על העמוד
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות משיחות ש"פ בהר, ט"ו אייר ול"ג בעומר ה'תשמ"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
5 ידוע המנהג שתינוקות מורים בקשת בל"ג בעומר (ראה בני יששכר מאמר חודש אייר מ"ג פ"ד. ספרים שהובאו בספר "בין פסח לשבועות" (אה"ק, תשד"מ) פי"ח סל"ד). וראה בארוכה שיחת ל"ג בעומר תשי"א, ושם נתבאר השייכות לתינוקות דוקא, כי ביום זה תלמידי רבי עקיבא (שלא נהגו כבוד זל"ז — יבמות סב, ב) פסקו מלמות (טושו"ע או"ח סתצ"ג ס"ב. שו"ע אדה"ז שם ס"ה), ולכן הוא יום שמחה וזכרון לתלמידים (ותלמידות) במיוחד, ולימוד להם ונתינת כח — בהנהגת כבוד אחד לחבירו.
ועוד יש לומר: אצל תינוקות של בית רבן "תורתם אומנתם" (שהרי אין אצלם דאגות הפרנסה וכו') בדוגמת רשב"י כביכול (שבת יא, א)[ednref_38_*]. וכן יש לתינוקות (בפרט בדורנו זה, עקבתא דמשיחא) שייכות עם פנימיות התורה (ענינו דרשב"י) — כדברי הרשב"י "כד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא" (זח"א קיח, א. ועיי"ש קיז, א). וראה זח"א צב, סע"ב (וראה זח"ג קעא, א. אוה"ח לזח"א יא, א. ולזח"ב לח, א. קדושת לוי פ' חיי שרה ד"ה ובה אדע) שכן הי' בדורו של הרשב"י שינוקי גילו סתרי תורה (וראה גם (בכללות מעלת תינוקות שבדור רשב"י) — זח"ג קפז, א. רו, א).
ולהעיר גם מריש (הקדמה ל)ספר הזהר: "בראשית רבי שמעון פתח הנצנים נראו בארץ (שה"ש ב, יב) כו' מאן מקיים עלמא כו' קל ינוקי דלעאן באורייתא ובגין אינון רביין דעלמא עלמא אשתזיב". וראה גם מכות (יז, ב) דילידא אימי' כר' שמעון תיליד (כל שאמו יולדת תבקש רחמים יהי רצון שיהא כר' שמעון — רש"י).
ועוד יש לומר: ע"ד "בנינו עורבים אותנו" במתן תורה (כדלקמן בפנים) דנגלה דתורה (בחגה"ש), כן י"ל בנוגע לל"ג בעומר שהוא מתן תורה דפנימיות התורה (סד"ה וספרתם תרס"ו — המשך תרס"ו ע' ריט. סה"מ תש"ד ס"ע 211).
וראה גם "היום יום" דיום זה (ל"ג בעומר): "אצל אדמו"ר האמצעי הי' ל"ג בעומר מיו"ט המצויינים. מען פלעגט אַרויסגעהן אויפן פעלד (וראה שיחת ל"ג בעומר ה'שי"ת). . מען האָט דעמולט געזען אַ סך מופתים. דאָס רוב מופתים איז געווען בנוגע צו קינדער כו'" (ולהעיר משהש"ר פ"א, ד. זח"ב קסט, ב — שרשב"י פקד עקרות).
[edn_38_*] ויש לקשר זה עם פרשת השבוע (פ' בהר) — "כי תבואו אל הארץ גו' ושבתה הארץ שבת לה' שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך גו'": הסדר הוא שמיד כשיבוא אל הארץ — "ושבתה הארץ", ורק אח"כ "שש שנים תזרע גו'", כמבואר בדרושי חסידות (ד"ה ושבתה תקס"ד. תרס"ב. במאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"ב. ועוד), שמיד בתחלת העבודה נעוץ סוף וגמר הכוונה — "ושבתה הארץ". וכמו שהוא ב"עולם" ו"שנה" — כן הוא ב"נפש" בתינוקות של בית רבן, שסדר עבודתם הוא, שבתחלת חייהם עוסקים הם רק בתורה (בלי שום טרדות הפרנסה "שש שנים תזרע גו'"), שזהו דרגת שבת (ת"ח איקרי שבת — זח"ג כט, א. ועוד), בדוגמת דרגת רשב"י (תורתו אומנתו) דקארי לי' שבת (זח"ג קמד, ב), ואח"כ כשיגדלו הילדים — יורדים הם לדרגת העבודה בעולם, "שש שנים תזרע שדך גו'".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול ה'תשט"ו
מקור מפורש
בעמוד זה
52 לקו"ת פינחס פ, ב. וראה זח"א יא, א. רנז, ב.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב חלק שני שיט
מקור מפורש
בעמוד זה
עא כן הוא בכל דפוסי ס' כש"ט שראיתי , וצ"ע . ונראה לי שצ"ל "שפ' רמאז"ל" , כלומר שפירש ר"מ אלשיך ז"ל , שבספרו תורת משה דק ברוב הדיוקים הנזכרים כאן .
----- הערות וציונים -----
דפי' דשמרם בשביל רב השכר – ראה פרש"י עה"פ.
