על הסימן
אגרות קודש כרך כז י'תלח
מקור מפורש
בסימן זה
27 במש"נ משפטים כד, יו"ד.
יום שלישי קו האמצעי המבריח מן הכתר (רצון) מפנימיותו ועד המל' (מעשה) ובאופן דאינו משתנה (פדה בשלום, תער"ג).
ט"ו תמוז מילוי הלבנה (דחודש הגאולה) בשלימות (ראה שמו"ר פט"ו, כו. שו"ע יו"ד סקע"ט, ס"ב. רד"ה נחמו עת"ר).
כל . . יכונה מכתב בעל הגאולה לחגיגת י"ב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תש"ח ע' רסג).
התבוננות הדרושה בארוכה קצת – במכתב דג' תמוז השתא.
עסק בתומ"צ . . גאולה הוא ראה תניא פל"א.
וכמחז"ל אין אבות פ"ו מ"ב.
ממחז"ל היו תנחומא ויגש ו. ולהעיר מלקו"ת ר"פ ויקרא.
ועבד מלך – מלך רש"י לך טו, יח (וראה שבועות מז, ב).
מדברי בעל הגאולה ס' המאמרים – קונטרסים ח"א קעה, ב.
באתחלתא דגאולה וי"ל שזהו הטעם שלא בירך את ברכת הגומל (כ"א לאחרי חזרתו מקאַסטראָמאַ לביתו), ובל' אדה"ז: אין לברך עד שיצא מהסכנה לגמרי (ברה"נ פי"ג, ה).
יהי . . יטשנו מ"א ח, נז. וראה סד"ה יהי ה' השי"ת.
שהיורש הוא במקום המוריש דשני טעמים בירושה: קורבה (וזהו גם בב"נ היורש), הוא כמו עצם המוריש ולכן אינו שינוי רשות וכו' (וזהו רק בישראל (ראה תוספתא ב"ק פ"י (ה', ח'). צפע"נ להראגאצאווי מילואים יג, א. מהד"ת יט, א)).
תחת אבותיך יהיו בניך שלכן אתי (גם) מכח אבוה דאבא (ב"ב קנט, ב). וי"ל שזה שייך רק מפני שהוא עצם המוריש (מעת הולדו (וי"ל דגם קודם לזה והא דאינו יורש (נדה מד, א) הוא מטעם אחר, ואכ"מ) ושוב א"צ לו), משא"כ מצד קורבה.
שבמעשים . . האבות להעיר מדיוק מחז"ל: מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב (תדא"ר רפכ"ה).
וכידוע בענין התשובה ראה אגה"ת פ"א. סה"מ להצ"צ מצות תשובה (רמב"ם הל' תשובה פ"ב ה"ב).
אדמו"ר הזקן בונה ירושלים סי' עא. מאה שערים לז, א. תו"א מקץ לו, ב. וראה סד"ה עתידין צדיקים ה'תש"ב [סה"מ תש"ב ע' 77].
נפש ל' רצון בבונ"י ומ"ש שם: כמו חשקה נפשי כלתה נפשי, אבל בתו"א שם ובכ"מ כמ"ש: אין נפשי אל העם. וראה הערה בסה"מ תש"ט ע' רכז.
תורת הבעש"ט המשך מים רבים סקי"ג. ס' המאמרים – קונטרסים [ח"ב] ע' תתיח [תט, ב]. לקו"ד ח"א ע' רכו. וידועה הראי' מעירוב תחומין דמקום שדעתו שם שם הוא מקומו (ראה שו"ע אדה"ז סת"ח: לפי שדעתו של אדם כו'). ובירוש' ברכות ספ"ו: הסיע דעתו כמו שהוא שינוי מקום.
כי מראש . . יתחשב בלק כג, ט. וראה זהר וביאוה"ז עה"פ.
דעם לבדד ראה לקוטי לוי יצחק לזח"ג חצ"ר, ב.
לבדד ישכון להעיר מאור התורה להה"מ עה"פ.
כמופת . . עוז תהלים עא, ז.
וכמחז"ל לבושו שמו"ר רפ"ח.
לבש . . התאזר תהלים צג, א. וראה רשימות הצ"צ עה"פ.
הוי' יברך את עמו בשלום לכאורה סיום זה אינו שייך כלל לדחז"ל בשמו"ר. וי"ל דעי"ז מתרץ דכיון שניתן להם עוזו דהקב"ה הרי אין כל אומה ולשון יכולים לעמוד בפניהם, ומתרץ שניתנה להם תורה – שניתנה לעשות שלום בעולם (רמב"ם סוף הל' חנוכה. ועפ"ז מובן בפשטות הש"ס ביצה (כה, ב), משא"כ להמפרשים שם, חדא"ג מהרש"א זבחים קטז, א ד"ה ה' עוז). ואמחז"ל (במדב"ר ספי"א. ואולי זהו מקור הרמב"ם הנ"ל והרי מביא ג"כ אותו הפסוק דלהלן) שלא נמשלה התורה אלא בשלום שנאמר וכל נתיבותי' שלום.
