יורה דעה סימן שפט

שולחן ערוך בספריא
  1. א
    אָבֵל אָסוּר לְכַבֵּס כְּסוּתוֹ כָּל שִׁבְעָה יָמִים, אֲפִלוּ בְּמַיִם לְבַד; וּלְאַחַר שִׁבְעָה, מֻתָּר. וּכְשֵׁם שֶׁאָסוּר לְכַבֵּס, כָּךְ אָסוּר לִלְבֹּשׁ הַמְכֻבָּסִים קֹדֶם לָכֵן. וְאַחַר ז' שָׁרֵי, וְהָעוֹלָם נָהֲגוּ בּוֹ אִסּוּר (כְּדַעַת ריב"א וְסִיעָתוֹ). וְנוֹהֲגִין שֶׁאָדָם אַחֵר לוֹבְשָׁם תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ לוֹבְשָׁם הָאָבֵל, וְהַמִּנְהָג עִקָּר (טוּר בְּשֵׁם סמ"ק וכ"כ הַמָּרְדְּכַי ה"א וְכָל בּוֹ). וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ לְאַחַר שִׁבְעָה; וְאִם לְבָשׁוֹ אָדָם אַחֵר רַק שָׁעָה אַחַת דַּי בְּכָךְ (כָּל בּוֹ וסמ"ק). וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁאָסוּר לִלְבֹּשׁ חֲדָשִׁים. וְגַם הַסְדִינִים וְהַמַּצָּעוֹת שֶׁל מִטָּה אָסוּר לְכַבְּסָן וּלְהַצִּיעַ הַמְכֻבָּסִין. וְכֵן מִטְפְּחוֹת הַיָּדַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁמֻּתָּר לְכַבְּסָן בַּמּוֹעֵד; וְכֵן כָּל אוֹתָן שֶׁשָּׁנִינוּ שֶׁמֻּתָּר לְכַבְּסָן בַּמּוֹעֵד, כְּגוֹן הַיּוֹצֵא מִבֵּית הַשִּׁבְיָה וּמִבֵּית הָאֲסוּרִים, וְהַמְּנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְהַנִּשְׁאָל לְחָכָם וְהֻתַּר, וְהַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם שֶׁהָלַךְ לְהַרְוִיחַ וְלֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְגַלֵחַ, אֲסוּרִים בִּימֵי אֶבְלוֹ, שֶׁאִם אֵרְעוֹ אֶחָד מֵהֶם, קֹדֶם הָאֲבֵלוּת וְנִכְנַס מִיָּד לְתוֹךְ הָאֲבֵלוּת, אָסוּר לְכַבֵּס אֶלָא אִם כֵּן אֵרְעוֹ אֶחָד מֵהֶם וּתְכָפוּהוּ מִיָּד שְׁנֵי אֲבֵלוּת זֶה אַחַר זֶה, אָז מֻתָּר לְכַבֵּס אַף בְּנֶתֶר וְחוֹל וַאֲפִלוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה, וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲשֶׂנּוּ בְּצִנְעָא בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְאַחַר שֶׁתְּכָפוּהוּ אֲבֵלָיו זֶה אַחַר זֶה, מְכַבֵּס בְּמַיִם אֲבָל לֹא בְּנֶתֶר וְאָהָל.
  2. ב
    מֻתָּר לְכַבֵּס בִּגְדֵי קְטַנִּים שֶׁמֵּת אֲבִיהֶם.
  3. ג
    אָסוּר לִלְבֹּשׁ תּוֹךְ שִׁבְעָה כֵּלִים חֲדָשִׁים צְבוּעִים וִישָׁנִים יוֹצְאִים מִתַּחַת הַמַּכְבֵּשׁ. (פי' כְּלִי לַעֲצֹר בּוֹ הַבְּגָדִים). הַגָּה: יֵשׁ אוֹמְרִים דְּאָסוּר לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי שַׁבָּת תּוֹךְ ד' שָׁבוּעוֹת הָרִאשׁוֹנִים, אֲבָל אַחַר כָּךְ מֻתָּר אֲפִלּוּ עַל אָבִיו וְאִמּוֹ, וְכֵן לַעֲשׂוֹת בְּגָדִים חֲדָשִׁים (כָּל בּוֹ בְּשֵׁם מוֹהֲרַ"ם), אָבֵל נָהֲגוּ אִסּוּר כָּל י"ב חֹדֶשׁ.
  4. ד
    אָסוּר תּוֹךְ שִׁבְעָה לְכַבֵּס וּלְהַנִּיחַ, בֵּין עַל יְדֵי עַצְמוֹ בֵּין עַל יְדֵי אֲחֵרִים. וְאִם הָיְתָה כְּסוּתוֹ בְּקִבֹּלֶת בְּיַד אֲחֵרִים, מְכַבֵּס אוֹתוֹ כִּדַרְכּוֹ כְּמוֹ שְׁאָר מְלַאכְתּוֹ בְּתָלוּשׁ שֶׁבְּיַד אֲחֵרִים, בְּקִבֹּלֶת.
  5. ה
    כָּל שְׁלֹשִׁים יוֹם אָסוּר לִלְבֹּשׁ אוֹ לְהַצִּיעַ תַּחְתָּיו (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם רַבֵּנוּ יְרוּחָם) בֶּגֶד מְגֹהָץ, וְהוּא שֶׁיְּהֵא לָבָן וְחָדָשׁ, וַאֲפִלוּ הוּא שֶׁל פִּשְׁתָּן. וְעַל אָבִיו וְעַל אִמּוֹ, אָסוּר עַד שֶׁיַּגִיעַ הָרֶגֶל אַחַר שְׁלֹשִׁים וְיִגְעֲרוּ בּוֹ חֲבֵרָיו.
  6. ו
    גִהוּץ יֵשׁ אוֹמְרִים צק"ל בִּלְשׁוֹן עֲרָב, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּהַיְנוּ כִּבּוּס בְּמַיִם וְאֵפֶר אוֹ בְּנֶתֶר וּבֹרִית.
  7. ז
    אַחַר שִׁבְעָה מֻתָּר לְגַהֵץ, בֵּין לְעַצְמוֹ בֵּין לַאֲחֵרִים; וְלֹא אָמְרוּ שְׁלֹשִׁים יוֹם לְגִהוּץ, אֶלָא לִלְבֹּשׁ.
  8. ח
    יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר דְּהָאִידָּנָא לֵיכָּא אִסוּר גִהוּץ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ גִהוּץ שֶׁלָנוּ כְּכִבּוּס שֶׁלָהֶם.