"כמשל האוחז בראשו של מלך ומורידו למטה וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה" (תניא ספכ"ד).
וכל זה יכול לעשות רק איש ישראל – להיותו בן מלך שנמצא בהיכלו של המלך, שלכן יכול ליקח ראשו של מלך וכו'; ורק בגלל זה נוגע כ"כ ענין העבירה כו', וכמ"ש (עמוס ג, ב) "רק אתכם ידעתי גו' על כן אפקוד עליכם את כל עונותיכם", וכפי שמבאר הצ"צ ברשימות לאיכה (אוה"ת נ"ך ח"ב ע' א'סב), שענין העבירה – שמעביר הדרך כו', וכמ"ש (איכה א, יב) "לא אליכם כל עוברי דרך" – שייך רק בישראל, ולא אצל אוה"ע, שגם כאשר עוברים על ז' מצוות דידהו, אין זה בגדד העבירה דבנ"י שמגעת למעלה כו' – "להתם לעילא מטא עקתא דישראל" (זח"א קכ, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
142 ראה זח"א קכ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בעמוד זה
494 ראה מגילה כט, א. זהר ח"א קכ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
721 ראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי. זח"א קכ, ב. וראה גם זח"ג צ, ב. קצז, ב. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
1658 ראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי. זח"א קכ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
1694 ראה זח"א קכ, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
2584 זח"א קכ, ב. וראה גם תו"א לך לך יא, ד. תו"ח שם פח, ג ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
24 ראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי. זח"א קכ, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ מקץ, שבת חנוכה ה'תשמ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
49 חדא"ג מהרש"א לתענית שם (מסוטה לא, רע"א). זח"א קכ, ב.
*) ועפ"ז מתורץ מה שהקשו על הב"י (דלעיל הע' 14 בתירוץ הא') שחילקו את השמן שבפך לח' חלקים .
**) ולהעיר מהמבואר לעיל סעיף ה-ו , שגם הנס דמציאת שמן טהור שרשו הוא בעצמות אוא"ס שלמעלה מהשתלשלות (ענין שמונה) , אלא שבא בלבוש .
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
86 ראה מגילה כט, א. ספרי ס"פ מסעי. זח"א קכ, ב.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק ראשון ע
מקור מפורש
בעמוד זה
ח צ"ע , ונראה דצ"ל : וכל הנבראים.
----- הערות וציונים -----
ראה לעיל סי' כו.
כי סר לראות – נראה שהביאור קאי בקשר לפסוק לפני זה, וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל, דהסנה מדריגה התחתונה כו' כדבעי למימר לקמן.
אות מ' מן משה הרומז למלכות – להעיר דהרח"ו (בהגהות לזוהר כאן, ובפי' באוה"ח בעמוד לפני זה) מפרש בסדר הפוך: מ' אימא (בינה, רמז לנשמות) ש' זעיר (רמז לרוחות) ה' נוקבא (מלכות, רמז לנפשות). ברם בזח"ג רלו, ב (וכן תקוזו"ח קכ, ב) מפורש דמ"ם פתוחה מלכות.
משה רבכם קוביוסטוס – עיין דמ"א ס"פ כי תשא ד"ה וראו בני ישראל.
כי הרע הוא כסא לטוב כמו כו' – ראה לעיל סי' כו, ולקמן סי' קו וקפח ובהערות שם.
פעם א' לא אמר הנני כו' – להעיר שבספרא ר"פ ויקרא (פ"א אות יא) שעל כל קריאה הי' אומר הנני כו'. ולא קשה, דכתב שם (לפני זה (אות י)) שכל הקריאות היו משה משה.
שנעשה עי"ז יחוד כו' – להעיר מזח"ג קפז, ב. ורג"כ זח"א קכ, ב וזח"ג קלח, א.
פתיחה בהקשר