הביאור ע"פ קבלה – ראה לקוטי לוי יצחק (לאאמו"ר) לזח"ג (רסח, א).
במגיד משנה שם מציין לספרי (וכנראה הכוונה – עה"פ נשא ו, כו). אבל בספרי שלפנינו איתא רק "גדול השלום כו'" (ולא "שכל התורה כו'") – ולכן מסתבר (אף שבדוחק י"ל שגירסא אחרת היתה להמ"מ בספרי), שהציון של המ"מ הוא – כל' הד"ה זה – ל"גדול השלום כו'", כללות ענין גדולת השלום (אבל ל"מ כן באוה"ת להצ"צ (צויין בהערה הבאה)).
נט, ב.
ובאוה"ת להצ"צ עה"פ במשלי (ע' תקנג): ועי' רמב"ם סוף הל' חנוכה הי"ד שכל התורה והמגיד הראה מקום מהספרי והרי כ"ה בגמרא בגיטין.
נט, סע"א ואילך.
סנה' עא, א.
חולין סו, ב.
סנה' צט, ב.
שבזה דוקא מדובר ברמב"ם שם – כי בא בהמשך ל"שלום ביתו" ו"שלום בין איש לאשתו" שלפני זה שם. ועד"ז הוא בש"ס גיטין.
ראה רשימות הצ"צ עה"פ דרכי' דרכי נועם סעיף ד' (אוה"ת נ"ך ע' תקנד).
ראה פאה רפ"ב. אוה"ת שם ס"ד.
פח, סע"ב.
סוכה לב, א.
ראה רמב"ם הל' יסוה"ת פ"א ה"ט. תו"א לך יא, ג. ובכ"מ.
יום כניסת כ"ק מו"ח אדמו"ר לבריתו של אברהם אבינו. ענינו – נתבאר בארוכה בההתועדות (נדפס בלקו"ש ח"י ע' 44 ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות מכתבים כלליים
מקור מפורש
בסימן זה
37 שלוחו של הקב"ה : ראה תנחומא ויגש ו. לקו"ת ר"פ ויקרא. ד"ה ויצב שם מזבח תרמ"ד (סה"מ — ליקוט — ע' יג ואילך[ednref_305_*]), תרנ"ה (סה"מ תרנ"ה ע' נו ואילך). ועוד.
[edn_305_*]) בסה"מ תרמ"ד הוצאת תשמ"ט ע' רצא. המו"ל.)
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז אחרי אחרי
מקור מפורש
בסימן זה
17 ראה מגיד משנה לרמב"ם כאן "כי כבוד המצות כבוד הש"י שהם שלוחיו של מקום וכבוד הנשלח הוא כבוד השולח". וכנראה כוונתו לדרז"ל (תנחומא ויגש ו) "היו מכבדין את המצות שהן שלוחי ושלוחו של אדם כמותו, אם כבדת אותן כאלו לי כבדתני ואם בזית אותם כו'".
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בסימן זה
2 יום שלישי: קו האמצעי המבריח מן הכתר (רצון) מפנימיותו ועד המל' (מעשה) ובאופן דאינו משתנה (פדה בשלום, תער"ג'). ט"ו תמוז: מילוי הלבנה (דחודש הגאולה) בשלימות (ראה שמו"ר פט"ו, כו שו"ע יוייד סקע"ט, ס"ב. הד"ה נחמו עת"ר). כל . . יכונה : מכתב בעל הגאולה לחגיגת ייב תמוז הראשונה (נדפס בס' המאמרים תשייח ע' רסג). התבוננות הדרושה : בארוכה קצת - במכתב דג' תמוז השתא**. עסק בתומ"צ . . גאולה הוא: ראה תניא פל"א וכמחז"ל אין: אבות פ"ו מיב. ממחז"ל היו: תנחומא ויגש ו. ולהעיר מלקו"ת רפ ויקרא. ועבד מלך -- מלך: רש"י לך טו, ית (וראה שבועות מז, ב) *) בהמשך תער"ב ח"א. המו"ל. **) המכתב שלפנ"ז. המו"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
5 כמחז"ל היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי (תנחומא ויגש ו. וראה לקו"ת ויקרא ב, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
41 ומובן שאין זה סתירה למה שיש בכח האדם להסיף מחול אל הקודש, בעולם בשנה ובנפש: בעולם – הפרשת מעשר תרומה קדשים וכו'. מוסיפין על העיר ועל העזרות (סנהדרין ב, א. שבועות יד, א), שנה – ישראל מקדשינהו לזמני (ראה ביצה יז, א), תוספות שבת ויום טוב, בנפש – קנין עבד כנעני, לגייר גר. ולהעיר מהגבולות שבישראל גופא (כבנדו"ד) מרמב"ם סוף הלכות שמיטה ויובל "כל איש ואיש כו' נדבה רוחו כו' הרי"ז נתקדש קדש קדשים כו' שזכה לכהנים ללוים" – כי זה עושה האדם, בכח התורה וע"פ ציווי', שהקב"ה שהציב הגבולות, הוא המצווה ונותן כח לאדם שבאופנים (וזמנים) מסויימים אפשר לו ומצוה להרחיב גבול הקדושה (ולהעיר מדרמ"צ מצות נדרים) וה"ה שלוחו של הקב"ה (ראה תנחומא ויגש ו: כבדו המצות שהן שלוחי. וראה לקו"ת ר"פ ויקרא (א, ג)). וא"כ מובן שכאשר משנה השליחות בטלה השליחות (רמב"ם הל' שלוחין ושותפין פ"א ה"ב ואילך, שו"ע חו"מ סי' קפב ס"ב ואילך). ובכ"ז ישנו ענין הידור מצוה. חומרות וכו' – כי ג"ז מציווי התורה והשליחות. ולהעיר מהשקו"ט (כתובות צח ב ואילך. מעילה כ, סע"ב. רמב"ם שם ה"ד. שו"ע שם ס"ח) כשמוסיף על שליחותו אם הוי שליח או דבטלה השליחות.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד
