יורה דעה סימן נא

קוֹץ אוֹ מַחַט שֶׁנִּקַּב לַחֲלַל הַבְּהֵמָה אוֹ הָעוֹף, חַיְשִׁינָן שֶׁמָּא נִקַּב אֶחָד מֵהַמְּקוֹמוֹת שֶׁנְּקוּבָתָן בְּמַשֶּׁהוּ וּטְרֵפָה. וּלְפִיכָךְ, כָּל הָאֵבָרִים שֶׁשָּׁנִינוּ בָּהֶם שֶׁאִם נִקַּב מִצַּד אֶחָד כָּשֵׁר, כְּלֵב וָעֳבִי בֵּית הַכּוֹסוֹת וְקֻרְקְבָן אִם הַנֶּקֶב מִצַּד חוּץ, דַּוְקָא כְּשֶׁנִּקַּב מֵחֲמַת חֹלִי, אֲבָל אִם הוּא מֵחֲמַת מַחַט אוֹ קוֹץ, טְרֵפָה. הַגָּה: וְאִם הוּא סָפֵק אִם נַעֲשָׂה עַל יְדֵי חֹלִי אוֹ קוֹץ וּמַחַט, כָּשֵׁר (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אֹהֶל מוֹעֵד) וְעַיֵּן לְעֵיל סי' מ"ט. וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיֵּשׁ לְהַכְשִׁיר כְּהַאי גַּוְנָא בְּנִקַּב הָעוֹר וְהַבָּשָׂר עַד הֶחָלָל. וּמִיהוּ, אִם נִקַּב בְּקוֹץ לְפָנֵינוּ וְנִשְׁחֲטָה הַבְּהֵמָה וְנִמְצָא הַקּוֹץ תָּחוּב לְפָנֵינוּ מִדֹּפֶן הַבְּהֵמָה לְאֶחָד מֵהָאֵבָרִים, נִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁלֹּא נִקַּב בְּמָקוֹם אַחֵר, לְפִיכָךְ, אִם פָּגַע בַּלֵּב וְכַיּוֹצֵא בּוֹ וְלֹא נִקַּב לְבֵית חֲלָלוֹ, כְּשֵׁרָה.

הָא דְּמַטְרְפִינָן (דַּוְקָא) בְּקוֹץ אוֹ מַחַט שֶׁהֵם דַּקִּים וְאִי אֶפְשָׁר לִבְדֹּק אַחַר נֶקֶב מַשֶּׁהוּ אֲבָל בְּקָנֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, כָּשֵׁר עַל יְדֵי בְּדִיקַת הָאֵבָרִים שֶׁנְּקוּבָתָן בְּמַשֶּׁהוּ.

אִם הַקּוֹץ אוֹ הַמַּחַט לֹא נִקְּבוּ לֶחָלָל, אֲפִלּוּ כֻּלּוֹ טָמוּן בַּבָּשָׂר כְּגוֹן בַּיָּרֵךְ שֶׁהִיא עָבָה, כְּשֵׁרָה אֲפִלּוּ צַד הֶעָבֶה שֶׁל מַחַט כְּלַפֵּי פְּנִים.

הִלְעִיטָהּ דָּבָר שֶׁנּוֹקֵב בְּנֵי מֵעֶיהָ כְּגוֹן קֹרֶט שֶׁל חִלְתִּית (פי' הֶעָרוּךְ אס"ה פיטיד"א בלע"ז, וּבִלְשׁוֹן יִשְׁמָעֵאל חִלְתִּית) וְכַיּוֹצֵא בּוֹ, טְרֵפָה. וְאִם הוּא דָּבָר שֶׁסָפֵק אִם נֻקַּב, טְרֵפָה מִסָפֵק.