על העמוד
לקוטי שיחות כרך ז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בעמוד זה
7 כי מצד זה שהם כנגד ג' עולמות בי"ע (ובענין הספירות – בחי' נה"י (לקו"ת שם)) – אין טעם שיהיו אסורים. ועפ"ז מקשר בלקו"ת שם (כט, ג ואילך) מ"ש הרמ"ז (לזח"א צז, סע"ב) שבג' שנים הראשונות מקבלת המלכות מבחי' נה"י (ובענין העולמות ג' עולמות בי"ע) עם פירוש הפרדס דלעיל הערה 5.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
71 מהנ"ע בזח"א צח, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
18 ראה זח"א צח, ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
18 ראה מהנ"ע בזח"א צח, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
69 ראה מהנ"ע בזח"א צח, ב. ט"ז או"ח סרפ"ח סק"ב בשם ז"ח.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
17 זח"א צח, ב (במדרש הנעלם).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
14 ע"ד שמצינו (זח"א צח, ב (במהנ"ע)) אצל רבי עקיבא שזלגו עיניו דמעות מרוב התענוג בסודות התורה (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר א), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
481 כי מצד זה שהם כנגד ג' עולמות בי"ע (ובענין הספירות – בחי' נה"י (לקו"ת שם)) – אין טעם שיהיו אסורים.
ועפ"ז מקשר בלקו"ת שם (כט, ג ואילך) מ"ש הרמ"ז (לזח"א צז, סע"ב) שבג' שנים הראשונות מקבלת המלכות מבחי' נה"י (ובענין העולמות ג' עולמות בי"ע) עם פירוש הפרדס דלעיל הערה 8.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
877 ראה זח"א צח, ב (במהנ"ע). ט"ז לשו"ע או"ח סרפ"ח סק"ב (בשם זהר חדש). וראה גם זהר חדש בראשית ז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
860 ראה מהנ"ע בזח"א צח, ב. ט"ז או"ח סרפ"ח סק"ב בשם ז"ח. וראה לקו"ת תצא לז, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, ח' ניסן, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בעמוד זה
1140 ראה זח"א צח, ב (במדרש הנעלם). ט"ז לשו"ע או"ח סרפ"ח סק"ב (בשם זהר חדש). וראה גם זו"ח בראשית ז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
1053 ראה זח"א צח, ב (במהנ"ע). ט"ז לשו"ע או"ח סרפ"ח סק"ב (בשם זהר חדש). וראה גם זהר חדש בראשית ז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
784 זח"א צח, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חוקת, א' דר"ח תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
322 ראה מהנ"ע בזח"א צח, ב. ט"ז או"ח סרפ"ח סק"ב בשם ז"ח. לקו"ת תצא לו, ג. לז, ד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
520 ראה זח"א צח, ב (במהנ"ע). ט"ז לשו"ע או"ח סרפ"ח סק"ב (בשם זהר חדש). וראה גם זהר חדש בראשית ז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, תשעה באב (נדחה), ה'תשל"א
מקור מפורש
בעמוד זה
533 ראה זח"א צח, ב (במהנ"ע). ט"ז לשו"ע או"ח סרפ"ח סק"ב (בשם זהר חדש). וראה גם זהר חדש בראשית ז, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
103 זח"א צח, ב (במדרש הנעלם). ט"ז או"ח סרפ"ח סק"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
854 ראה זח"א צח, ב (במהנ"ע). ט"ז לשו"ע או"ח סרפ"ח סק"ב (בשם זהר חדש). וראה גם זהר חדש בראשית ז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד יום ב' פ' עקב, חמשה עשר באב ה'תשמ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
50 ראה זח"א צח, ב (במהנ"ע). ט"ז לשו"ע או"ח סרפ"ח סק"ב (בשם זהר חדש). וראה גם זהר חדש בראשית ז, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
בעמוד זה
67 וכמ"ש בזוהר ע"פ והוא יושב פתח האהל : ראה זח"א צח, א ואילך. זח"ב לו, א. זח"ג עא, ב. וראה אוה"ת בא כרך ז' ע' ב'תרלח ואילך. אוה"ת שה"ש ע' רסו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ארדה נא ואראה
מקור מפורש
בעמוד זה
18 להמלאכים מיכאל וגבריאל כו' שהם ג"כ בחי' מרכבה : ראה זח"א צז, ב. זח"ב רט, ב. רי, א.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) הוספות
מקור מפורש
בעמוד זה
773 זח"א צז, ב (בכל ריש ירחא וירחא, וכד חמי נשמתא יקר אספקלריאה שכינתא דמאריה, מברכת וסגדת קמי קודשא בריך הוא הדא הוא דכתיב ברכי נפשי וגו'). המנהיג סי' עז (ראיתי מנהג טוב בטוליטולא ובסביבותיה לומר אחר התפילה מזמורים לפי עניין הימים ... ובראש חדש ברכי נפשי את ה' וגומר, דכתיב ביה עשה ירח למועדים). טור סי' קלג (ובכל זמן וזמן משנין המזמור לפי ענינו, כגון ברכי נפשי בראש חדש), וסי' תכג (ונוהגין בספרד לומר מזמור ברכי נפשי, לפי שיש בו עשה ירח למועדים). שו"ע שם ס"ג (ואחר שסיים חזרת התפלה אומר קדיש, ואומר מזמור ברכי נפשי את ה'). ובמ"א ס"ק ה (ובקצת מקומות אין נוהגין כן).
ומה שקבע רבינו לאמרו מיד אחר שיר של יום, נתבאר בשער הכולל פי"א סכ"ט (שהקדיש שצריך לומר אחר שיר של יום יאמרו לאחר ברכי נפשי או לדוד אורי ... כי בסדר התפלה אין לרבות בקדישים, רק מה שתקנו הקדמונים). ונתבאר בשוע"ר סי' תפט (הערה 292).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית הקדמות בני הגאון המחבר
מקור מפורש
בעמוד זה
103 ע"פ זח"א צט, א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת יב
מקור מפורש
בעמוד זה
1038 והוות נהירא שמעתתא מפומיה כיומא דאיתיהיבא: ע"פ זח"א צט, א.
פתיחה בהקשר