יורה דעה סימן שצה

כֵּיוָן שֶׁעָמְדוּ מְנַחֲמִים מֵאֵצֶל הָאָבֵל בְּיוֹם שְׁבִיעִי, מֻתָּר בְּכָל דְּבָרִים שֶׁאָסוּר בָּהֶם תּוֹךְ שִׁבְעָה, דְּמִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלוֹ, לֹא שְׁנָא מִקִצָת יוֹם שְׁבִיעִי לֹא שְׁנָא מִקְצָת יוֹם שְׁלֹשִׁים, כֵּיוָן שֶׁהֵנֵץ הַחַמָּה בְּיוֹם שְׁלֹשִׁים, בָּטְלוּ מִמֶּנּוּ גְזֵרַת שְׁלֹשִׁים (רֹא"שׁ וְרַבֵּנוּ יְרוּחָם). הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵין הַמְּנַחֲמִין רְגִילִין לָבוֹא בְּיוֹם ז', צָרִיךְ לְהַמְתִּין עַד שָׁעָה שֶׁרְגִילִין הַמְּנַחֲמִים לָבוֹא בִּשְׁאָר יָמִים, דְּהַיְנוּ לְאַחַר יְצִיאָה מִבֵּית הַכְּנֶסֶת שֶׁרְגִילִין לָבוֹא מְנַחֲמִין, כֵּן נִרְאֶה לִי, וּדְלֹא כְּמוֹ שֶׁרְגִילִין לְהַמְתִּין שָׁעָה עַל הַיּוֹם, דְּאֵין הַדָּבָר תָּלוּי רַק בַּעֲמִידַת הַמְּנַחֲמִין. (וְכֵן מַשְׁמָע בַּאֲשֵׁרִי).

שָׁמַע שְׁמוּעָה רְחוֹקָה בַּלַיְלָה, כֵּיוָן דְּסָגֵי בְּשָׁעָה אַחַת, סַלְקָא, אֲפִלוּ בַּלַיְלָה.

מִי שֶׁמֵּת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן, לֹא אַמְרִינָן בכ"ט בַּאֲדָר שֶׁאַחֲרָיו מִקְצָת הַיּוֹם כְּכֻלוֹ, אֶלָא צָרִיךְ לִנְהֹג דְּבָרִים הָאֲסוּרִים בי"ב חֹדֶשׁ עַד שֶׁיִּכָּנֵס רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן. הַגָּה: וְנָהֲגוּ לְהוֹסִיף עוֹד הַיּוֹם שֶׁמֵּת בּוֹ הָאָב אוֹ הָאֵם לִנְהֹג בּוֹ דִּין י"ב חֹדֶשׁ, וְנָכוֹן הוּא.