מקור מפורש
בסימן זה
4 תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בסימן זה
8 תנחומא ויגש ו (הובא בלקו"ת ויקרא ב, א).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד תצא שיחה ג
מקור מפורש
בסימן זה
49 כ"ה באגה"ק סי"ב. וראה תנחומא ויגש, ו. דב"ר פ"ה. יוד. ספר הבהיר (הוכא בזח"א רסג, א). ועוד. וראה אגה"ק שם. אוה"ת נ"ך שם.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו תשא שיחה א
מקור מפורש
בסימן זה
51 ראה תנחומא ויגש ו. לקו"ש [המתורגם] חכ"ה ע' 300. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשי"א
מקור מפורש
בסימן זה
322 תנחומא ויגש ו. וראה לקו"ת ויקרא ב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בסימן זה
96 תנחומא ויגש ו. וראה לקו"ת ויקרא ב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בסימן זה
53 תנחומא ויגש ו. וראה לקו"ת ויקרא ב, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, י"ד תמוז, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בסימן זה
41 במדב"ר פי"ב, ח. תנחומא ויגש ו. תניא אגה"ק סי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' פרה, מבה"ח ניסן, ה'תשח"י
מקור מפורש
בסימן זה
85 תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בסימן זה
70 במדב"ר פי"ב, ח. שהש"ר פ"ג, יא. תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
32 ראה במדב"ר פי"ב, ח. שהש"ר פ"ג, יא. תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בסימן זה
89 במדב"ר פי"ב, ח. שהש"ר פ"ג, יא. תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
1152 כ"ה בתניא שבהערה הבאה. וראה תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בסימן זה
234 במדב"ר פי"ב, ח. שהש"ר פ"ג, יא. תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
בסימן זה
19 ראה במדב"ר פי"ב, ח. שהש"ר פ"ג, יא. תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
43 ראה במדב"ר פי"ב, ח. שהש"ר פ"ג, יא. תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בסימן זה
556 ראה במדב"ר פי"ב, ח. שהש"ר פ"ג, יא. תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בסימן זה
807 ראה במדב"ר פי"ב, ח. שהש"ר פ"ג, יא. תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בסימן זה
2149 ראה במדב"ר פי"ב, ח. תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בסימן זה
1907 תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
1047 תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
1518 כ"ה באגה"ק סי"ב. וראה במדב"ר פי"ב, ח. שהש"ר פ"ג, יא. תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
1059 כ"ה בתנחומא ויגש ו. וראה לקו"ש שם הערה 25.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בסימן זה
2796 שהש"ר פ"א, ד. תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין מאמר הזהר פ' וישב ר"ש פתח אך אל הפרוכת
מקור מפורש
בסימן זה
11 מיכאל וגבריאל. . שר של מים ושר של אש : ראה במדבר רבא פי"ב, ח. תנחומא ויגש ו. וראה מאמרי אדה"ז פרשיות התורה ח"ב ע' תרמה ובהנסמן שם.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו נוסח שני: לתת נקמת הוי' במדין
מקור מפורש
בסימן זה
16 עושה שלום במרומיו בין שר של מים : איוב כה, ב. במדבר רבא פי"ב ח. תנחומא ויגש ו. זח"א השמטות רסג, א.
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו וידעת היום
מקור מפורש
בסימן זה
28 עושה השלום במרומיו בין מיכאל וגבריאל : איוב כה, ב. ראה במדב"ר פי"ב, ח. תנחומא ויגש ו. זח"א השמטות רסג, א. מגלה עמוקות אופן קעז. אגרת הקדש סי"ב.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח אר"א אר"ח ת"ח מרבים שלום כו' והנה בענין מיכאל
מקור מפורש
בסימן זה
411 וגבריאל מן הפחד : ראה תנחומא ויגש ו. זהר ויקרא יב, ב. לעיל הערה 406.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
בסימן זה
175 שהם שלוחים. . במד' היו מכבדין את המצות : תנחומא ויגש ו.
פתיחה בהקשר