יורה דעה סימן שצב

מֵתָה אִשְׁתּוֹ, אָסוּר לִשָּׂא אַחֶרֶת עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ רְגָלִים, אֲבָל לִכָּנֵס לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה, דִּינוֹ כְּמוֹ בִּשְׁאָר קְרוֹבִים, (טוּר) וְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם כִּפּוּרִים אֵינָם חֲשׁוּבִים כִּרְגָלִים לְעִנְיָן זֶה. וְאִם לֹא קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, אוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּנִים קְטַנִּים, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ, מֻתָּר לְקַדֵּשׁ מִיָּד וְלִכְנֹס אַחַר שִׁבְעָה; וְלֹא יָבֹא עָלֶיהָ עַד לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם, אֶלָא אִם כֵּן לֹא קִיֵּם מִצְוֹת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, שֶׁאָז מֻתָּר לָבוֹא עָלֶיהָ אַחַר שִׁבְעָה. הַגָּה: וְהוּא הַדִּין בִּשְׁאָר אֲבֵלוּת, אֲפִלּוּ בַּאֲבֵלוּת דְּאָבִיו וְאִמּוֹ, מֻתָּר לִשָּׂא וְלָבוֹא עָלֶיהָ אַחַר שִׁבְעָה, אִם לֹא קִיֵּם פִּרְיָה וּרְבִיָּה. יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאַף מִי שֶׁהוּא עָשִׁיר וִיכֹלֶת בְּיָדוֹ לִשְׂכֹּר לוֹ מְשָׁרְתִים וּמְשָׁרְתוֹת, מִכָּל מָקוֹם אִם אֵין בִּתּוֹ אוֹ כַּלָּתוֹ אֶצְלוֹ בְּבֵיתוֹ שֶׁתּוּכַל לְשַׁמְּשׁוֹ בַּחֲפִיפַת הָרֹאשׁ אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאֲחֵרִים, מִקְרֵי אֵין לוֹ מִי שֶׁיְּשַׁמְּשֶׁנּוּ, וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה (פִּסְקֵי מהרא"י סי"ג) ; וְלָכֵן נִשְׁתַּרְבֵּב הַמִּנְהָג שֶׁרַבִּים מְקִלִּין בָּעִנְיָן וְנוֹשְׂאִין נָשִׁים תּוֹךְ שָׁלֹשׁ רְגָלִים, וּבַעַל נֶפֶשׁ יָחוּשׁ לְעַצְמוֹ. מִי שֶׁתְּפָשׂוֹ הַשַּׂר וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַנִּיחוֹ מִתְּפִיסָתוֹ, עַד שֶׁיִּשָּׂא אִשָּׁה תּוֹךְ שָׁלֹשׁ רְגָלִים אַחַר מִיתַת אִשְׁתּוֹ, יֵשׁ מַתִּירִין מִשּׁוּם צַעַר דִּידֵיהּ (בֵּית יוֹסֵף), וְכֵן נִרְאֶה לִי עִקָּר.

מִי שֶׁלֹּא קִיֵּם מִצְוַת פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְשִׁדֵּךְ אִשָּׁה וְאַחַר שֶׁהֵכִין צָרְכֵי חֻפָּה, מֵת אֲחִי הַמְשֻׁדֶּכֶת, מֻתָּר לְכָּנְּסָהּ וְלָבוֹא עָלֶיהָ אַחַר שִׁבְעָה. הַגָּה: וְכֵן אִם יֵשׁ לוֹ בָּנִים קְטַנִּים וְנִתְרַצָּה לְאָחוֹת אִשְׁתּוֹ, מֻתָּר לְכַנְּסָהּ, כִּי הִיא מְרַחֶמֶת עַל בְּנֵי אֲחוֹתָהּ יוֹתֵר מֵאַחֶרֶת (כ"כ בְּפי' הָרֹא"שׁ וְהַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי וּמָרְדְּכַי).