יורה דעה סימן שצג

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אָבֵל, ג' יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ יוֹצֵא לְבֵית הָאָבֵל וְלֹא לְבֵית הַקְבָרוֹת; מִכָּאן וָאֵילָךְ, אִם מֵת לַאֲחֵרִים מֵת בִּשְׁכוּנָתוֹ, יוֹצֵא אַחַר הַמִּטָּה לְבֵית הַקְבָרוֹת, וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹם הַמְנַחֲמִים אֶלָא בִּמְקוֹם הַמִּתְנַחֲמִים; וְאִם אֵין שָׁם כְּדֵי מִטָּה וְקוֹבְרֶיהָ, יוֹצֵא אֲפִלוּ בְּיוֹם רִאשׁוֹן וַאֲפִלוּ בִּשְׁכוּנָה אַחֶרֶת. הַגָּה: וּמִקְצָת יוֹם ג' הֲרֵי הוּא כְּכֻלּוֹ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ"ז). וְלֹא רָאִיתִי נוֹהֲגִין כֵּן עַכְשָׁו, כִּי אֵין אָבֵל הוֹלֵךְ לְבֵית הַקְּבָרוֹת וְלֹא לְבֵית הָאָבֵל כָּל שִׁבְעָה; וְאֶפְשָׁר שֶׁלָּאו חִיּוּב הוּא, אֶלָּא רְשׁוּת, וּמֵאַחַר שֶׁעַכְשָׁו אֵין מִתְנַחֲמִין כְּמוֹ בִּימֵיהֶם, שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה עָדִיף.
  2. ב
    אָבֵל, שָׁבוּעַ הָרִאשׁוֹן אֵינוֹ יוֹצֵא מִפֶּתַח בֵּיתוֹ, וַאֲפִלוּ לִשְׁמֹעַ בִּרְכוֹת חֻפָּה אוֹ בִּרְכוֹת הַמִּילָה. הַגָּה: מִיהוּ הַמֵּקֵל לָצֵאת בַּלַּיְלָה, מִפְּנֵי הַצֹּרֶךְ, לֹא הִפְסִיד (ת"ה סִימָן ר"צ). וְהָא דְּאָסוּר לָצֵאת חוּץ לְבֵיתוֹ, הַיְנוּ דַּוְקָא לְטַיֵּל, אוֹ לְמַשָּׂא וּמַתָּן וְכַדּוֹמֶה, אֲבָל אִם שָׁלַח מוֹשֵׁל אַחֲרָיו (מָרְדְּכַי ה"א) אוֹ שֶׁצָּרִיךְ לֵילֵךְ בַּדֶּרֶךְ אוֹ לִשְׁאָר דְּבָרִים הַצְּרִיכִים לוֹ הַרְבֵּה, כְּגוֹן דָּבָר הָאָבֵד, מֻתָּר לוֹ לָצֵאת (תּוֹסָפוֹת סוֹף מ"ק), וְכֵן נוֹהֲגִין. וְדִין נְעִילַת סַנְדָּלָיו, עַיֵּן לְעֵיל סִימָן שפ"ב. שְׁנִיָּה, יוֹצֵא וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר; שְׁלִישִׁית, יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. הַגָּה: וְאִם רוֹצֶה שֶׁלֹּא לֵישֵׁב בִּמְקוֹמוֹ בְּשָׁבוּעַ שְׁלִישִׁית וּלְדַבֵּר, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ (הגמי"י). וְעַכְשָׁו נוֹהֲגִין שֶׁאֵין יוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמָם כָּל שְׁלֹשִׁים; וְעַל אָבִיו וְאִמּוֹ כָּל י"ב חֹדֶשׁ, וְאֵין לְמִנְהָג זֶה עִקָּר, מִכָּל מָקוֹם אֵין לְשַׁנּוֹת מִן הַמִּנְהָג, כִּי כָּל מָקוֹם לְפִי מִנְהָגוֹ; רְבִיעִית, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר כָּל אָדָם. אֲפִלוּ לֹא שָׁלְמוּ שְׁלֹשָׁה שְׁבוּעוֹת, כְּגוֹן שֶׁמֵּת בְּאֶמְצַע שָׁבוּעַ, מִיָּד כְּשֶׁכָּלָה אוֹתוֹ שָׁבוּעַ וּשְׁנַיִם שֶׁאַחֲרָיו, חָשׁוּב שָׁבוּעַ הַבָּא רְבִיעִית.
  3. ג
    הָאָבֵל אֵינוֹ יוֹצֵא בַּחֹל לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אֲבָל בְּשַׁבָּת יוֹצֵא. וְכֵן לְבֵית הַמִּדְרָשׁ (בֵּיתיוֹסֵף). וְאָנוּ נוֹהֲגִים שֶׁבְּכָל יוֹם קְרִיאַת הַתּוֹרָה יוֹצֵא לב"ה. הַגָּה: וּבִמְדִינוֹת אֵלּוּ נוֹהֲגִין שֶׁאֵין יוֹצֵא אֶלָּא בְּשַׁבָּת. וְאִם הָאָבֵל מוֹהֵל אוֹ בַּעַל בְּרִית, לְאַחַר שְׁלֹשָׁה, מִתְפַּלֵּל בְּבֵיתוֹ, וּכְשֶׁמְּבִיאִין הַתִּינוֹק לָמוּל, הוֹלֵךְ הָאָבֵל לְבֵית הַכְּנֶסֶת (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי). אֲבָל, תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה, לֹא יֵצֵא אֶלָּא אִם כֵּן אֵין מוֹהֵל אַחֵר בָּעִיר (אוֹר זָרוּעַ) ; וְיֵשׁ מְקִלִּין אֲפִלּוּ תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה, אֲפִלּוּ אִם יֵשׁ מוֹהֵל אַחֵר בָּעִיר (בֵּית יוֹסֵף) ; וּמֻתָּר לוֹ לְתַקֵּן הַצִּפָּרְנַיִם וּלְגַלֵּחַ לְצֹרֶךְ הַמִּילָה, אֲבָל אִם יֵשׁ מוֹהֵל אַחֵר אָסוּר (סְבָרַת הָרַב דְּלֹא כְּאוֹר זָרוּעַ דְּמַתִּיר סְתָם). וְכֵן כָּל דְּבַר מִצְוָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת בְּלֹא הָאָבֵל, מֻתָּר לוֹ לָצֵאת לְקַיֵּם הַמִּצְוָה (סְבָרַת הָרַב וּבֵית יוֹסֵף).
  4. ד
    הַנּוֹהֲגִים כְּשֶׁהֵם אֲבֵלִים שֶׁלֹּא לְשַׁנּוֹת מְקוֹמָם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בְּשַׁבָּת, יָפֶה הֵם עוֹשִׂים. הַגָּה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגַּם בְּשַׁבָּת יְשַׁנֶּה מְקוֹמוֹ (נִמּוּקֵי יוֹסֵף סוֹף פֶּרֶק הַמּוֹכֵר פֵּרוֹת), וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט, וְאֵין לְשַׁנּוֹת הַמִּנְהָג.