יורה דעה סימן צג

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    קְדֵרָה שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ בָּשָׂר, לֹא יְבַשֵּׁל בָּהּ חָלָב. וְאִם בִּשֵּׁל בָּהּ בְּתוֹךְ מֵעֵת לְעֵת, אָסוּר בְּנוֹתֵן טַעַם. וְצָרִיךְ לְשַׁעֵר נֶגֶד כָּל הַקְּדֵרָה. אֲבָל אִם שָׁהָה מֵעֵת לְעֵת קֹדֶם שֶׁבִּשֵּׁל בָּהּ, הֲוָה לֵיהּ נוֹתֵן טַעַם לִפְגָם, וּמֻתָּר הַתַּבְשִׁיל, אֲבָל הַקְּדֵרָה אָסוּר לְבַשֵּׁל בָּהּ לֹא בָּשָׂר וְלֹא חָלָב. הַגָּה: אֲבָל שְׁאָר דְּבָרִים, מֻתָּר. (ריב"ש סִימָן קכ"ו בְּשֵׁם סמ"ק ובהגמי"י פ"ט) וְדִין כִּסּוּי קְדֵרָה, כְּדִין קְדֵרָה עַצְמָהּ (ד"ע וְאו"ה). וְיֵשׁ מַחְמִירִים בַּכִּסּוּי, לוֹמַר דְּאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ בֶּן יוֹמוֹ דִּינוֹ כְּאִלּוּ הָיָה בֶּן יוֹמוֹ, (בְּהַגָּהוֹת ש"ד בְּשֵׁם קֹבֶץ) וְכֵן נוֹהֲגִין בִּקְצָת מְקוֹמוֹת. וְכֵן אֲנִי נוֹהֵג מִפְּנֵי הַמִּנְהָג, וְהוּא חֻמְרָא בְּלֹא טַעַם. (ד"ע). וּמִכָּל מָקוֹם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ שׁוּם צַד לְהַתִּיר בְּלָאו הָכֵי, אוֹ שֶׁהוּא לְצֹרֶךְ שַׁבָּת אוֹ הֶפְסֵד, יֵשׁ לְהַתִּיר אִם אֵין הַכִּסּוּי בֶּן יוֹמוֹ, כְּמוֹ בַּקְּדֵרָה עַצְמָהּ. וְאִם לָקְחוּ כִּסּוּי רוֹתֵחַ מִקְּדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר וְנָתְנוּ אוֹתוֹ עַל קְדֵרָה שֶׁל חָלָב, אִם שְׁנֵיהֶם חַמִּים, שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים אִם יֵשׁ מַאֲכָל בַּקְּדֵרָה שֶׁל בָּשָׂר וְחָלָב. וְאִם הַכִּסּוּי צוֹנֵן וְהַקְּדֵרָה חַמָּה, נָמֵי שְׁנֵיהֶם אֲסוּרִים אִם הִתְחִיל לְהַזִּיעַ תַּחַת הַכִּסּוּי, דְּתַתָּאָה גָּבַר (או"ה). וְאִם הַכִּסּוּי חַם, וְהַקְּדֵרָה צוֹנֶנֶת, הַכֹּל שָׁרֵי (שָׁם), רַק הַמַּאֲכָל צָרִיךְ קְלִיפָה, (לְדַעַת הַגָּהוֹת ש"ד וְלֹא כאו"ה שָׁם), אִם אֶפְשָׁר לְקַלְּפוֹ, וְאִם לָאו, הַכֹּל שָׁרֵי. וְאִם לֹא הָיָה מַאֲכָל בַּקְּדֵרָה, הַכֹּל שָׁרֵי, דְּהָוֵי כִּשְׁתֵּי קְדֵרוֹת שֶׁנָּגְעוּ זוֹ בְּזוֹ. (הַכֹּל ד"ע לִסְבָרַת הָאָרֹךְ).