לקוטי שיחות כרך לג י"ב י"ג תמוז שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
35 היינו שאין הכוונה שאזי מכיר החסרון שהי' בו לפנ"ז — אלא שהחסרון נתחדש עתה — כי ע"י עלי' זו נדרשה ממנו שלימות בערכו עתה (ולפנ"ז היתה עבודתו בשלימות) — ראה לקו"ש חכ"ה (ע' 15 ואילך). וש"נ.
עוד דוגמא: ה"מפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה כו'" (אבות פ"ג מ"ז) — אף שכשאינו עוסק בתורה, מחוייב לברך כשיוצא בימי ניסן ורואה אילנות שמוציאין פרח (ברכות מג, ב. טושו"ע או"ח סרכ"ו. סדר ברכת הנהנין לאדה"ז פי"ג סי"ד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג קרח שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
33 בנוגע לאילני סרק – ראה פרש"י בראשית א, יא (ד"ה אשר), בחוקותי כו, ד (ד"ה ועץ) – בנוגע לשמם במקרא, אבל (כנראה במוחש) גם באילני סרק (ברובם?) יש פרות (שאינם ראויים למאכל אדם) ובהם גרעינים שמהם נוטעים אילן סרק חדש. ולהעיר – בתרגום כאן (ועד"ז בוישב מ, י) תרגם ויוצא פרח "ואפיק לבלבין". ולהעיר מברכות מג, ב: האי מאן דנפיק כו' וחזי אילני דקא מלבלבי אומר ברוך כו'. ובשטמ"ק שם: והוא ענין מחודש שאדם מברך על עצים יבשים שהפריחן הקב"ה. ומשמע קצת שהוא גם באילני סרק. אבל ברמב"ם (הל' ברכות פ"י הי"ג): וראה אילנות פורחות וניצנים עולים מברך כו'. ובטושו"ע או"ח ר"ס רכו (ובאדה"ז סדר ברכה"נ פי"ג סי"ד) שמוציאין פרח אומר כו'*. ומסיים בטושו"ע**: ואם איחר לברך עד שגדלו הפירות ד"ה ואלו הן: ואילן הממהר להביא פירות מכלן הוא אילן האפרסק. ובשו"ת הלכות קטנות שם: על פרחי השקדים שממהרים הרבה קודם ניסן (שהוא לפני הפריחה דשאר האילנות בניסן). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ד
מקור מפורש
בסימן זה
78 ברכות מג, ב. רמב"ם הל' ברכות פ"י הי"ג. טושו"ע או"ח סרכ"ו. סדר ברה"נ לאדה"ז פי"ג סי"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
