יורה דעה סימן עו

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    הַצְּלִי אֵין צָרִיךְ מְלִיחָה, לְפִי שֶׁהָאֵשׁ שׁוֹאֵב הַדָּם שֶׁבּוֹ מֵעַצְמוֹ. אֲבָל אִם דָּם אַחֵר נָטַף עַל הַצְּלִי, אֲפִלּוּ אוֹתוֹ דָּם הוּא צוֹנֵן, לֹא אָמְרִינָן שֶׁהָאֵשׁ שׁוֹאֲבוֹ, וְאוֹסֵר מִמֶּנּוּ כְּדֵי נְטִילָה.
  2. ב
    רָצָה לִמְלֹחַ צְלִי וּלְאָכְלוֹ בְּלֹא הֲדָחָה, עוֹשֶׂה, וְאֵין לָחוּשׁ לְדָם שֶׁעַל הַמֶּלַח. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּהָנֵי מִלֵּי כְּשֶׁמּוֹלְחוֹ וְצוֹלֶהוּ מִיָּד, אֲבָל אִם שָׁהָה בְּמִלְחוֹ, הַמֶּלַח בּוֹלֵעַ וְנֶאֱסָר, לְפִיכָךְ מְדִיחוֹ יָפֶה קֹדֶם צְלִיָּה. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּצָלִּי בָּעֵי הֲדָחָה תְּחִלָּה (רַמְבַּ"ן) וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּצָרִיךְ גַּם כֵּן קְצָת מְלִיחָה תְּחִלָּה (רַשִׁ"י). וְהַמִּנְהָג לְהָדִיחַ תְּחִלָּה וְגַם לְמָלְחוֹ קְצָת כַּאֲשֶׁר נִתְחָב בְּשִׁפּוּד, וְצוֹלֶהוּ מִיָּד קֹדֶם שֶׁיִּתְמַלֵּא הַמֶּלַח דָּם (הַגָּהוֹת ש"ד). מִיהוּ אִם לֹא הֱדִיחוֹ וְלֹא מְלָחוֹ כְּלָל, אוֹ מְלָחוֹ בְּלֹא הֲדָחָה תְּחִלָּה, וְנִצְלָה כָּךְ, מֻתָּר, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא שָׁהָה כָּךְ בִּמְלִיחָתוֹ בְּלֹא הֲדָחָה שִׁעוּר מְלִיחָתוֹ, אֲבָל אִם שָׁהָה כָּל כָּךְ קֹדֶם שֶׁצְּלָאוֹ, אָסוּר (כָּךְ מַשְׁמָע בְּאָרֹךְ כְּלָל ה'). וְאֵין חִלּוּק בְּכָל זֶה בֵּין אַוָּזוֹת וּשְׁאָר עוֹפוֹת הַחֲלוּלִים (מָרְדְּכַי וְש"ד וּבֵית יוֹסֵף וְעת"ח כ"ט דִּין ו'), וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְלוּאִים בְּבֵיצִים אוֹ בִּשְׁאָר בָּשָׂר. אֲבָל אִם הֵם מְלוּאִים, דִּינָם כְּבִשּׁוּל, וּצְרִיכִים מְלִיחָה תְּחִלָּה כְּמוֹ לִקְדֵרָה (ש"ד). וְנָהֲגוּ לְהַחְמִיר כְּשֶׁצּוֹלִין בָּשָׂר בְּלֹא מְלִיחָה, (שֶׁלֹּא) לְהַפֵּךְ הַשִּׁפּוּד תָּמִיד כְּדֵי שֶׁיָּזוּב הַדָּם (אָרֹךְ כְּלָל ט'), וּבְדִיעֲבַד אֵין לָחוּשׁ. וְאֵין חִלּוּק בְּכָל זֶה בֵּין אִם רוֹצֶה לְאָכְלוֹ כָּךְ צָלִי, אוֹ רוֹצֶה לְבַשְּׁלוֹ אַחַר כָּךְ, רַק שֶׁיִּצְלֶנּוּ תְּחִלָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא רָאוּי לַאֲכִילָה, דְּהַיְנוּ כַּחֲצִי צְלִיָּתוֹ (שָׁם). יֵשׁ אוֹמְרִים דְּכָל צְלִי צָרִיךְ הֲדָחָה אַחַר צְלִיָּתוֹ, מִשּׁוּם דָּם הַדָּבוּק בּוֹ (אֲגֻדָּה וְאָגוּר), וְכֵן נוֹהֲגִין לְכַתְּחִלָּה. מִיהוּ אִם לֹא הֱדִיחוֹ, וַאֲפִלּוּ בִּשְּׁלוֹ כָּךְ, מֻתָּר (עַיֵּן לְעֵיל סִימָן ע"ג). וַאֲפִלּוּ נִמְלַח תְּחִלָּה קֹדֶם צְלִיָּתוֹ וְלֹא הוּדַח אַחַר הַמְּלִיחָה, אֲפִלּוּ הָכֵי מֻתָּר וְלֹא חַיְישִׁינָן לְדָם וּמֶלַח שֶׁעָלָיו, דְּנוּרָא מִשְׁאָב שָׁאִיב (או"ה).
