על העמוד
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בעמוד זה
69 ראה זח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. נת' בתו"א מב, ב ואילך. ובס' המאמרים תרכ"ט סד"ה בהעלותך. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשי"א*
מקור מפורש
בעמוד זה
1240 שייכות ב' הפי' בחברים: מלאכים, נשמות שבג"ע – מובנת ע"פ הידוע שבכדי שיעלו אותיות התורה והתפלה צ"ל הזדככותם ע"י המלאכים דגפיף להון ומנשק להון (ראה זח"א כג, ב. זח"ב רא, ב. תו"א ד"ה נ"ח כו' מזוזה מימין [מב, ב]. רד"ה צאינה וראינה ה'תש"ח – קונטרס נח [סה"מ תש"ח ע' 202]). ובשכר זה גם המלאכים מקשיבים (נתבאר בתורת שלום ס"ע פה ואילך).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
58 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. תו"א מקץ מג, סע"ב ואילך. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ס"ע תי. וש"נ.
ובאוה"ת שה"ש שם (כרך ב ע' תשעה. תשפג. תשצא. וראה גם שם ע' תשסז. תשסט) שזהו"ע "מקשיבים לקולך". וכ"ה בשיחת יום ד' וארא, כ"ג טבת תרס"ז (שנאמרה לאחרי המאמר ד"ה היושבת בגנים) – ספר השיחות תורת שלום ס"ע 85.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
86 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. וראה גם הנסמן לעיל (ע' 273) בהמאמר הערה 58.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
בעמוד זה
212 ראה זח"א כג, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות ב), ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
17 ראה זח"א כג, א. זח"ב רא, ב. נתבאר בתו"א ד"ה נ"ח כו' מזוזה מימין. סידור שער החנוכה. ועוד.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
18 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. תו"א מקץ מג, סע"ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
45 ראה זח"א כג, ב. זח"ב רא, ב. סה"מ תש"ח שם. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
20 זח"א כג, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
בעמוד זה
119 ראה זח"א כג, ב. וראה גם תו"מ ח"ז ע' 273. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
10 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. סה"מ תש"ח ע' 202. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי*, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בעמוד זה
224 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ח"י כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1083 ובפרטיות יותר:
הן אמת ש"שלוחו של אדם כמותו", מ"מ, מצד הגוף החומרי, אם תהי' ההנהגה ע"פ הגבלות הגוף כו', הרי יתכן שלא זו בלבד שלא יעלה את ה"חוצה", אלא אדרבה – שה"חוצה" יוריד גם אותו, ולכן, בכדי שישלים את שליחותו צריך להיות בבחי' "מלאכים ממש"*.
אמנם, לאחרי כל זה, הנה ככל שיזכך את עצמו, הרי הוא בכל זאת מלובש בגוף...
וכידוע הסיפור (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ ח"ג ע' תנד ואילך. וש"נ) אודות המחזה כו', שאפילו בנוגע לאברהם, הנה מצד הגוף, נאמר בו (לך לך יז, יז) "ויפול גו' ויצחק". ועאכו"כ כשמדובר בבני אדם סתם, שהם למטה הרבה ממדריגת האבות.
ולכן, כדי שלא יהי' בבחי' נפילה ח"ו, אלא אדרבה, שיהפוך את החוצה כו', העצה היא – להיות בהתקשרות עם המשלח, וכאשר מקושרים למעלה, לא נופלים למטה – כהסיפור הידוע אודות הרה"צ ר' מאיר מפּרעמישלאַן (ראה תו"מ – רשימת היומן ע' רסה. וש"נ).
כלומר: אין מקום לטענה שלא רוצים לירד למטה; מוכרחים לירד למטה, אל תחתית ההר, ששם נמצא ה"מקוה טהרה", שהו"ע "וזרקתי עליכם מים טהורים גו'" (יחזקאל לו, כה), ובכדי להגיע אל ה"מקוה טהרה" – מוכרחים לצאת "חוצה" דוקא; אלא שמכיון שהדרך היא חלקלקה – "כל הדרכים בחזקת סכנה" (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ד) – הרי העצה לזה היא להיות מקושרים למעלה, ואז, לא נופלים למטה.
*
) ולהעיר , שמחד גיסא , גדולה מעלת בנ"י יותר ממעלת המלאכים , שהרי המלאכים כשירדו למטה נפלו ממדריגתם כו' , ואילו בנ"י , בהיותם למטה יכולים הם להפוך גשמיות לרוחניות . ולכן מצינו שהמלאכים זקוקים לעבודת בנ"י , כמאמר רז"ל (דב"ר פ"ב , יד) " כשמתכנסין מלאכי השרת לפני הקב"ה לומר אימתי ר"ה .. הקב"ה אומר להם .. אני ואתם נלך אצל ב"ד של מטה " (וע"ד מארז"ל (ב"מ נט , ב) " נצחוני בני נצחוני " ) ; אבל לאידך גיסא , בהיותם למטה , זקוקים בנ"י לסיוע של המלאכים , שהם מעלים את התפלה והתומ"צ של בנ"י שמלובשים בגשמיות , כמאמר (ראה זהר ח"א כג , א . ח"ב רא , ב) " גפיף להון ומנשק להון ". וכמו"כ צריך האדם לזכך את עצמו – שלא יהי' שקוע בג' הדברים שבהם דומה למי שלמטה ממנו , אלא בג' הדברים שבהם הוא דומה למלאך (חגיגה טז , א) , ועד לבחי' " מלאכים ממש ".
