יורה דעה סימן תא

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אֵין מַנִּיחִין אֶת הַמִּטָּה בָּרְחוֹב בְּחֹל הַמּוֹעֵד, שֶׁלֹּא לְהַרְגִיל אֶת הַהֶסְפֵּד, שֶׁאָסוּר לְהַרְגִיל אֶת הַהֶסְפֵּד בְּחֹל הַמּוֹעֵד, אֶלָא לִכְבוֹד תַּלְמִיד חָכָם; לְפִיכָךְ אֵין מוֹלִיכִין הַמֵּת לְבֵית הַקְבָרוֹת בְּחֹל הַמּוֹעֵד, עַד שֶׁיִּהְיֶה כָּל הַקֶבֶר מְתֻקָן וּמְזֻמָּן.
  2. ב
    אֵין קוֹרְעִין בְּחֹל הַמּוֹעֵד אֶלָא מִי שֶׁהוּא חַיָּב לִקְרֹעַ כִּדְאִיתָא בְּסִימָן ש"מ, אֲבָל מִי שֶׁאֵינוֹ חַיָּב, וְרוֹצֶה לִקְרֹעַ מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, אָסוּר.
  3. ג
    שָׁמַע בְּחֹל הַמּוֹעֵד שְׁמוּעָה קְרוֹבָה, חַיָּב לִקְרֹעַ.
  4. ד
    אֵין חוֹלְצִין כָּתֵף בַּמּוֹעֵד, וְאֵין מַבְרִין בּוֹ אֶלָא קְרוֹבָיו שֶׁל מֵת; אֲבָל הַקְרוֹבִים, מַבְרִין. וְהוּא הַדִּין לַחֲנֻכָּה וּפוּרִים וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ. וּכְשֶׁמַּבְרִין, אֵין מַבְרִין אֶלָא עַל מִטּוֹת זְקוּפוֹת, אֲבָל בְּיוֹם טוֹב, אֲפִלוּ בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי, אֵין קוֹרְעִין וְלֹא חוֹלְצִין וְלֹא מַבְרִין; וּבְחֹל הַמּוֹעֵד מַבְרִין הַכֹּל עַל הֶחָכָם לְתוֹךְ הָרְחוֹב, כְּדֶרֶךְ שֶׁמַּבְרִין אֶת הַקְרוֹבִים, שֶׁהַכֹּל כִּקְרוֹבָיו.
  5. ה 4
    נָשִׁים בְּחֹל הַמּוֹעֵד מְעַנּוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁכֻּלָן עוֹנוֹת כְּאַחַת; אֲבָל לֹא מְטַפְּחוֹת, דְּהַיְנוּ לְהַכּוֹת כַּף עַל כַּף. בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, חֲנֻכָּה וּפוּרִים, מְעַנּוֹת וּמְטַפְּחוֹת, אֲבָל לֹא מְקוֹנְנוֹת, דְּהַיְנוּ שֶׁאַחַת מְדַבֶּרֶת וְכֻלָן עוֹנוֹת אַחֲרֶיהָ. נִקְבַּר הַמֵּת, לֹא מְעַנּוֹת וְלֹא מְטַפְּחוֹת; וְהָנֵי מִלֵי לְאִינַשׁ דְּעַלְמָא, אֲבָל לְתַלְמִיד חָכָם, בֵּין בְּחֹל הַמּוֹעֵד בֵּין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, חֲנֻכָּה וּפוּרִים, מְעַנּוֹת וּמְקוֹנְנוֹת כְּדַרְכָּן בַּחֹל; וְהָנֵי מִלֵי בְּפָנָיו, אֲבָל שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, לֹא. וְיוֹם שְׁמוּעָה, אֲפִלוּ רְחוֹקָה, כִּבְפָנָיו דְּמֵי.
  6. ו
    אוֹמְרִים עַל הַמֵּת צִדּוּק הַדִּין וְקַדִּישׁ, כְּדַרְכָּן. וְכֵן בְּיוֹם טוֹב שֵׁנִי; אֲבָל בְּיוֹם טוֹב רִאשׁוֹן, כֵּיוָן שֶׁאֵין מִתְעַסְקִים בַּמֵּת אֵין אוֹמְרִים אוֹתוֹ. הַגָּה: וְיֵשׁ חוֹלְקִין שֶׁלֹּא לוֹמַר צִדּוּק הַדִּין בַּמּוֹעֵד (הַטּוּר הֵבִיא כַּמָּה רַבְּוָתָא), וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁלֹּא לוֹמַר צִדּוּק הדִּין בְּכָל הַיָּמִים שֶׁאֵין אוֹמְרִים בָּהֶם תַּחֲנוּן (בְּמִנְהָגִים) ; וְלָכֵן אֵין אוֹמְרִים גַּם כֵּן כְּשֶׁקּוֹבְרִין אַחַר חֲצוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאִם קוֹבְרִים הַמֵּת בַּלַּיְלָה, שֶׁאֵין אוֹמְרִים קַדִּישׁ וְלֹא צִדּוּק הדִּין (כָּל בּוֹ).
  7. ז
    מֵת לוֹ מֵת קֹדֶם פּוּרִים, וּפָגַע בּוֹ פּוּרִים, אֵינוֹ מַפְסִיק הָאֲבֵלוּת; וּמִכָּל מָקוֹם אֵין אֲבֵלוּת נוֹהֵג בּוֹ, לֹא בְּי"ד וְלֹא בְּט"ו, אֶלָא דְּבָרִים שֶׁבְּצִנְעָא נוֹהֵג, וְחַיָּב לִשְׁלֹחַ מָנוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מִתְאַבֵּל בָּהֶם, עוֹלִים לוֹ מִמִּנְיַן הַשִּׁבְעָה, כְּמוֹ שַׁבָּת.