לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
24 כן משמע מפרש"י שהביא הכתוב "לזרעך אתן את הארץ הזאת" ולא כבמדרש שהביא הכתוב (שם טו, יח) "לזרעך נתתי את הארץ"* (ראה ירושלמי חלה פ"ב ה"א). וגם עה"פ שם – הנה בב"ר (פמ"ד, כב) איתא "מאמרו של הקב"ה מעשה", משא"כ בפרש"י שם – "אמירתו של הקב"ה כאילו היא עשוי'". (ולהעיר מת"י שם: לבנך אתן. וראה רמב"ן שם). [ואין להקשות: סו"ס למה לא הביא רש"י הכתוב "לזרעך נתתי גו'"? כי י"ל, דע"פ פשש"מ לא מסתבר שאברהם אמר לבני חת אמירת הקב"ה "לזרעך נתתי גו'" (לפני שהי' לו זרע) דאמירתו של הקב"ה כאילו היא עשוי' – כי זה לא יתקבל אצלם ובמכש"כ וק"ו שאפילו לאחר שנולד יצחק אמרו ב ליצני הדור שאינו בנו של אברהם (ב"מ פז, א. תנחומא תולדות ג. הובא בפרש"י ר"פ תולדות)]. וראה בארוכה לקמן ע' 218 ואילך. לקו"ש ח"ל ע' 84 ואילך.
פתיחה בהקשר