יורה דעה סימן שצו

אָבֵל שֶׁלֹּא נָהַג אֲבֵלוּתוֹ תּוֹךְ שִׁבְעָה, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, מַשְׁלִים אוֹתוֹ כָּל שְׁלֹשִׁים, חוּץ מֵהַקְרִיעָה, שֶׁאִם לֹא קָרַע בִּשְׁעַת חִמּוּם, אֵינוֹ קוֹרֵעַ, אֶלָא תּוֹךְ שִׁבְעָה, חוּץ מֵאָבִיו וְאִמּוֹ שֶׁקוֹרֵעַ אֲפִלוּ לְאַחַר שִׁבְעָה.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁלֹּא נָהַג אֲבֵלוּת כְּלָל כָּל שִׁבְעָה; אֲבָל אִם זִלְזֵל בְּמִקְצָת הַיָּמִים, וְלֹא נָהַג בָּהֶם אֲבֵלוּת, כְּגוֹן מִי שֶׁאָמְרוּ לוֹ שֶׁמֵּת לוֹ מֵת בַּיּוֹם הָא', וְהָיָה בְּעִיר אַחֶרֶת וְלֹא נָהַג אֲבֵלוּת, וּבַיּוֹם הַשֵּׁנִי בָּא לְעִירוֹ וְנָהַג אֲבֵלוּת, אֵין צָרִיךְ לְהַשְׁלִים, וּמוֹנֶה שִׁבְעָה מִיּוֹם הָרִאשׁוֹן.

קָטָן שֶׁמֵּת אָבִיו וְאִמּוֹ, אֲפִלוּ הִגְדִּיל תּוֹךְ שִׁבְעָה, בָּטֵל מִמֶּנּוּ כָּל דִּין אֲבֵלוּת וְאֵינוֹ חַיָּב בּוֹ.