יורה דעה סימן צז

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אֵין לָשִׁין עִסָה בְּחָלָב, שֶׁמָּא יָבֹא לְאָכְלָהּ עִם בָּשָׂר. וְאִם לָשׁ, כָּל הַפַּת אָסוּר, אֲפִלּוּ לְאָכְלָהּ לְבַדָּהּ. וְאִם הָיָה דָּבָר מֻעָט כְּדֵי אֲכִילָה בְּבַת אַחַת, אוֹ שֶׁשִּׁנָּה צוּרַת הַפַּת שֶׁתְּהֵא נִכֶּרֶת שֶׁלֹּא יֹאכַל בָּהּ בָּשָׂר, מֻתָּר. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, אֵין אוֹפִין פַּת בְּתַנּוּר שֶׁטָּחוֹ בְּאַלְיָה, וְאִם אֲפָאוֹ דִּינוֹ כְּעִסָה שֶׁנִּלּוֹשָה בְּחָלָב. הַגָּה: וְלָכֵן נוֹהֲגִין לָלוּשׁ פַּת עִם חָלָב בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת, גַּם בְּשֻׁמָּן לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי כָּל זֶה מִחְשָׁב כְּדָבָר מֻעָט, גַּם כִּי צוּרָתָן מְשֻׁנָּה מִשְּׁאָר פַּת. וְכָל שֶׁכֵּן פלאד"ן אוֹ פַּשְׁטִידָ"א, דְּמֻתָּרִין (הַגָּהוֹת ש"ד). וְאֵין לֶאֱפוֹת שׁוּם פַּת עִם פלאד"ן אוֹ פַּשְׁטִידָ"א בַּתַּנּוּר, דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא יָזוּב מִן הַשֻּׁמָּן אֶל הַפַּת. וְאִם זָב תַּחְתָּיו, דִּינוֹ כְּאִלּוּ נִלּוֹשׁ עִמּוֹ (ב"י בְּשֵׁם הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ"י). וְנוֹהֲגִין לָשׂוּם הַטְּפֵלָה בְּפִי הַתַּנּוּר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הַגָּהוֹת ש"ד). וַאֲפִלּוּ הוּא בְּמַחֲבַת, נוֹהֲגִין לְהַחֲמִיר לְכַתְּחִלָּה.
  2. ב
    התַּנּוּר שֶׁטָּחוֹ בְּאַלְיָה, אֵין אוֹפִין בּוֹ פַּת עַד שֶׁיַּסִיקֶנּוּ מִבִּפְנִים עַד שֶׁיִּתְלַבֵּן. וַאֲפִלּוּ אִם הוּא שֶׁל בּוּכְיָא (פֵּרוּשׁ כְּלִי חֶרֶס שֶׁמַּסִיקִין תַּחְתָּיו וְאוֹפִין עָלָיו עוּגוֹת) אֵין לוֹ הֶתֵּר עַל יְדֵי הֶסֵק מִבַּחוּץ.
  3. ג
    פַּת שֶׁאֲפָאוֹ עִם הַצָּלִי, וְדָגִים שֶׁצְּלָאָן בְּתַנּוּר אֶחָד עִם הַבָּשָׂר, אָסוּר לְאָכְלָם בְּחָלָב. וְהָנֵי מִלֵּי בְּתַנּוּר קָטָן, אֲבָל בְּתַנּוּר גָּדוֹל הַמַּחֲזִיק שְׁנֵים עָשָׂר עֶשְׂרוֹנִים וּפִיו פָּתוּחַ, מֻתָּר. וְאִם הַצָּלִי מְכֻסֶה, וְכֵן פַּשְׁטִידָ" א שֶׁמְּכֻסֶה הַנֶּקֶב שֶׁבּוֹ, מֻתָּר אֲפִלּוּ בְּתַנּוּר צַר. וְעַיֵּן לְקַמָּן סִימָן ק"ח כֵּיצַד נוֹהֲגִין.