  3. ג
    לֹא נָקַב הַוְּרִידִים (בָּעוֹף) בִּשְׁעַת שְׁחִיטָה, אָסוּר לְאָכְלוֹ, וַאֲפִלּוּ צָלִי, עַד שֶׁיַּחְתֹּךְ אֵבֶר אֵבֶר וְיִצְלֶה. רָצָה לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ בָּשָׂר חַי, אָסוּר עַד שֶׁיַּחְתֹּךְ וְיִמְלַח. וְאִם נִקֵּר הַבָּשָׂר מֵחוּטֵי דָּם, אוֹכֵל אֲפִלּוּ בְּלֹא מְלִיחָה, חַי אוֹ צָלִי, וַאֲפִלּוּ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד. וְיֵשׁ שֶׁהֶחֱמִירוּ שֶׁלֹּא לְאָכְלוֹ כֻּלּוֹ כְּאֶחָד, אֲפִלּוּ בְּצָלִי אֶלָּא לְאַחַר חֲתִיכַת הַוְּרִידִין (וְרֹב שְׁנֵי הַסִימָנִים).
  4. ד 2
    יֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר לַחְתֹּךְ בְּסַכִּין צָלִי שֶׁאֵצֶל הָאֵשׁ שֶׁלֹּא נִמְלַח, כָּל זְמַן שֶׁאֵינוֹ נִצְלֶה כָּל צָרְכּוֹ, מִפְּנֵי דָּם שֶׁנִּבְלַע בַּסַכִּין. וְיֵשׁ מִי שֶׁאוֹסֵר הַשִּׁפּוּד שֶׁצָּלוּ בּוֹ בָּשָׂר בְּלֹא מְלִיחָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שֶׁאָסוּר לְהַשְׁהוֹת הַצָלִי עַל הַשִּׁפּוּד לְאַחַר שֶׁהוּסַר מִן הָאֵשׁ, לְאַחַר שֶׁפָּסַק הַבָּשָׂר מִלָּזוּב, שֶׁמָּא יַחֲזֹר הַבָּשָׂר הַחַם וְיִבְלַע מִמֶּנּוּ. וְיֵשׁ מַתִּירִין בְּכָל זֶה, וְכֵן הַמִּנְהָג לְהַתִּיר. וְאָנוּ נִזְהָרִין לְכַתְּחִלָּה, וּמַתִּירִין בְּדִיעֲבַד (מהרא"י וְהַגָּהָת ש"ד וְאו"ה כְּלָל ל"ז).
  5. ה
    צָלִי שֶׁלֹּא נִמְלַח וַחֲתָכוֹ עַל גַּבֵּי כִּכָּר, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בַּכִּכָּר מַרְאֵה אֹדֶם, מֻתָּר אִם נִצְלֶה עַד כְּדֵי שֶׁהוּא רָאוּי לַאֲכִילָה לְרֹב בְּנֵי אָדָם, דְּהַיְנוּ חֲצִי צְלִיָּתוֹ. וְהוּא הַדִּין שֶׁהַמּוֹהַל בְּלֹא כִּכָּר נָמֵי שָׁרֵי (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַשְׁבָּ"א).
  6. ו
    בָּשָׂר שֶׁצּוֹלִין בְּלֹא מְלִיחָה, אֵין נוֹתְנִין כְּלִי תַּחְתָּיו לְקַבֵּל שַׁמְנוּנִית הַנּוֹטֵף מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיִּצָּלֶה עַד שֶׁיְּהֵא רָאוּי לַאֲכִילָה עַל יְדֵי צְלִיָּה זוֹ.