אלא לעסוק בתפלה ותורה – ראה ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. ילק"ש ומדה"ג ר"פ ויקהל. טושו"ע או"ח סי' רצ ובנו"כ שם. וראה זח"ג קעד, רע"א ובהג' החיד"א שם. וראה לקמן סי' תב, ובהוספות סי' רלז.
וכל רוגזין וכל דינין כו' – ראה זח"ב קלה, ריש ע"ב. וראה שם פח, סע"ב. זח"ג רמג, רע"א ושם רפח, ב. וראה מדרש תהלים צב, ה.
כמ"ש בסידור האריז"ל כו' – בסידור הר"ש שם. וראה פע"ח שער השבת פ"ח. חסד לאברהם מעיין ב נהר מט.
מרגיש יותר בצאת השבת כו' – להעיר מס' זכרון זאת להחוזה, בהשמטות לפ' תשא: שמעתי שדקדק הרב האיש האלקים קדוש ר"י הבעש"ט למה אנו אומרים זה בתחלת השבת שבת וינפש כדרש וי אבדה נפש, די לזה בשעתה במוצ"ש, וידוע מה שתירץ הוא ז"ל להוסיף לנו אהבה ושמחה משבת קודש בזכרנו כי אח"כ תפסוק הנשמה היתירה הגדולה של שבת כאשר האריך במשל ומליצה. וכ"כ בשפת אמת ר"פ תשא (סד"ה וכתבו).
השבת ניתן כו' לעסוק בתורה כו' – להעיר מזח"ב פח, סע"ב וזח"ג קעד, רע"א, ולעיל ד"ה אלא לעסוק.
דנזהר י"ל לשון זוהר הרקיע – ראה צוה"ר סי' א (לעיל בריש הספר, צוואה אות א). לקמן בהוספות סי' צו ובהערות שם.
חכמת התורה הק' מזככת כו' – ראה צוה"ר סי' כט. וראה זח"ג פ, סע"ב ושם קנג, א.
כמ"ש לעבדה ולשמרה כו' – ראה תיב"ע ות"י עה"פ. פדר"א פי"ב. ספרי פ' עקב פיס' מא. ועיין פרדס רמונים להרמ"ק של"א פ"ו.
שילמוד השומע מהם עצה כו' – ראה ע"ז יז, ריש ע"ב ופרש"י שם. ספרי האזינו סוף פי' שכב. זח"א יא, א. זח"ב פב, סע"ב ושם צו, סע"ב. זח"ג נג, ב ושם רב, ריש ע"ב ורס, רע"א. רמב"ם סוף הלכות שחיטה וסוף הלכות תמורה.
והשומע ד"ת לא יאמר כו' – להעיר מעירובין סד, א כל האומר כו'.
מלובש בזיווא דנהורא – ראה בר"ר ספ"כ. תקו"ז סתנ"ח צב, ב.
שפ"ר מאז"ל – ראה מה שכתבתי כאן בשוה"ג, והוא בתורת משה להרמ"א תרומה כה, ח-ט.
יעשה עצמו מרכבה כו' – ראה לעיל סי' קעד ולקמן סי' שנ.
כדפי' השל"ה ז"ל – בשם ס' עבוה"ק לרמא"ג (ח"ג פכ"ו) וס' הפרדס להרמ"ק (שכ"ב פ"ב), מיוסד על ס' שערי אורה לרי"ג שער א עיי"ש.
שהי' מעתיקים פה במשכן הזה כו' – ראה זח"ב נט, ב (ר"מ), ושם רלא, ב ורלה, ב (תוס'). ולהעיר ממדרש תדשא, בראשית ב. רבינו בחיי לתרומה כה, ח-ט. דרשות ר"י אבן שועיב, פ' תרומה. פרדס רמונים של"א פ"ח.
והמנורה כו' אפילו משה רבינו ע"ה כו' – ראה תו"ש פ' תרומה כה, לא אות קצח ובהערות שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
בעמוד זה
97 אהי' אשר אהי' כידוע : ראה זח"א יא, א. ובמ"מ בס' מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' רכו.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ז
מקור מפורש
בעמוד זה
פג יש שכר ממשמעות הזהר ח"א י, ב (וכן הוא באור הלבנה לזהר שם בשם נ"א). פרי עץ חיים שער הברכות פ"ה בשם זוהר ע"פ לאשר הביא אלוה בידו. ובאשל אברהם סי' ד סעיף א כתב שלא להציב רגליו על הארץ קודם נט"י. וראה לקוטי סיפורים (פרלוב) ע' רפז. קובץ העו"ב תשעה ע' 77.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ז
מקור מפורש
בעמוד זה
פד תולעת יעקב בשם הזהר (הובא בב"ח סי' ד) ובזהר שלפנינו אינו, אבל באור הלבנה לזח"א י, ב בשם נ"א: דאתחייב לשמיא … ווי לדא דאתחייב מיתה לשמים (הובא בברכי יוסף סי' א אות א. ושם הובא גם נוסח מכת"י: על דא אתחייב מיתא לשמיא. נעתק בשערי תשובה שם אות ב)). של"ה מסכת חולין.
פתיחה בהקשר