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב (מאמר ב) ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בעמוד זה
348 זהר ח"א כג, סע"ב. ח"ג רפא, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט (מאמר ב*), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
129 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
52 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. תו"א מקץ מג, סע"ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז (מאמר א), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
472 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. תו"א מקץ מג, סע"ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בעמוד זה
729 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. תו"א שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
1157 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. תו"א מקץ מג, סע"ב ואילך.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
174 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בעמוד זה
1475 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. נתבאר בתו"א מקץ מב, ב ואילך, ובסה"מ תרכ"ט סד"ה בהעלותך (ס"ע רמ), ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תש"ל
מקור מפורש
בעמוד זה
970 ובהקדים – שבענין החיות יש כמה סוגים: (א) חיות שלמטה מן האדם – אצל בעלי חיים שאינם בעלי שכל, (ב) חיות האדם, (ג) חיות שלמעלה מהאדם – חיות המלאכים*. ודוגמתו באדם עצמו: (א) החיות בענינים שאינם מצד השכל, כמו אכילה ושתי' ושינה כו', שבהם הוא בדוגמת בעלי חיים (ראה חגיגה טז, א), (ב) החיות בענינים שעושה מצד השכל, (ג) החיות בקיום ציווי הבורא שלמעלה מהשכל (וכמשנ"ת במכתב הכללי (דימי הסליחות תשכ"ט – אג"ק חכ"ו ע' רטו) שהשלימות האמיתית של האדם היא – שמכיר בשכלו שצריך להתעלות ולהתבטל להקב"ה).
*) כמ"ש הרמב"ם (הל' יסוה"ת פ"ב ה"ח) שהמלאכים הם בעלי דעה יותר מהאדם , ולשיטתו גדלה מעלת מלאך ממעלת הנשמה . וגם להשיטות שנשמה היא למעלה ממלאך – הרי בהיותה למטה זקוקה גם הנשמה למלאכים כדי להעלות את התומ"צ כו' , עי"ז ש " גפיף לון ונשיק לון כו' " (ראה זהר ח"א כג , ב . ח"ב רא , א) .
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
1147 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' דחג הפסח, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בעמוד זה
853 כידוע שהעלאת התפלה היא ע"י המלאכים ש"גפיף לון ונשיק לון כו'" (ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב), ועי"ז מעלים את התפלות להקב"ה; ועל ידם באה גם הישועה של הקב"ה באופן שנמשכת בפרטים ופרטי פרטים (כדלקמן בפנים), באופן הראוי לכל אחד מישראל, שהם "בני מלכים" ועד "מלכים" ממש (נסמן בתו"מ חס"ד ע' 100), שכל עניניהם בכל הפרטים ופרטי פרטים יומשכו "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה" (מהנחה בלתי מוגה).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
1938 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. תו"א מקץ מג, סע"א ואילך. לקו"ת במדבר יא, סע"ד.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
בעמוד זה
32 ראה זח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. תו"א מקץ מג, סע"א ואילך. סידור רעג, ב.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
58 ראה זהר ח"א כג, ב. ח"ב רא, ב. תו"א מקץ מג, סע"ב ואילך. מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ס"ע תי. וש"נ.
ובאוה"ת שה"ש שם (כרך ב ע' תשעה. תשפג. תשצא. וראה גם שם ע' תשסז. תשסט) שזהו"ע "מקשיבים לקולך". וכ"ה בשיחת יום ד' וארא, כ"ג טבת תרס"ז (שנאמרה לאחרי המאמר ד"ה היושבת בגנים) – ספר השיחות תורת שלום ס"ע 85.
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשי"א*
מקור מפורש
בעמוד זה
ט שייכות ב' הפי' בחברים: מלאכים, נשמות שבג"ע – מובנת ע"פ הידוע שבכדי שיעלו אותיות התורה והתפלה צ"ל הזדככותם ע"י המלאכים דגפיף להון ומנשק להון (ראה זח"א כג, ב. זח"ב רא, ב. תו"א ד"ה נ"ח כו' מזוזה מימין [מב, ב]. רד"ה צאינה וראינה ה'תש"ח – קונטרס נח [סה"מ תש"ח ע' 202]). ובשכר זה גם המלאכים מקשיבים (נתבאר בתורת שלום ס"ע פה ואילך).
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בעמוד זה
42 זהר ח"א כג, סע"ב. ח"ג רפא, ב (ברע"מ).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מקור מפורש
בעמוד זה
23 המלאכים הנפילים אשר היו בארץ : ראה ילקוט שמעוני בראשית רמז מד. זח"א כג, א. כה, א-ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר א
מקור מפורש
בעמוד זה
ט ירושלמי ברכות פ"א ה"א. מדרש איכה פ"ב. זח"א כג, א. רש"י תהלים שם. רש"י ברכות ד, א.
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ שמות, צב"ר, ריגא
מקור מפורש
בעמוד זה
4 ראה זהר ח"א כג, ב. זח"ב רא, ב ואילך. ונתבאר הטעם בתורה אור ד"ה נ"ח כו' מזוזה מימין [מב, ב], לקוטי תורה שה"ש ד"ה מה יפו פעמיך [מג, ג ואילך], ועוד. ובכל הנ"ל מדבר בתפלה, אבל מהטעם מובן שכן הוא גם בתורה. ועי' ג"כ זח"ג רכט, ב (הערה בד"ה היושבת בגנים שם).
פתיחה בהקשר
ביאורי תניא קיידנר, יעקב פרק ב
מקור מפורש
בעמוד זה
38 ראה יומא סז,ב. זח"א כג,א. לז,א. מאמרי אדמו"ר האמצעי ויקרא ע' שעד.
פתיחה בהקשר