על הסימן
אגרות קודש כרך ה א'תט
מקור מפורש
בסימן זה
ע"י אחד ממכיריו מסרו לי אשר מצב בריאותו אינו כ"כ טוב, והנני בזה לעוררו, אף כי בטח אין הדבר חדש בעיניו, אשר כל אחד ואחד מאתנו נמצא הוא תחת השגחתו הפרטית של הבורא ית', ובמילא אם נדמה לו אשר מי שהוא בידו להזיק לו, הנה דמיון הוא כי אי אפשר דבר זה, ובמילא צריך להיות חזק בבטחונו שכמו שהשי"ת מנהיג את כל העולם כולו, הרי מנהיג הוא כמו"כ גם אותו ואת גופו, אשר האדם נקרא עולם קטן (תנחומא ר"פ פקודי, תקוני זהר תקון סט, דף קי"ז ע"ב) ואם לפרקים מרגיש חלישות בבטחונו בזה, הרי אין כדאי להתעמק בזה, ויסיח דעתו מחלישות זו, כי בטח אין זה אלא דמיון, וכעבור זמן מועט יראה, גם הוא, שכמו שכל בני ישראל הם מאמינים בני מאמינים, הנה גם הוא חזק בבטחונו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'שמ
מקור מפורש
בסימן זה
שהתנהלו על דעת עצמם של יחיד, שמובן שאין לזה כל מקום, לא רק ע"פ תורה בכלל, אלא גם בשכל הפשוט, ומי-לנו גדול ממשה רבנו, וידועה דרז"ל (מדרש רבה ותנחומא ריש פ' פקודי.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
בסימן זה
9 תנחומא ר"פ פקודי. ובכ"מ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו ויצא שיחה ב
מקור מפורש
בסימן זה
44 תנחומא ר"פ פקודי. זח"א קפג, ב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
**** וכן מובן מז"ח שם (עיי"ש כ, ד ואילך. וראה גם זח"א שם, ב) לגבי עליית הנשמה דרך ז' פתחים: שמגעת עד פתח השלישי .. מגעת עד ירושלים אשר שם כו' .. בית המקדש. אלא דשם מדובר בירושלים של מעלה. עיי"ש. אבל ה"ה מכוונת כנגד ירושלים של מטה (כבהתחלת הדברים בז"ח שם כ, ד) ונאמר ע"ז "שחוברה לה יחדיו" (תהילים קכב, ג. תנחומא ר"פ פקודי. ובכ"מ).
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח קידוש
מקור מפורש
בסימן זה
ועד"ז הוא בתנחומא ר"פ פקודי, בלקוטי שו"ת הגאונים שבסו"ס כלבו ובטור סקע"ד בשם אביו (בתוד"ה הואיל - ברכות מג, א - ועוד:
פתיחה בהקשר
לקוטי טעמים ומנהגים להגדה של פסח עם ביאור דברי שלום קידוש
מקור מפורש
בסימן זה
ועד"ז הוא בתנחומא ר"פ פקודי 50 , בלקוטי שו"ת הגאונים שבסו"ס כלבו 51 ובטור סי' קע"ד בשם אביו 52 (בתוד"ה הואיל – ברכות מג, א – ועוד:
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רעא דיני קידוש שעל היין
מקור מפורש
בסימן זה
314 והמנהג לומר סברי מרנן,
כדלעיל סי' קעד סי"א (נתפשט המנהג בכל מקום שמברכין על היין, כגון בקידוש
והבדלה, אם אחד מברך לכולם לצאת בברכתו אומר סברי מרנן). וכ"ה בסידור.
ובס' המנהגים חב"ד ע' 28 (סברי
מרנן אומרים גם ביחיד, כשאינו מוציא אחרים). ובלקוטי טעמים ומנהגים פיסקה סברי
מרנן ( סברי מרנן. כצ"ל ולא יותר (סי' יעבץ) כי הם משלימין מספר
תיבות שבקדוש. הטעם לאמירת ס"מ - שו"ע אדה"ז ס"ס קע"ד. ובאבודרהם
הביא עוד טעמים. סברי מרנן בתקוני זוהר תי' כ"ד וצריך למימר סברי
מרנן . ועד"ז הוא בתנחומא ר"פ פקודי, בלקוטי שו"ת הגאונים שבסו"ס
כלבו ובטור סקע"ד בשם אביו (בתוד"ה הואיל - ברכות מג, א - ועוד: סברי מורי
ברא"ש ברכות שם - סברי רבותי ). וראה בפע"ח שי"ח פט"ז ביאור
לשון זה דוקא ע"ד הסוד), ונתבארו הפרטים בהערות בלקוטי טעמים ומנהגים שם
(הערות רל-רלח).
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"פ בראשית רצ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
31 ראה תענית ה, א ובחדא"ג מהרש"א שם. זח"א פ, סע"ב. תנחומא ר"פ פקודי.
פתיחה בהקשר
ספר השיחות יו"ד כסלו תש"ז
מקור מפורש
בסימן זה
5 ראה תענית ה, א ובחדא"ג מהרש"א שם. תנחומא פקודי א.
פתיחה בהקשר