האדרא רבא פרק טו

תִּקּוּנָא חֲמִישָּׁאָה. נָפִיק אוֹרְחָא אַחֲרָא מִתְּחוֹת פּוּמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (מיכה ז׳:י״ח) לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ. קוּם רִבִּי יוֹסֵי. קָם רִבִּי יוֹסֵי, פָּתַח וְאָמַר, (תהילים קמ״ד:ט״ו) אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ. מַהוּ שֶׁכָּכָה לּוֹ. כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (אסתר ז׳:י׳) וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה, שָׁכִיךְ מֵרוּגְזֵיה.

דָּבָר אַחֵר. שָׁכִיךְ בְּרוּגְזֵיהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (במדבר י״א:ט״ו) וְאִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרוֹג. דָּא הוּא דִּינָא דְּדִינָא. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיְיָ אֱלֹהָיו, רַחֲמֵי דְּרַחֲמֵי.

דָּבָר אַחֵר, שֶׁכָּכָה, שְׁמָא דְּכָלִיל כָּל שְׁמָהָן, וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא מַעְבַּר רוּגְזֵיהּ, וַאֲנַח בֵּיהּ לִזְעֵיר אַנְפִּין, וּמַעֲבִיר עַל כָּל אִינּוּן דִּלְבַר.

דְּתַנְיָא, אָרְחָא, עִלָּאָה דְּדִיקְנָא קַדִּישָׁא, (עלאה עתיקא דעתיקי) דְּאִיהוּ נָחִית (בדיקניה) תְּחוֹת נוּקְבֵי דְּחוֹטָמָא דְּעַתִּיקֵי. וְהַאי אָרְחָא דִּלְתַתָּא. שְׁקִילָן אִינּוּן בְּכֹלָּא. דָּא לְעֵילָּא, וְדָא לְתַתָּא. לְעֵילָּא, עוֹבֵר עַל פֶּשַׁע. לְתַתָּא, לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ. וְתָנֵינָן, לֹא הֶחזִיק: דְּלָא אִית אֲתָר לְמֵיתַב. כְּמָה דִּלְעֵילָּא יָהִיב אַתְרָא לְאַעְבְּרָא. כַּךְ לְתַתָּא, יָהִיב אֲתָר לְאַעְבְּרָא.

תָּנָא, בְּכָל אֲתָר דִּבְהַאי עַתִּיקָא טְמִירָא דְּכֹלָּא אָרְחָא אִתְגַּלְיָיא, טַב לְכֻלְּהוּ דִּלְתַתָּא, דְּהָא אִתְחֲזֵי עֵיטָא לְמֶעְבַּד טַב לְכֹלָּא. מַאן דְּסָתִים וְלָא אִתְגַּלְיָיא, לֵית עֵיטָא, וְלֵית מַאן דְּיֵדַע לֵיהּ, אֶלָּא הוּא בִּלְחוֹדוֹי. כְּמָה דְּעֵדֶן עִלָּאָה, לֵית דְּיֵדַע לֵיהּ אֶלָּא הוּא עַתִּיקָא דְּעַתִּיקֵי. וְעַל הַאי כְּתִיב, (תהילים צ״ב:ו׳) מַה גָּדְלוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן יִתְתַּקְּנוּן עוֹבָדָךְ לְעָלְמָא דְּאָתֵי. מֵעִם עַתִּיקָא דְּעַתִּיקִין.