שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אֲחוּזַת דָּם וְהַמְעֻשֶּׁנֶת וְהַמְצֻנֶּנֶת, אוֹ שֶׁאָכְלָה סַם הַמָּוֶת שֶׁהוֹרֵג הַבְּהֵמָה, אוֹ שֶׁשָּׁתְתָה מַיִם הָרָעִים, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת. הַגָּה: בְּהֵמָה שֶׁנִּתְפַּטְּמָה בִּדְבָרִים אֲסוּרִים, מֻתֶּרֶת (מָרְדְּכַי דִּיבָמוֹת פ' אַלְמָנָה לכ"ג) אֲבָל אִם לֹא נִתְפַּטְּמָה כָּל יָמֶיהָ רַק בִּדְבָרִים אֲסוּרִים, אֲסוּרָה (תּוֹסָפוֹת דִּתְמוּרָה פ' כָּל הָאֲסוּרִים).
  2. ב
    אָכְלָה סַם הַמָּוֶת שֶׁל אָדָם, אוֹ הִכִּישָׁהּ נָחָשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, מֻתֶּרֶת מִשּׁוּם טְרֵפָה וַאֲסוּרָה מִשּׁוּם סַכָּנַת נְפָשׁוֹת.
  3. ג
    בְּהֵמָה אוֹ חַיָּה שֶׁנִּפְסְקוּ רַגְלֶיהָ, לֹא יֹאכְלוּ מִמֶּנָּהּ אֶלָּא עַל יְדֵי בְּדִיקָה, שֶׁיֵּשׁ לָחוּשׁ שֶׁמָּא נְשָׁכָהּ נָחָשׁ. וְזוֹ בְּדִיקָתָהּ, שֶּׁלֹּא יֹאכְלוּהָ אֶלָּא צָלִי, וְאִם הִיא נְשׁוּכַת נָחָשׁ תִּתְפָּרֵק וְתִפֹּל חֲתִיכוֹת חֲתִיכוֹת. הַגָּה: וּלְדִידָן דְּלָא חַיְשִׁינָן לְגִלּוּי (מַיִם) הוֹאִיל וְאֵין נְחָשִׁים מְצוּיִין, לָכֵן אֵין לָחוּשׁ לְנָחָשׁ, וְאִם הוּא בְּדֶרֶךְ שֶׁלֹּא נֶעֶשְׂתָה טְרֵפָה, מֻּתָּר בְּלֹא בְּדִיקָה (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַבֵּינוּ יְרוּחָם וְכֵן כָּתַב א"ו הָאָרֹךְ).